משנה שבת יז ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יז · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

כל הכלים הנטלין בשבת, שבריהן נטלין (עמהן), ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכה, שברי ערבה לכסות בהן את פי החבית, שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפך.

רבי יהודה אומר, ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכתן, שברי ערבה לצוק לתוכן מקפה, ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן.

משנה מנוקדת

כָּל הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בְּשַׁבָּת,

שִׁבְרֵיהֶן נִטָּלִין עִמָּהֶן,
וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה:
שִׁבְרֵי עֲרֵבָה, לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי הֶחָבִית;
שִׁבְרֵי זְכוּכִית, לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי הַפַּךְ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן;
שִׁבְרֵי עֲרֵבָה – לָצוּק לְתוֹכָן מִקְפָּה,
וְשֶׁל זְכוּכִית – לָצוּק לְתוֹכָן שֶׁמֶן:

נוסח הרמב"ם

כל הכלים הניטלין בשבת - שבריהן ניטלין, ובלבד שיהו עושין מעין מלאכה;

שברי עריבה - לכסות בהן את פי החבית;
ושל זכוכית - לכסות בהן את פי הפך.
רבי יהודה אומר: ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן -
שברי עריבה - לצוק לתוכן מקפה;
ושל זכוכית - לצוק לתוכן שמן.

פירוש הרמב"ם

עריבה - היא קערה.

ומקפה - תבשיל או מרק קופא.

והמחלוקת שביניהן הוא כשנשברו בשבת, אבל אם נשברו מערב שבת אפילו אינן עושין מעין מלאכתן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מעין מלאכה - איזו מלאכה שתהיה, ואפילו אינה מעין מלאכתן הראשונה:

לצוק בתוכן מקפה - עבה, דומיא דעיסה מעורבת במים. ולא פליגי אלא בנשברו בשבת, אבל נשברו מע"ש כ"ע מודים דניטלים אפילו אין עושין מעין מלאכתן הראשונה ד. ואין הלכה כר"י:

פירוש תוספות יום טוב

רבי יהודה אומר ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן. וכ' הר"ב דל"פ אלא בנשברו בשבת אבל נשברו מע"ש כ"ע מודו דניטלין וכו'. גמ'. ובריש פירקין משמע דכשנתפרקו הדלתות מן הכלי בשבת דשרו יותר לטלטל מנתפרקו בע"ש כתבו שם בתו' דלא דמי דהתם אכתי כלי הוא שעדיין עומד למלאכה ראשונה וראוי להתחבר הכסוי עם הכלי אבל הכא לא חשיב כלי אלא מחמת שעומד למלאכה אחרת הלכך כשנשבר בשבת אסור טפי דהוי נולד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על הברטנורא) גמרא. ובריש פרקין משמע דכשנתפרקו הדלתות מן הכלי בשבת דשרי יותר לטלטל משנתפרקו בערב שבת. כתב התוספ' דלא דמי דהתם אכתי כלי הוא שעדיין עומד למלאכה ראשונה וראוי להתחבר הכסוי עם הכלי אבל הכא לא חשיב כלי אלא מחמת שעומד למלאכה אחרת הלכך כשנשבר בשבת אסור טפי דהוי נולד. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שבריהן ניטלין עמהן:    אית דלא גרסי מלת עמהן ונוסחא נכונה היא:

שברי עריבה לצוק בתוכן מקפה ושל זכוכית לצוק בתוכן שמן:    בבי"ת. ובגמ' אמר שמואל מחלוקת שנשברו בשבת דמ"ס מוכן הוא כיון דראוי לשום מלאכה ומ"ס נולד הוא דמאתמול לאו להאי מלאכה הוה הלכך מעין מלאכתו בעינן ור"מ הוא דפליג עליה דר' יהודה ואעפ"כ הלכה כר' מאיר כיון דמתני' סתמא כותיה. ועיין במ"ש בריש פירקין בשם תוס' והר"ן ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין עמהן:    אפי' נשברו בשבת:

שברי עריבה:    (מולטער):

שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפך:    (קריגכען):

רבי יהודה אומר ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכתן:    ר"ל מעין מלאכתן הראשונה. דס"ל נולד אסור:

שברי עריבה לצוק לתוכן מקפה:    מאכל עב. שדומה קצת לעיסה נלושה:

ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן:    וקיי"ל כת"ק. מיהו בנולד ממש כ"ע מודו דאסור (שם ס"ו. והג"ה במג"א תצ"ה סק"ז):

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים