משנה שבועות ד ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק ד · משנה ה | >>
משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה.
שבועה שאין אנו יודעין לך עדות, אין חייבין אלא אחת.
שבועה כא שאין אנו יודעין שיש לך ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה, חייבין על כל אחת ואחת.
משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני פקדון חטין ושעורין וכוסמין.
שבועה שאין אנו יודעין לך עדות, אין חייבין אלא אחת.
שבועה שאין אנו יודעין לך עדות שיש לך ביד פלוני חטין ושעורין וכוסמין, חייבין על כל אחת ואחת.
מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם,
- אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי
- פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה;
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת,
- אֵין חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת.
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּיַד פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה,
- חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
- מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי
- שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי
- פִּקְדוֹן חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין;
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת,
- אֵין חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת.
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת
- שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּיַד פְּלוֹנִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין,
- חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
משביע אני עליכם, אם לא תבואו ותעידוני,
- שיש לי ביד פלוני פיקדון, ותשומת יד, וגזל, ואבידה -
- שבועה שאין אנו יודעים לך עדות - אינן חייבין אלא אחת.
- שבועה שאין אנו יודעים לך עדות,
- שיש לך ביד פלוני פיקדון, ותשומת יד, וגזל, ואבידה - חייבין על כל אחת ואחת.
- משביע אני עליכם, אם לא תבואו ותעידוני,
- שיש לי ביד פלוני חיטים, ושעורים, וכוסמין -
- שבועה שאין אנו יודעים לך עדות - אינן חייבין אלא אחת.
- שבועה שאין אנו יודעים לך עדות,
- שיש לך ביד פלוני חיטים, ושעורים, וכוסמין - חייבין על כל אחת ואחת.
הודיענו שאין הפרש בין שינוי מיני הטענות או בין שינוי מיני הדברים שטוענין אותן, ואפילו טען בהן ממין אחד במשא ומתן, כגון שיאמר להם יש לי אצלכם עדות שיש לי אצל זה חטין ושעורין וכוסמין בתורת פקדון, או שאמר להם יש לי אצלכם עדות שיש לי אצלו כך וכך חטין, מהם פקדון ומהם תשומת יד ומהם גזלה ואבידה, הדין בשני מינין האלה מכפירת העדות אחד כמו שזכר:
תשומת יד - הלואה. ששם בידו ממון:
ואבידה - שמצא אבידתי:
חטין ושעורין וכוסמין - רישא אשמועינן מין אחד ותביעות חלוקות. וסיפא אשמועינן תביעה אחת כולם פקדון, ומינין חלוקים:
שיש לי פקדון ותשומת יד וכו'. עיין במשנה ג' פרק דלקמן מ"ש שם:
שבועה שאין אנו יודעים וכו'. שבועה זו איני יודע למה דכיון שאמר הלה משביע אני עליכם מושבעין הם. שכן היא עיקר שבועה דכתיבא בעדות ושמעה קול אלה כדפרישית בריש פרקין. ושמא י"ל דלרבותא נקט דאע"ג דהוציאו הם עצמם שבועה מפיהם אפ"ה אינן חייבין אלא א'. וא"נ איידי דנקט בבבא השנית שבועה וכו' דמחייבינן על כל א' וא'. ועיין במשנה י"א. והרמב"ם ברפ"ט וסוף פ"י מהלכות שבועות ס"ל דמושבעים מפי אחרים ולא ענו אמן אינם חייבים אלא [עד שישביעם] בב"ד. לסברתו ניחא. דהכא אפי' חוץ לב"ד וצריך שיוציאו שבועה מפיהם והראב"ד השיגו וכתב עליו שטעות גדולה נכנסה בו. ואני אומר שאפשר וקרוב לומר שמשנתינו זאת הכריחו לומר כן ולא ניחא ליה במה שכתבתי דלרבותא נקט הכי וא"נ וכו':
חייבין על כל א' וא'. טעמא מסתבר כההיא דמתני' ג' פרק דלעיל:
(כא) (על המשנה) שבועה כו'. שבועה זו איני יודע למה, דכיון שאמר הלה משביע אני עליכם מושבעין הם כו'. וי"ל לרבותא נקט דאע"ג דהוציאו הם עצמם שבועה מפיהם אפ"ה אינן חייבין אלא אחת. ועתוי"ט:.
אם לא תבואו ותעידוני: נלע"ד דהא דלא קתני משביע אני עליכם שתבואו ותעדוני דה"ק להו אלה וקללה תבוא אליכם אם לא תבואו ותעידוני וכדתנן בסוף פירקין זו היא אלה הכתובה בתורה:
שיש לי ביד פלוני פקדון וכו': פ"ט דהלכות שבועות סי' ט"ו י"ו:
שבועה שאין אנו יודעים לך עדות שיש לך ביד פלוני פקדון וכו': כך צ"ל. והא דהדר קתני שבועה שאין אנו יודעין וכו' אע"פ שכבר הנתבע השביען כדקתני ברישא משביע אני עליכם אפשר לומר דתנא תרתי קאמר או שהנתבע השביען והן השיבו שאין אנו יודעין לך עדות חייבין אע"פ שלא הוציאו שבועה או עניות אמן מפיהם או שהוא אמר להם בואי והעידוני והם ענו שבועה שאין אנו יודעים וכו' חייבין דבין שהוא הזכיר שבועה בין שהם לבד הזכירו דין אחד להם:
משביע אני עליכם אם לא תבאו ותעידוני שיש לי ביד פלוני חטים: כך צ"ל. ונלע"ד דמתני' לא זו אף זו קתני א"נ רישא דהוי רבוי תביעות במין אחד אשמועינן רבותא בפיטור דאין חייבין אלא אחת כשלא הזכירו כל מיני התביעות בפיהם וסיפא אשמועינן רבותא בחיוב דחייבין על כל אחת ואחת כשהזכירו המינים בפיהם אע"פ שכל המינין מתביעה אחת או מפקדון או מתשומת יד או מגזל או מאבדה דו"ק:
יכין
ותשומת יד: כך נקרא הלואת מעות, שהושם ביד וברשות המקבל לעשות בו כרצונו:
ואבידה: שמצא אבדתי וכופר. והשיבו העדים על כל תביעותיו אלה, אין אנו יודעין. או שאמר להן בואו והעידוני שיש לי ביד פלוני פקדון וכו', והשיבו הן בעצמן שבועה וכו' [כך נ"ל ומתורץ קו' רתוי"ט. ומצינו דוגמת זה לקמן פ"ו מ"ו. בית מלא וכו', ע"ש]:
שבועה שאין אנו יודעין לך עדות: בכל אלה שתבעת מפלוני:
חייבין על כל אחת ואחת: מדפרטו בשבועתן כל מיני הטענות:
משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני פקדון חטין ושעורין וכוסמין: רישא קמ"ל מין א' ותביעות חלוקות, וסיפא קמ"ל איפכא, וקאמר תנא או שאמרו הן בעצמן שבועה וכו':
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת