משנה שבועות ד ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד, שבועות • הפרק הבא >>

פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

עריכה

(א)

שְׁבוּעַת הָעֵדוּת,

נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְּנָשִׁים,

בִּרְחוֹקִין וְלֹא בִּקְרוֹבִין,

בִּכְשֵׁרִים וְלֹא בִּפְסוּלִין.

וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּרְאוּיִין לְהָעִיד,

בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין,

מִפִּי עַצְמוֹ;

וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵין חַיָּבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָּהֶן [ס"א: בּוֹ] בְּבֵית דִּין,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ וּבֵין מִפִּי אֲחֵרִים,

אֵינָן חַיָּבִין,

עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָּהֶן [ס"א: בּוֹ] בְּבֵית דִּין:

(ב)

וְחַיָּבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה,

וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת;

וְאֵינָן חַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָהּ.

וּמָה הֵן חַיָּבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה?

קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:

(ג)

שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד?

אָמַר לִשְׁנַיִם: בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי;

שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת,

אוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ:

אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת,

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, וְאָמְרוּ אָמֵן,

הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.

הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין,

וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ,

פְּטוּרִים.

כָּפְרוּ,

חַיָּבִים עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בִּפְנֵי בֵּית דִּין,

וְכָפְרוּ,

אֵינָן חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:

מַה טַּעַם?

הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת:

(ד)

כָּפְרוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת,

שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין.

בָּזֶה אַחַר זֶה,

הָרִאשׁוֹן חַיָּב, וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר.

כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד,

הַכּוֹפֵר חַיָּב.

הָיוּ שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים,

כָּפְרָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ כָּפְרָה הַשְּׁנִיָּה,

שְׁתֵּיהֶם חַיָּבוֹת,

מִפְּנֵי שֶׁהָעֵדוּת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בִּשְׁתֵּיהֶן:

(ה)

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם,

אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי

פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה;

שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת,

אֵין חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת.

שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּיַד פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה,

חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי

שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי

פִּקְדוֹן חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין;

שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת,

אֵין חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת.

שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת

שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּיַד פְּלוֹנִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין,

חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:

(ו)

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי

שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק,

תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל, תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה,

וְשֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת בִּתִּי, וּפִתָּה אֶת בִּתִּי,

וְשֶׁהִכַּנִי בְּנִי,

וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי וְשֶׁהִדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,

הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין:

(ז)

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם

אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאֲנִי כֹּהֵן, שֶׁאֲנִי לֵוִי,

שֶׁאֵינִי בֶּן גְּרוּשָׁה, שֶׁאֵינִי בֶּן חֲלוּצָה,

שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי כֹּהֵן, שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי,

שֶׁאֵינוֹ בֶּן גְּרוּשָׁה, שֶׁאֵינוֹ בֶּן חֲלוּצָה,

שֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת בִּתּוֹ, וּפִתָּה אֶת בִּתּוֹ,

וְשֶׁחָבַל בִּי בְּנִי,

וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי וְשֶׁהִדְלִיק גְּדִישִׁי בְּשַׁבָּת,

הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין:

(ח)

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם,

אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִתֵּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן לִי,

הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִים;

שֶׁאֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל תְּבִיעַת מָמוֹן, כְּפִקָּדוֹן:

(ט)

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם,

כְּשֶׁתֵּדְעוּן לִי עֵדוּת – שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי,

הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִים,

מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לְעֵדוּת:

(י)

עָמַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר:

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם,

שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִים לִי עֵדוּת – שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי,

הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין,

עַד שֶׁיִּהְיֶה מִתְכַּוֵּן לָהֶם:

(יא)

אָמַר לִשְׁנַיִם:

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי,

שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לִי עֵדוּת – שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי,

שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת,

וְהֵם יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת עֵד מִפִּי עֵד,

אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל,

הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין:

(יב)

שִׁלַּח בְּיַד עַבְדּוֹ,

אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶן הַנִּתְבָּע:

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת – שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּהוּ,

הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין,

עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ:

(יג)

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם,

מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם,

אוֹסֶרְכֶם אָנִי,

הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.

בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ,

הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין.

בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת,

בְּיוֹ"ד הֵ"א,

בְּשַׁדַּי, בִּצְבָאוֹת,

בְּחַנּוּן וְרַחוּם,

בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד,

וּבְכָל הַכִּנּוּיִין,

הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.

הַמְּקַלֵּל בְּכֻלָּן,

חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;

וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

הַמְּקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ בְּכֻלָּן, חַיָּב,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;

וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

הַמְּקַלֵּל עַצְמוֹ וַחֲבֵרוֹ בְּכֻלָּן,

עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

יַכְּכָה אֱלֹהִים, וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים,

זוֹ הִיא אָלָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה.

אַל יַכְּךָ, וִיבָרֶכְךָ, וְיֵיטִיב לְךָ,

רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב,

וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד, שבועות • הפרק הבא >>

משנה שבועות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב