משנה שבת טז דפוסים

<< | משנה שבת טז דפוסים | >>

משנה א עריכה

כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה, בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן.

ואף על פי שכתובים בכל לשון, טעונים גניזה.

ומפני מה אין קורין בהן? מפני ביטול בית המדרש.

מצילין תיק הספר עם הספר, ותיק התפילין עם התפילין, ואף על פי שיש בתוכן מעות.

ולהיכן מצילין אותן? למבוי שאינו מפולש.

בן בתירא אומר, אף למפולש.

משנה ב עריכה

מצילין מזון שלש סעודות, הראוי לאדם לאדם, הראוי לבהמה לבהמה.

כיצד? נפלה דליקה בלילי שבת, מצילין מזון שלש סעודות.

בשחרית, מצילין מזון שתי סעודות.

במנחה, מזון סעודה אחת.

רבי יוסי אומר, לעולם מצילין מזון שלש סעודות.

משנה ג עריכה

מצילין סל מלא ככרות, ואף על פי שיש בו מאה סעודות, ועיגול של דבלה, וחבית של יין.

ואומר לאחרים, בואו והצילו לכם.

ואם היו פיקחין, עושין עמו חשבון אחר השבת.

להיכן מצילין אותן? לחצר המעורבת.

בן בתירא אומר, אף לשאינה מעורבת.

משנה ד עריכה

ולשם מוציא כל כלי תשמישו, ולובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף.

רבי יוסי אומר, שמונה עשר כלים.

וחוזר ולובש ומוציא, ואומר לאחרים, בואו והצילו עמי.

משנה ה עריכה

רבי שמעון בן ננס אומר, פורסין עור של גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהן את האור, מפני שהוא מחרך.

ועושין מחיצה בכל הכלים, בין מלאים בין ריקנים, בשביל שלא תעבור הדליקה.

רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאין מים, לפי שאין יכולין לקבל את האור והן מתבקעין ומכבין את הדליקה.

משנה ו עריכה

נכרי שבא לכבות, אין אומרים לו כבה ואל תכבה, מפני שאין שביתתו עליהן.

אבל קטן שבא לכבות, אין שומעין לו, מפני ששביתתו עליהן.

משנה ז עריכה

כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחז בקורה, ועל צואה של קטן, ועל עקרב שלא תישך.

אמר רבי יהודה, מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב, ואמר, חוששני לו מחטאת.

משנה ח עריכה

נכרי שהדליק את הנר, משתמש לאורו ישראל, ואם בשביל ישראל, אסור.

מילא מים להשקות בהמתו, משקה אחריו ישראל, ואם בשביל ישראל, אסור.

עשה גוי כבש לירד בו, יורד אחריו ישראל, ואם בשביל ישראל, אסור.

מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה, ועשה גוי כבש לירד בו, וירדו בו רבן גמליאל וזקנים.

<< | משנה שבת טז דפוסים | >>