משנה שבת ח ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק ח · משנה ב | >>

המוציא חבל, כדי לעשות אוזן לקופה.

גמי, כדי לעשות תלאי לנפה ולכברהד.

רבי יהודה אומר, כדי ליטול ממנו מידת מנעל לקטן.

נייר, כדי לכתוב עליו קשר מוכסין.

והמוציא קשר מוכסיןה, חייב.

נייר מחוק, כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון.

משנה מנוקדת

הַמּוֹצִיא חֶבֶל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֹזֶן לְקֻפָּה.

גֶּמִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כְּדֵי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לְקָטָן.
נְיָר, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו קֶשֶׁר מוֹכְסִין.
וְהַמּוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין, חַיָּב.
נְיָר מָחוּק, כְּדֵי לִכְרֹךְ עַל פִּי צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁל פַּלְיָטוֹן:

נוסח הרמב"ם

המוציא -

חבל - כדי לעשות אוזן לקופה.
גמי - כדי לעשות תלוי לנפה, וכברה.
רבי יהודה אומר:
כדי ליטול ממנו מידת מנעל - לקטן.
נייר - כדי לכתוב עליו קשר מוכסין.
המוציא קשר מוכסין - חייב.
נייר פסול - כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון.

פירוש הרמב"ם

גמי - הוא הגומא ובעברי "תיבת גומא"(שמות ב, ג).

תלאי - כמו בית יד שיתלה ממנו.

ונפה - ידועה, והיא דקת הנקבים.

וכברה - היא שנקביה רחבים יותר.

וקשר מוכסין - הוא הסימן שכותבין לוקחי המעשר ובעלי המכס להודיע כי זה פרע מה שנתחייב, ושיעורן שתי אותיות, וקורא אותן קשר, כמו שקוראין אנשי דורנו הרשמים והצורות שמחשבין בהן הפנקסין "עקר אל רומי" בלשון ערבי, ובלשון עברי "קשר הרומיים".

ונייר - ידוע.

ונייר פסול - שטר של נייר שנתבטל, ואין מוציאין בו חוב.

ופלייטון - מר דרור, והוא המושק.

ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אזן לקופה - לאוחזה בה:

תלאי - לתלותו בו, ובציר משיעור אזן לקופה:

מדת מנעל - להראות לאומן כמדה זו אני צריך, ושעוריה בציר מתלאי:

נייר - מעשבים עושין אותו:

קשר של מוכסין - פעמים שאדם נותן מכס בראש הנהר מזה והוא מוסר לו חותם להראות למוכס שבעבר האחר מן הנהר להראותו שכבר פרע המכס, ודרכו לכתוב שתי אותיות גדולות לסימן, והן גדולות משתי אותיות שלנו:

נייר מחוק - שוב אינו ראוי לכתוב, לפיכך צריך שיעור גדול לכרוך על פי צלוחית:

פירוש תוספות יום טוב

חבל כדי לעשות אוזן לקופה. דמתוך שהוא קשה פוגם עץ הנפה וכברה ולא עבדי אינשי הילכך לא מחייב בשיעורא זוטא לעשות תלאי. גמרא:

נייר. פי' הר"ב מעשבים עושין אותו. עיין בפי' משנה ב' פ"ב דמגילה ומשנה ד' פ"ב דסוטה:

והמוציא קשר מוכסין. איצטריך לאשמעינן אפי' כתוב על הקלף אע"ג דקתני בסמוך דשיעור קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין. תוס':

פלייטון. מפורש במשנה ג' פ"ו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) אזן. דמתוך שהוא קשה פוגם עץ הנפה וכברה ולא עבדי אינשי הלכך לא מתחייב בשיעורא זוטא לעשות תלאי. גמרא:

(ה) (על המשנה) והמוציא קשר. איצטריך לאשמעינן אפילו כתוב על הקלף אע"ג דשיעור קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המוציא חבל וכו':    ובירוש' הדא דאת אמר בהדין רכיכא ברם בהדין קשיא כדי לבשל ביצה קלה:

גמי כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה:    ובירוש' הדא דאת אמר בהדין גוויא ברם בהדין ברייא כדי לעשות שני בתים לנפה ולכברה:

ר' יהודה אומר כדי ליטול ממנו מדת מנעל לקטן:    ובלבד קטן שהוא יודע לנעול ע"כ:

המוציא קשר מוכסין חייב:    איצטריך לאשמועי' אפי' כתוב על הקלף אע"ג דקתני בסמוך דשיעור קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין תוס' ז"ל. ונראה דודאי לא פליגי אפירוש רש"י ז"ל שהעתיק כבר ר"ע ז"ל דהתם מיירי בקלף חלק שאינו כתוב וקל להבין וכן מפורשים דבריהם במקומות אחרות. ופסק הרמב"ם ז"ל שם ביד כר' יהודה דאמר בגמ' בברייתא דהמוציא קשר מוכסין אפי' אחר שהראהו למוכס חייב דלעולם צריך הוא להראותו:

נייר מחוק:    מצאתי מונה נייר פסיל וכתב ה"ר יהוסף ז"ל שכן הוא בכל הספרים וכן נראה דגריס הרמב"ם ז"ל שז"ל נייר ידוע ונייר פסול הוא שטר של נייר שנתבטל ואין מוציאין בו חוב ע"כ. ולשון הברייתא בגמ' המוציא נייר מחוק ושטר פרוע וכו' והעתיק לשון הברייתא הרמב"ם ז"ל שם ביד: גם נקד ה"ר יהוסף ז"ל של פלייטום הפ"א בחיר"ק והלמ"ד בשו"א והיו"ד בקמ"ץ והטי"ת בשור"ק מחוברת למ"ם וכן הגיה לעיל בפ' ששי סי' ג' כמ"ש שם:

תפארת ישראל

יכין

המוציא חבל כדי לעשות אזן לקופה:    (פאסס). לאוחזה בו. דמתוך שהחבל קשה מקלקל לנפה וכברה. ואינו ראוי רק לקופה:

גמי:    (באסט):

כדי לעשות תלאי לנפה:    (זיעב) לקמח:

ולכברה:    (זיעב) לנקות התבואה וכן מוכח לענ"ד מאהלות (פי"ח מ"ב) (וי"מ איפכא). לתלותן בו. ובציר שיעורן מאוזן הקופה:

רבי יהודה אומר כדי ליטול ממנו מדת מנעל לקטן:    להראות לסנדלר מדה שצריך למנעל של קטן בן יומו. ושיעורו בציר מתלאי:

נייר:    (פאפיר) העשוי מעשבים. ומדעשוי מחוטי עשבים נקרא נייר. כי נייראן בל"י חוטין דקים:

כדי לכתוב עליו קשר מוכסין:    (מארקע). שנותן המוכס להסוחר לראיה שכבר שלם לו המכס. ורגיל לכתוב ב' אותיות גדולות מכתב המורגל:

והמוציא קשר מוכסין חייב:    קמ"ל אף שכתוב על קלף חייב:

נייר מחוק:    שאינו ראוי לכתוב עליו:

כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון:    (באלזאם פלעשכען) [אב"י היא מלה רומית פאליאטום והוא בושם לח הנעשה מעלי וורדים ובשמים. והכלי שישימוהו בו נקרא על שמו]:

בועז

פירושים נוספים