משנה שבת יג ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יג · משנה ה | >>
רבי יהודה אומר, הצד ח ציפור למגדל וצבי לבית, חייב.
וחכמים אומרים, ציפור למגדל, וצבי לבית ולחצר ולביברין.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל הביברין שווין.
זה הכלל, מחוסר צידה, פטור, ושאינו מחוסר צידה, חייב.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- הַצָּד צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבַּיִת, חַיָּב.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- צִפּוֹר לַמִּגְדָּל,
- וּצְבִי לַבַּיִת וְלֶחָצֵר וְלַבֵּיבָרִין.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין;
- זֶה הַכְּלָל:
- מְחֻסַּר צִידָה, פָּטוּר;
- וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסַּר צִידָה, חַיָּב:
רבי יהודה אומר:
- הצד ציפור - למגדל,
- וצבי - לבית,
- חייב.
- וחכמים אומרים:
- ציפור - למגדל,
- וצבי - לגינה,
- ולחצר,
- ולביברין.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- לא כל הביברין - שווין.
- זה הכלל -
- כל שהוא מחוסר צידה - פטור.
- וכל שאינו מחוסר צידה - חייב.
ביבר - מקום שמכניסין בו העופות והבהמות.
והלכה כחכמים, כאשר פירש רבן שמעון בן גמליאל:
הצד צפור - עד שהכניסו למגדל של עץ, ארמאריא"ו בלע"ז, חייב, שזו הוא צידתו, אבל אם הכניסו לבית אינו נצוד בכך:
וצבי - נצוד משהכניסו לבית ונעל בפניו, אבל אם הכניסו לגינה או לחצר אין זו צידה:
ולביברין - קרפיפות המוקפים חומה שמכניסין שם חיות ונשמרים שם:
כל המחוסר צידה - שקשה לתפשו שם, כגון שאינו מגיע לו בשחיה אחת ששוחה לתפשו, והלכה כרשב"ג [דמפרש] למלתייהו דרבנן ט:
הצד צבי וכו'. כבר כתבתי בריש פירקין שהדין היה להקדים דיני הצד קודם דיני האורג אלא מהטעם שכתבתי שם הקדים דיני האורג והשתא דסיימינהו נקט דיני הצד ולא דיני הקושר אע"פ שהוא נשנה באבות מלאכות בין האורג להתופר ושנתפרשו דינם ביחד מהטעם שהתבאר לעיל:
רבן שמעון בן גמליאל אומר. וכתבו הר"ב והרמב"ם והל' כמותו דמפרש וכו'. ואע"ג דתני ליה בלישנא דפליג אשכחינן טובא דכוותיה וכתבתי במשנה ו' פרק ג' דבכורים:
(ח) (על המשנה) הצד כו'. עיין אות א':
(ט) (על הברטנורא) ואע"ג דתני ליה בלישנא דפליג אשכחן טובא דכותיה:
ר' יהודה אומר הצד צפור למגדל וכו': וקשה לע"ד דמאי שייכות לדיני צידה בהדי הני בבי דאורג או קורע ומלבן ומנפס וכו' ודוחק לומר דבתר דסיים הני באבי דשייכי אהדדי מטעמיה דכתבינן כל דבר במקומו תנא השתא דיני צידה משום דבעי למיתני בה פלוגתא דר' יהודה ור"ש דדמיא לפלוגתייהו דבפ' המצניע כמו שנכתוב בסמוך בס"ד ואפשר דמשום דתנא הקורע ע"מ לתפור שתי תפירות תנא השתא דיני צידה שבאבות מלאכות ג"כ היא שנויה סמוך לה אלא שהוצרך לשנות קודם שיעור המלבן וכו' מן הטעם שכתבנו ומ"מ ק"ק אמאי לא התחיל ר' יהודה בצידת צבי שהוא שנוי במשנה באבות מלאכות אע"פ שגם צידת הצפור הוא אב מלאכה. ואוקימנא בגמ' בצפור דרור שדרכו לדור בבתים ואינו ניצוד לפי שאינו מקבל מרות ונשמט מזוית לזוית הלכך בין לר' יהודה בין לרבנן למגדל אין לבית לא אבל בעוף אחר כיון שהכניסו לבית ונעל בפניו חייב דניצוד הוא:
וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לגנה ולחצר ולביברין: כצ"ל וכן הוא ברא"ש ז"ל וכן משמע מן הירושלמי שנעתיק בסמוך בס"ד וכן הגיה רש"ל ג"כ אבל ברב אלפס ז"ל כתוב וצבי לבית לגנה לחצר ולביברין: ירוש' תנן אין צדין דגים וכו' א"ר חיננא מתני' דלא כר' יהודה דתנינן ר' יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב הא לגנה ולביברין פטור. מחלפא שיטתיה דר' יהודה דתמן תנינן אין צדין דגים מן הביברין וכו' [הגה"ה נראה שחסר לשון וכן צריך להיות והכא אמרי וצבי לבית חייב הא:]. הא לגנה ולביברין פטור מחלפא שיטתון דרבנן דתנינן וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לגנה לחצר ולביברין ותנינן תמן אבל צדין חיה ועוף מן הביברין הא לגנה ולחצר לא הא בחצר מקורה הא בחצר שאינו מקורה והא תנינן גנה אית לך מימר גנה מקורה אלא כאן בגדולה כאן בקטנה ועיין בגמ' בבלית ותבין יותר:
זה הכלל כל המחוסר צידה וכו': כצ"ל:
יכין
ר' יהודה אומר הצד צפור למגדל: (שראנק). ובצפור דרור (שפערלינג) בל"א מיירי. דבצדו לבית פטור. דאז אינו ניצוד עדיין:
וצבי לבית חייב וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לבית ולחצר: או או:
ולביברין: (טהיער גארטן):
זה הכלל מחוסר צידה: שקשה לתפסו שם. ואפילו בבית נעול. שאינו מגיעו בשחיה אחת ששוחה לתפסו שישוער ברוחב המקום ובמרוץ הקל של כל חי לפי מה שהוא:
פטור: כשצדו לשם. ועי' לעיל במלאכת צד:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת