משנה שבת יז רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) כל הכלים ניטלין בשבת, ודלתותיהן עמהן אף על פי שנתפרקו,

בשבת, אינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן.


(ב) נוטל אדם קורנס - לפצע בו אגוזים.

קורדום - לחתוך בו את הדבלה.
מגירה - לגור בה את הגבינה.
מגרפה - לגרוף בה את הגרוגרות.
את הרחת, ואת המזלג - לתת עליו לקטן.
את הכוש, ואת הכדכד - לדחוף בו.
מחט של יד - ליטול בה את הקוץ.
ואת של סקאים - לפתוח בה את הדלת.


(ג) קנה של זיתים -

אם יש קשר בראשו - מקבל טומאה; ואם לאו - אינו מקבל טומאה;
בין כך ובין כך - ניטל בשבת.


(ד) רבי יוסי אומר: כל הכלים ניטלין בשבת - חוץ מן המסר הגדול, ויתד של מחרשה.

כל הכלים ניטלין - לצורך, ושלא לצורך.
רבי נחמיה אומר: אינן ניטלין אלא לצורך.


(ה) כל הכלים הניטלין בשבת - שבריהן ניטלין, ובלבד שיהו עושין מעין מלאכה;

שברי עריבה - לכסות בהן את פי החבית;
ושל זכוכית - לכסות בהן את פי הפך.
רבי יהודה אומר: ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן -
שברי עריבה - לצוק לתוכן מקפה;
ושל זכוכית - לצוק לתוכן שמן.


(ו) האבן שבקירויה -

אם ממלאין בה ואינה נופלת - ממלאין בה; ואם לאו - אין ממלאין בה.
זמורה שהיא קשורה בטפיח - ממלאין בה בשבת.


(ז) רבי אליעזר אומר: פקק החלון -

בזמן שהוא קשור ותלוי - פוקקין בו; ואם לאו - אין פוקקין בו.
וחכמים אומרים: בין כך ובין כך - פוקקין בו.


(ח) כל כסויי הכלים שיש להן בית אחיזה - ניטלין בשבת.

אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים? - בכסויי הקרקעות;
אבל בכסויי הכלים - בין כך ובין כך - ניטלין בשבת.


הדף הראשי של משנה שבת יז