משנה שבת יז א

ואינן דומין לדלתות הבית - שאם נעקרו שאינן מטלטלי ואפילו נעקרו בשבת, לפי שלא חשב לטלטלן ולעקרן ולא נעשו לזה. וזה הוא עניין אמרם לפי שאינו מן המוכן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כל הכלים - שיש להן דלתות ^א:

ניטלים בשבת ודלתותיהן עמהן - ואע"פ שנתפרקו הדלתות מן הכלים קודם השבת ניטלים בשבת אגב הכלים:

ואינן - דומין לדלתות הבית. שאפילו נתפרקו בשבת אין ניטלין, לפי שדלתות הבית אינן מן המוכן, כלומר לא נעשו לטלטול:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

כל הכלים. פי' הר"ב שיש להן דלתות וכן לשון רש"י וטעמא שאלו מלאכתן להיתר הן ואילו בשאר כלים פליגי לקמן. הר"ן:

אע"פ שנתפרקו בשבת. מפרש בגמ' דה"ק אף ע"פ שנתפרקו בחול ניטלין בשבת. והן הן דברי הר"ב [* ועיין מ"ש בס"ד במ"ה]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על הברטנורא) וטעמא שאלו מלאכתן להיתר הן ואילו בשאר כלים פליגי לקמן. הר"נ:

(ב) (על המשנה) בשבת. הכי קאמר אע"פ שנתפרקו בחול ניטלין בשבת. גמרא:

כל הכלים ניטלין בשבת וכו': פכ"ה דהלכות שבת סי' י"ב. ובטור א"ח כל דיני פרק זה בסי' ש"ח. וכתב הר"ן ז"ל כתבו בתוס' דל"ג כל הכלים ניטלין דאי הכי משמע שאין שום כלי אסור בטלטול וליתא דהא איכא מסר גדול ויתד של מחרישה דלכ"ע אסירי בטלטול כדאיתא לקמן אלא ה"ג כל הכלים הניטלין וה"פ כל הכלים שהן ניטלים בשבת אף דלתותיהם של אותם שיש להם דלתות ניטלין עמהן ולפי זה צריכין הם ג"כ לומר דל"ג ודלתותיהן בוי"ו דלא שייכא בהך גירסא וי"ו כלל ואין צריך לכך דשפיר גרסי' כל הכלים ניטלין בשבת דכיון דקתני ודלתותיהן עמהן שפיר משמע דלא מיירי אלא בכלים העשוין להצניע בהן שמלאכתן להיתר ועיקר חדושיה דתנא משום שריותא דדלתות וכך מטין דברי רש"י ז"ל שכתב בלשון זה כל הכלים שיש להם דלתות כגון שידה תיבה ומגדל ניטלין בשבת ואינם דומין לדלתות הבית לפי שדלתות הבית אינם מן המוכן לטלטל שאינם כלי אבל אלו הוו כלי ע"ג אביהם ע"כ:

אע"פ שנתפרקו בשבת: קצת משמע מתוך פי' הרמב"ם ז"ל דגריס אע"פ שנתפרקו בשבת וז"ל שיעור המשנה כך אע"פ שנתפרקו בחול ניטלין בשבת ולפי זה היה משמע קצת דלא גריס ברישא אלא כל הכלים ניטלין ודלתותיהן עמהן וכו' כדי שלא יהא כלשון יתר במשנה אבל ברב האלפסי ז"ל וגם בהרא"ש ז"ל איתא בלשון המשנה תרי זימני בשבת וכן בירושלמי וכן נראה מן הגמ' לפי פי' הרמב"ם ז"ל על תירוץ אביי דאין שם אוקימתא אחריתא לזולתו וכן בהר"ן ז"ל וז"ל הר"ן ז"ל מקשינן בגמ' ואע"פ שנתפרקו בשבת ול"מ בחול וכתב רש"י ז"ל דקס"ד דאע"פ שנתפרקו אשבת דתנן ברישא קאי ומשמע אע"פ שנתפרקו היום מותרין ול"מ שנתפרקו מאמש ומש"ה אקשינן אדרב' מאי אע"פ שייך למיתני הכא הא ודאי נתפרקו בשבת איכא למישרי משום דכי קדיש יומא היו מוכנין לטלטלן אגב אביהן ולפי זה נראה דלא גריס רש"י ז"ל בשבת ואע"פ לאו ארבותא דנתפרקו בשבת קאי אלא ארבותא דנתפרקו או בחול או בשבת ול"מ כשלא נתפרקו ע"כ. ובגמ' הוא דמוקמינן לה בנתפרקו קודם השבת כדפי' הרמב"ם ז"ל ור"ע ז"ל וכדכתיבנא דאדרבה בשבת מוכנין ע"ג אביהן ומאי אע"פ דקאמר. וכתבו תוס' והר"ן ז"ל ומקשי הכא דמהא משמע דטפי איכא למישרי בשברי כלים שנשברו בשבת משנשברו בע"ש ואילו לקמן בפירקי' בגמ' מסקינן דשברי כלים שנשברו מע"ש שרו טפי משנשברו בשבת דאילו נשברו מע"ש לכ"ע סגי להו במעין מלאכה ואילו נשברו בשבת פלוגתא דר' יהודה ורבנן לאו קושיא היא דהתם כיון שאינם ראוין למלאכתם הראשונה דין הוא שכשנשברו בשבת יהיו אסורין מדין נולד אבל דלתות הכלים שראויות להחזירן במקומם ולשמש מלאכתם הראשונה טפי חזי כי נתפרקו בשבת שהן מוכנין אגב אביהם משנתפרקו בע"ש דהתם איכא למימר דכיון שלא החזירום מבעוד יום בטלים מתורת כלי ע"כ. וביד שם פכ"ה סי' ו' כתוב לפיכך אם נתפרקו דלתות הבית אפי' בשבת אין מטלטלין אותן ע"כ. ובירושלמי שבדפוס דלתות הבית דרובה דלתות הכלים דרובן דלתות הבית דרובה שאע"פ שנתפרקו מע"ש אסור לטלטלן בשבת דלתות הכלים דרובן שאע"פ שנתפרקו בשבת ניטלין בשבת ע"כ ואי הוה גרסי' אפכא הוה אתי כשיטת הבבלי: