משנה שבת יז ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יז · משנה ז | >>
פקק החלון, רבי אליעזר אומר, בזמן שהוא קשור ותלוי, פוקקין בו, ואם לאו, אין פוקקין בו.
וחכמים אומרים, בין כך ובין כך פוקקין בו.
משנה מנוקדת
פְּקַק הַחַלּוֹן,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר וְתָלוּי, פּוֹקְקִין בּוֹ;
- וְאִם לָאו, אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ:
נוסח הרמב"ם
רבי אליעזר אומר:
- פקק החלון -
- בזמן שהוא קשור - ותלוי,
- פוקקין בו.
- ואם לאו -
- אין פוקקין בו.
- בזמן שהוא קשור - ותלוי,
- וחכמים אומרים:
- בין כך, ובין כך -
- פוקקין בו.
- בין כך, ובין כך -
- פקק החלון -
פירוש הרמב"ם
פקק החלון - הוא המפה שתולין כנגד החלונות כדי שיסתיר אורם. ופירוש "פקק", המסגר כלומר הדבר שסוגרין בו.
ומה שאמרו חכמים בין כך ובין כך - רוצה לומר בין קשור ובין שאינו קשור כיון שהוא מתוקן פוקקין בו.
והמחלוקת הוא בתוספתא באוהל עראי, רבי אליעזר אומר אין מוסיפין באהלי עראי ואפילו ביום טוב, וחכמים אומרים מוסיפין אהל עראי ואפילו בשבת.
והלכה כחכמים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
פקק החלון - כגון לוח ומסך או שאר כל דבר שסותמים בו החלון:
ותלוי - שאינו נגרר בארץ:
ואם לאו אין פוקקין בו - שאם נגרר על גבי קרקע כשהוא שומטו מעל הארץ לסתום בו, מיחזי כמוסיף על הבנין, וסבר רבי אליעזר אין מוסיפין על אהל עראי בשבת:
בין כך ובין כך - בין קשור בין אינו קשור פוקקין בו, הואיל והיה מוכן מאתמול לכך, דסברי רבנן מוסיפין על אהל עראי בשבת. והלכה כחכמים ו:
פירוש תוספות יום טוב
וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין וכו'. פי' הר"ב בין קשור ובין אינו קשור והלכה כחכמים. ועיין בפרק בתרא דעירובין מ"ח וי"א שכ' דבעינן קשור בנגר הנגרר ושם אפרש בס"ד ועיין מה שאכתוב בס"ד במשנה י"ב פרק בתרא דעירובין:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ו) (על הברטנורא) ועיין בפ"י דעירובין מ"ח וי, 'א:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר' אליעזר אומר פקק החלון וכו': ר"פ ר"א דתולין וגם שם פי' רש"י ז"ל פקק החלון כגון ארובות הגג ע"כ. וי"ס פקק החלון ר"א אומר אבל בערוך רא"א פקק החלון. וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל. והעלו תוס' בשם ר"ת ז"ל דלא כרש"י ז"ל דשפיר שייך בדפנות אהל ועיקר פלוגתיה דר' אליעזר ורבנן אתמר באהל דבעשיית דופן דפקק החלון משמע בחלון שבכותל דאי בגג מיירי הל"ל ארובה כמו ששנינו משילין פירות דרך ארובה ומיהו באהל שבגג נמי פליגי כדמוכח לקמן בפ' תולין דמייתי הך גבי תליית משמרת שהיא כעין גג וכן משמע בפ' בתרא דעירובין דאמרינן וכו' ע"ש. ועיין ג"כ בתוס' פ"ק דסוכה דף ט"ז. ועיין עוד במ"ש בפ' בתרא דעירובין סי' י"א. ובגמ' אמר ר' יוחנן הכל מודים שאין עושין אהל עראי ביו"ט ואין צ"ל בשבת לא נחלקו אלא להוסיף שר"א אומר אין מוסיפין בי"ט ואין צ"ל בשבת וחכמים אומרים מוסיפין בשבת ואצ"ל ביו"ט:
וחכמים אומרים בין כך ובין כך וכו': דס"ל דאפי' קשירה אין צריך כרשב"ג:
תפארת ישראל
יכין
פקק החלון: לוח או מסך שסותמין בו החלון:
רבי אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ותלוי: שאינו נגרר בארץ. דאז לא הוי מהני שקשור בחבל:
פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו: דהו"ל כמוסיף על אהל עראי:
וחכמים אומרים בין כך ובין כך: אפי' אינו קשור:
פוקקין בו: וקיי"ל דשרי. ודוקא בחישב עליו מע"ש לסתום בו החלון (שי"ג). מיהו בנגר. שהוא יתד שתוחבין באסקופה למטה. בהא מודים חכמים דצריך שיהא קשור. מדדמי טפי לבנין (שם ועירובין פ"י מי"א):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת