פתיחת התפריט הראשי

משנה שבועות ד ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק ד · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני נזק וחצי נזק, תשלומי כפל, תשלומי ארבעה וחמשה, ושאנס איש פלוני את בתי, ופתה את בתי, ושהכני בני, ושחבל בי חברי, ושהדליק את גדישי ביום הכפורים, הרי אלו חייבין.

נוסח הרמב"ם

משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני נזק וחצי נזק תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה שאנס איש פלוני ופיתה את בתי שהכני בני ושחבל בי חברי ושהדליק את גדישי ביום הכיפורים הרי אלו חייבין.

פירוש הרמב"ם

משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני נזק וחצי כו': אלו הדברים כולן אם העידו לו בשום דבר שיגבה אותו בעדותם ולפיכך אם כפרו הם חייבים אמנם יבא להם החיוב על עדות ממון לא על עדות הקנס ומה שהן בכאן חייבין על עדות חצי נזק ר"ל חצי נזק צרורות שהוא ממון וכן תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה מחמת הקרן ושאנס איש פלוני ופתה את בתו מצד הבשת והפגם וכבר נתבאר בסנהדרין כי מכה אביו ואמו אינו חייב מיתה אלא אם עשה חבורה ולפיכך כשהכה אותו בנו ולא חבל בו הוא חייב ממון בלבד כגון בשת וצער כמו שבארנו בפרק ח' מן בבא קמא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נזק וחצי נזק - בחצי נזק צרורות דממונא הוא ולא קנסא כב. דאמרינן בעדות של קנס אין חייבין כג:

תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה - משום קרנא:

ושאנס איש פלוני ופיתה את בתי - משום בושת ופגם דממונא הוא כד:

ושהכני בני - הכאה שאין בה חבורה שאינו חייב עליה מיתה. וכיון דליכא מיתה איכא ממון:

ושחבל בי חברי ביוה"כ - ונקט לה, דאע"ג דענוש כרת חייב ממון:

פירוש תוספות יום טוב

נזק וחצי נזק. כתב הר"ב בחצי נזק צרורות דממונא הוא. גמ'. והא קמ"ל. ופירש"י ואיידי דתניא הא. תנא בהדיה תשלומי ד' וה'. ואונס ומפתה. דממון שאין משתלם בראש הוא. דומיא דחצי נזק שאין משתלם בראש. ודכוותה משנינן בשמעתא קמייתא דסנהדרין [דף ג'] [וע"ש בפי' הר"ב] וסיפא קמ"ל שחבל בי חבירי ביוה"כ. או הדליק גדישי. לאפוקי מדרבי נחוניא דאמר המתחייב כרת פטור מן התשלומין. ואיידי דתנן להך תנא. בהדייהו שהכני בני. דקרובה לצד מיתה. ואשמועינן דהואיל ואינו חייב מיתה בהכאה בלא חבורה. חייב בתשלומין. ע"כ. ומ"ש הר"ב דאמרינן בעדות של קנס אין חייבין. דקיי"ל מודה בקנס פטור. הלכך לא הוה אלא גורם לממון דאילו הודה היה פטור. ולאו ממון הוא. גמרא:

ושאנס איש פלוני וכו'. כתב הר"ב משום בשת ופגם. פירש"י פגם בתולה כתובתה מאתים ובעולה מנה. ע"כ. ושותא דמרן לא ידענא דלא אשכחן זכותא לאביה בכתובה. ותו דמתני' היא מ"ז פ"ג דכתובות. פגם רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת וכו' ומפרשינן בגמ' להשיא לעבדו שיש לו בו קורת רוח וכו' כדפירש הר"ב שם:

ושאנס וכו'. כתב הר"ב משום בושת ופגם וכו'. דמסתמא ממונא קא תבע ולא קנס שאם הודה לא ישלם כדפי' הר"ב במ"ד פרק דלקמן. ומסתבר דכשם שחולק שם ר"ש כמו כן חולק בכאן לענין עדות ועמ"ש שם במ"ג. ובפ"ט מה"ש שהעתיק שם הרמב"ם דין שאנס וכו' לענין שבועת העדות. כתב עליו הכ"מ שלמדו ממשנה דנשנה בפקדון נראה דל"ג כלל במשנה דהכא ושאנס וכו' אם לא דאשתמיטתיה *). והא דכתב הר"ב וכן רש"י בשת ופגם עמ"ש בזה בפ' דלקמן מ"ד:

ושחבל בי חבירי וכו' ביוה"כ. כתב הר"ב דאע"ג דענוש כרת חייב ממון. וטעמא מפורש במ"ג פ"ח דב"ק [בפירוש הר"ב]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כב) (על הברטנורא) גמרא, והא קמ"ל. ופירש"י ואיידי דתניא הא, תנא בהדייהו תשלומי ד' וה' ואונס ומפתה, דממון שאין משתלם בראש הוא, דומיא דחצי נזק שאין משתלם בראש. ועתוי"ט:.! (כג)דקיי"ל מודה בקנס פטור, הלכך לא הוה אלא גורם לממון דאלו הודה היה פטור, ולאו ממון הוא. גמרא:.! (כד)דמסתמא ממונא קא תבע ולא קנס שאם הודה לא ישלם. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שיש לי ביד פלוני נזק וכו':    עד סוף סי' ח' ביד פ"ט דהלכות שבועות סי' ב' ג' ד':

נזק וחצי נזק:    בגמרא מפרש דרישא אשמועינן דח"נ צרורות ממונא הוא ופירש"י ז"ל ואיידי דתני האי תני בהדה תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' ואונס ומפתה דממון שאין משתלם בראש. [הגהה פי' בקרן אלא או פחות או יותר] דומיא דחצי נזק שאין משתלם בראש ודכוותה משנינן בשמעתא קמייתא דסנהדרין וסיפא קמ"ל שחבל בי חברי ביום הכפורים אי הדליק גדישי לאפוקי מדר' נחוניא בן הקנה דהיה עושה יום הכפורים כשבת דמאחר דנתחייב כרת פטור מן התשלומין ואיידי דתנא להך תנא בהדייהו שהכני בני דקרובה לצד מיתה ואשמועינן דהואיל ואינו חייב מיתה בהכאה בלא חבורה חייב בתשלומין ע"כ. בפי' רעז"ל דממונא הוא ולא קנסא. אמר המלקט ומתני' דלא כר' אלעזר בר"ש דלדידיה קנסא הוי ממון דלא מיפטר בהודאתו ועדי קנס אם כפרו לו חייבין ג"כ ולא איצטריכנא להני שנויי וגם ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי אמרינן בגמרא דס"ל דמשביע עדי קנס פטורים אבל ר' אלעזר אמרי' בגמרא דס"ל דחייבין. עוד בדברי רבינו עובדיה ז"ל דאמרי' בעדות וכו'. אמר המלקט צריך להיות דקיימ' לן בעדות וכו' וכתוב בתוי"ט ושאנס איש פלוני וכו' כתב הר"ב משום בשת ופגם פי' רש"י ז"ל פגם בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה ע"כ. ושותא דמרן לא ידענא דלא אשכחן זכותא לאביה בכתובה ותו דמתני' היא משנה ז' פ"ג דכתובות פגם רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת וכו' ומפרשים בגמרא להשיאה לעבדו שיש לו בו קורת רוח וכו' ע"כ וחפשתי על דבר זה בד' חמשה גמרות דפוסים מחולפים ולא נמצאו לי עד עתה דברים הללו שכתב בשם רש"י ז"ל. בפי' רעז"ל צריך להגיה ושחבל בי חברי משום יום הכפורים נקט לה ותימה גדול הוא בעיני על מהרי"ק ז"ל אי אשתמיטתיה האי בבא דמתני' כדמשמע מדבריו ז"ל שם פ"ט וכמו שהעתיק בתוי"ט:

ושהדליק את גדישי ביום הכפורים הרי אלו חייבין:    בפ' אלו נערות (כתובות דף ל"ה) מוקי לה ר' יותנן אפי' כרבנן דפליגי עליה דר' מאיר ואמרי דאין אדם לוקה ומשלם דהכא מיירי כשלא התרו בו אבל לריש לקיש על כרחין האי מתני' לא מיתיקמא אלא כר' מאיר דאמר בפ"ק דמכות דאדם לוקה ומשלם או כר' יצחק דלית ליה חייבי כריתות בכלל מלקות מ' כדכתיבנא לעיל ר"פ אלו הן הלוקין:

תפארת ישראל

יכין

משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני נזק:    כולהו או או קתני:

וחצי נזק:    ר"ל חצי נזק צרורות, דבשאר חצי נזק, דהו"ל קנס, פטורים, מדיכול להודות ולפטור, א"כ לא הפסידוהו ממון, דאף דהפסידוהו, דאלו העידו לא הוה תו מצי פטר נפשיה השתא בהודאה. משא"כ השתא שלא העידו עכ"פ משום דבשעת השבועה היה יכול הלה להודות, דהרי אפילו ראה עדים ממשמשים ובאים והודה פטור [ב"ק דע"ה א'] לא הוה כפירת ממון. מיהו נקט תנא כל הנך ואינך לרבותא, דאף בהנך שיש בהן צד פטור, אפ"ה חייבין קרבן. או תשלומי וכו':

תשלומי כפל:    חייבים משום קרנא. או תשלומי וכו':

ושאנס איש פלוני את בתי:    משום בושת ופגם דממונא הוא [עי' כתובות פ"ג מ"ז]. או פתה וכו', או שהכני וכו':

ושהכני בני:    בלי חבורה, דפטור ממיתה וחייב בתשלומין. או שחבל וכו':

ושחבל בי חברי:    או שהדליק וכו':

ושהדליק את גדישי ביום הכפורים:    אחבל בי חבירי נמי קאי. וקמ"ל דאף דחויב כרת חייב בתשלומין, וכולהו או או קתני:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים