משנה שבת ח רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) המוציא -

יין - כדי מזיגת הכוס.

חלב - כדי גמיאה.

דבש - כדי ליתן על הכתית.

שמן - כדי לסוך אבר קטן.

מים - כדי לשוף את הקילורית.

ושאר כל המשקין - ברביעית.

וכל השופכין - ברביעית.

רבי שמעון אומר:

כולן - ברביעית.

לא נאמרו כל השעורין האלו - אלא למצניען.

(ב) המוציא -

חבל - כדי לעשות אוזן לקופה.

גמי - כדי לעשות תלוי לנפה, וכברה.

רבי יהודה אומר:

כדי ליטול ממנו מידת מנעל - לקטן.

נייר - כדי לכתוב עליו קשר מוכסין.

המוציא קשר מוכסין - חייב.

נייר פסול - כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון.

(ג) עור - כדי לעשות קמיע.

קלף - כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין,

שהיא "שמע ישראל" (דברים ו ד).

דיו - כדי לכתוב שתי אותות.

כוחל - כדי לכחול עין אחת.

זפת, וגופרית - כדי לעשות נקב.

שעוה - כדי ליתן על פי נקב קטן.

(ד) דבק - כדי ליתן בראש השבשבת.

חרסית - כדי לעשות פי כור של צורפי זהב.

רבי יהודה אומר:

כדי לעשות פטפוט.

סובין - כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב.

סיד - כדי לסוד קטנה שבבנות.

רבי יהודה אומר:

כדי לעשות כנכול.

רבי נחמיה אומר:

כדי לעשות אנטיפי.

(ה) אדמה -

כחותם המרצופין,

דברי רבי עקיבה.

וחכמים אומרים:

כחותם האיגרות.

זבל, וחול דק -

כדי לזבל קלח של אכרוב,

דברי רבי עקיבה.

וחכמים אומרים:

כדי לזבל כרישה.

חול גס - כדי ליתן על מלוא כף סיד.

קנה - כדי לעשות קולמוס.

אם היה עבה, או מרוצץ -

כדי לבשל ביצה קלה שבביצים, טרופה, ונתונה באלפס.

(ו) עצם - כדי לעשות תורבד.

רבי יהודה אומר:

כדי לעשות חף.

זכוכית - כדי לגרוד בה ראש הכדכד.

צרור אבן - כדי לזרוק בעוף.

רבי אליעזר בן יעקב אומר:

כדי לזרוק בבהמה.

(ז) חרס -

כדי ליתן בין פצים לחברו,

דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר:

כדי לחתות בו את האור.

רבי יוסי אומר:

כדי לקבל בו רביעית.

אמר רבי מאיר:

אף על פי שאין ראיה לדבר,

זכר לדבר -

"ולא ימצא במכיתתו חרש לחתות אש מיקוד" (ישעיהו ל יד).

אמר לו רבי יוסי:

משם ראיה -

"ולחשוף מים מגבא" (ישעיהו ל יד).

הדף הראשי של משנה שבת ח

משנה שבת, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב