משנה שבת יז ח

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יז · משנה ח | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

כל כסויי הכלים שיש להם בית אחיזה נטלים בשבת.

אמר רבי יוסי, במה דברים אמורים.

בכסויי הקרקעות, אבל בכסויי הכלים, בין כך ובין כך נטלים בשבת.

משנה מנוקדת

כָּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה, נִטָּלִים בְּשַׁבָּת.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכִסּוּיֵי הַקַּרְקָעוֹת;
אֲבָל בְּכִסּוּיֵי הַכֵּלִים,
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִטָּלִים בְּשַׁבָּת:

נוסח הרמב"ם

כל כסויי הכלים - שיש להן בית אחיזה,

ניטלין בשבת.
אמר רבי יוסי:
במה דברים אמורים?
בכסויי הקרקעות.
אבל בכסויי הכלים -
בין כך, ובין כך -
ניטלין בשבת.

פירוש הרמב"ם

אין ביניהם מחלוקת כי כסויי הכלים ניטלין בין שיש להן בית אחיזה בין אין להן, וכסויי קרקעות אינן ניטלין אלא אם כן היה להם בית אחיזה.

אבל המחלוקת בכלים המחוברין לקרקע. רבי יוסי סבר, כי אין הפרש בין מחוברין לאין מחוברין, ינטלו כסוייהם ואף על פי שאין להם בית אחיזה, וחכמים סוברין שהן כקרקע.

והלכה כחכמים, והוא העיקר האמתי כי כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

במה דברים אמורים בכסויי קרקעות - בגמרא קאמר דבכסויי כלים כ"ע לא פליגי דשרי אע"ג דלית להו בית אחיזה, ובכסויי קרקעות כגון כסוי של בור ודות כ"ע לא פליגי דאסור אי לית להו בית אחיזה ז. כי פליגי בכסויי כלים המחוברים לקרקעות, מר סבר כקרקעות דמיין, ומר סבר לאו כקרקעות דמיין. והלכה כחכמים שהמחובר לקרקע הרי הוא כקרקע:

פירוש תוספות יום טוב

במה דברים אמורים בכיסוי קרקע. פירש הר"ב בכיסויי קרקעות ל"פ דאסור אי לית להו בית אחיזה. פירש"י דהוי כבונה אי לאו דמוכחא בית אחיזה דיליה דלמשקיל והדורי עביד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על הברטנורא) דהוי כבונה או לאו דמוכחא בית אחיזה דיליה דלמשקל והדורי עביד. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל כסויי הכלים וכו':    רש"ל מחק מלת כל:

שיש להם בית אחיזה:    ובגמ' בברייתא לעיל בפירקין העיד ר' יוסי משום ראב"י על כסוי תנור שאינו צריך בית יד והלכתא כותיה ואע"ג דמשמע דהוי דלא כחכמים דמתני' דהלכתא כותייהו עכ"ז הלכתא כותיה מן הטעם שפירש וחילק הר"ן ז"ל אליבא דרב אלפס ז"ל וכן הוא ג"כ שם ביד וכמו שביאר ג"כ הרב בעל מגיד משנה ז"ל דלא גזר ת"ק אטו בור ודות אלא בחבית הטמונה בארץ כל גופה ואין נראה ממנה אלא פיה אבל בתנור שכולו מגולה אע"פ ששוליו מחוברין בקרקע אפי' ת"ק מודה שאינו צריך בית אחיזה ע"כ:

א"ר יוסי בד"א בכסויי הקרקעות אבל בכסויי הכלים בין כך ובין כך ניטלין בשבת:    וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א במי דברים אמורים וכו':

תפארת ישראל

יכין

כל כסוי כלים שיש להם בית אחיזה ניטלים:    ר"ל מתטלטלין:

בשבת:    דביש להכסוי בית אחיזה. יש על הכסוי תורת כלי:

אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בכסוי קרקע אבל בכסוי כלים בין כך ובין כך ניטלים בשבת:    בגמ' קאמר. בכסוי כלים. כ"ע ל"פ דמתטלטל אף בלי בית אחיזה. והוא שיש תורת כלי עליהן. שעשה בהן מעשה ותקנם לכך. או שהשתמש בהן אתמול לכך. ובכסוי בור ודות שבקרקע. כ"ע ל"פ. דבלית בהן בית אחיזה. אסור לכסות בהן. דהו"ל כבונה. וביש בהן בית אחיזה שרי. דאז מוכח דלמשקל ולמהדר קאי. ומוכח נמי מה"ט דתורת כלי עליהן. כי פליגי בכסוי כלים המחוברין לקרקע. לר"י אינן כקרקע וא"צ בית אחיזה. ולרבנן הו"ל כקרקע וצריך בית אחיזה (הר"ב במח"כ קיצר יותר מדאי. ועי' ברש"י ור"ן). וקיי"ל כחכמים (ש"ח י'):

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים