משנה שבת יח דפוסים

<< | משנה שבת יח דפוסים | >>

מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני ביטול בית המדרש, אבל לא את האוצר.

מפנין תרומה טהורה, ודמאי, ומעשר ראשון שניטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש שנפדו, והתורמוס היבש, מפני שהוא מאכל לעניים.

אבל לא את הטבל, ולא מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, ולא את מעשר שני והקדש שלא נפדו, ולא את הלוף, ולא את החרדל.

רבן שמעון בן גמליאל מתיר בלוף, מפני שהוא מאכל עורבין.

חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים, אם התקינן למאכל בהמה, מטלטלין אותן, ואם לאו, אין מטלטלין אותן.

כופין את הסל לפני האפרוחים, כדי שיעלו וירדו.

תרנגולת שברחה, דוחין אותה עד שתיכנס.

מדדין עגלין וסייחין ברשות הרבים.

אשה מדדה את בנה.

אמר רבי יהודה, אימתי? בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת.

אבל אם היה גורר, אסור.

אין מיילדין את הבהמה ביום טוב, אבל מסעדין.

ומיילדין את האשה בשבת, וקורין לה חכמה ממקום למקום, ומחללין עליה את השבת, וקושרין את הטבור.

רבי יוסי אומר, אף חותכין.

וכל צרכי מילה עושין בשבת.

<< | משנה שבת יח דפוסים | >>