משנה שבועות א ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק א · משנה ו | >>
ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו, שעיר הנעשה בפנים כג ויום הכפורים מכפרין.
ועל שאר עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, הזדונות והשגגות, הודע ולא הודע, עשה ולא תעשהכו, כריתות ומיתות בית דין, שעיר המשתלח מכפר.
וְעַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו,
- שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין.
- וְעַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה,
- הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת,
- הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת,
- הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע,
- עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה,
- כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין,
- שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר:
ועל זדון טומאת מקדש וקודשיו -
- שעיר הנעשה בפנים, ויום הכיפורים מכפר.
- ועל שאר עבירות שבתורה -
- הקלות והחמורות,
- הזדונות והשגגות,
- הודע ולא הודע,
- עשה ולא תעשה,
- כריתות ומיתות בית דין -
- שעיר המשתלח מכפר.
אמר רחמנא על שעיר הנעשה בפנים "וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל"(ויקרא טז, טז) וגו'.
וקלות - נקרא מצות עשה ומצות לא תעשה, זולתי לא תשא בלבד.
וחמורות - הם כריתות ומיתות בית דין ולא תשא, לפי שהיא מן החמורות אף על פי שהיא לא תעשה בלבד. וכפל אותם לפי שבא לבאר אותם.
באמרו השגגות והזדונות - רוצה לומר בין שעשה שום דבר מהם ושגג בה, או לא הודע, שעיר המשתלח מכפר אפילו לא עשה תשובה מן הקלות, אבל החמורות שעיר עם התשובה מכפרין:
ועל זדון טומאת מקדש וכו' - סתמא דתלמודא נקיט לה:
שעיר הנעשה בפנים ויוה"כ מכפר - דכתיב (ויקרא טז) ומפשעיהם לכל חטאתם, ופשעים אלו מרדים כד:
החמורות והקלות וכו' - כולה מתניתין מפרשה בגמרא הכי, בין קלות בין חמורות בין שעשאן במזיד בין שעשאן בשוגג, אותן שעשאן בשוגג בין נודע לו ספיקן בין לא נודע לו ספיקן, כלומר בין נודע לו שבא לידו ספק חלב ואכלו כה בין שלא נודע לו שבא לידו ספק חלב. ואלו הן קלות, עשה ולא תעשה. ואלו הן חמורות, כריתות ומיתות ב"ד:
ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו שעיר וכו'. ואע"ג דאמרי' אחת כפרה אחת כו' כבר כתבו התוס' [דף י"ב ע"ב] דאין זה ב' כפרות אלא מה שקרבן אחרמכפר. אי נמי כפרה אחת לשוגג ואחת למזיד. ע"כ:
שעיר הנעשה בפנים וכו' מכפרין. כתב הר"ב דכתיב ומפשעיהם וגו' פשעים אלו מרדים וכ"ה אומר (מלכים ב' ג') מלך מואב פשע בי ואומר (שם ח') אז תפשע לבנה בעת ההיא. ברייתא בגמ':
הודע ולא הודע. פירש הר"ב בין נודע לו ספיקן וכו' דליכא לפרושי דנודע לו שגגתו ששגג ודאי דא"כ הוה ליה חייבי חטאות ואשמות ודאין ותנן במסכת כריתות [פ"ו מ"ד] חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יה"כ חייבין להביא לאחר יה"כ. אבל חייבי אשם תלוי פטורין. רש"י:
עשה ולא תעשה. בגמ'. היכי דמי אי דלא עביד תשובה. זבח רשעים תועבה. אי דעביד תשובה [כל יומא נמי דתניא]. עבר על מצות עשה ועשה תשובה. לא זז משם עד שמוחלין לו. וכדאסיק הר"ב במשנה ח' פרק בתרא דיומא. ומשני מתני' בדלא עביד תשובה ורבי היא. דסבירא ליה על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה ובין לא עשה תשובה יוה"כ מכפר חוץ מפורק עול. ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר. שאם עשה תשובה יה"כ מכפר. ואם לאו אין יה"כ מכפר. ויליף להו מקראי. וקרא דזבח רשעים תועבה בשאר יומי. [רש"י]:
(כג) (על המשנה) ועל זדון כו'. ואע"ג דאמרינן אחת כפרה אחת כו'. כבר כתבו התוספ' דאין זה ב' כפרות אלא " מה שקרבן אחר מכפר. א"נ, כפרה אחת לשוגג ואחת למזיד:
(כד) (על הברטנורא) וכה"א מלך מואב פשע בי. ואומר אז תפשע לבנה בעת ההיא. גמרא:.! (כה)דליכא לפרושי דנודע לו שגגתו ששגג ודאי, דאם כן הו"ל חייבי חטאת ואשמות ודאין, ותנן במסכת כריתות, חייבי חטאת ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין להביא לאחר יום הכיפורים אבל חייבי אשם תלוי פטורין. רש"י:
(כו) (על המשנה) עשה. בגמרא, היכי דמי אי דלא עביד תשובה זבח רשעים תועבה, אי דעביד תשובה כל יומא נמי כו'. ומסיק בדלא עביד תשובה, ורבי היא דס"ל על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה ובין לא כו' יום הכיפורים מכפר, חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר. שאם עשה תשובה יום הכיפורים מכפר, ואם לאו אין יוהכ"פ מכפר. וזבח רשעים תועבה, בשאר יומי. רש"י:
ועל זדון טומאת מקדש וכו': סתמא דמתני' נקיט לה כך נראה שצ"ל בפי' רעז"ל אכן בפי' רש"י ז"ל אין שם רק סתמא היא. ואיתא להאי בבא בירושלמי ס"פ בתרא דיומא:
ועל שאר עבירות וכו': ביד פ"א דהלכות תשובה סי' ב':
הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הודע ולא הודע: קשה לע"ד דה"ל למיתני השגגות והזדונות כדקתני ברישא סדרא החמורות בתר הקלות ודוחק לומר דלישנא דקרא נקט דכתיב ומפשעיהם לכל חטאתם דההוא בשעיר הפנימי הוא דכתיב ואנן בכפרות דבשעיר המשתלח עסיקינין ונלע"ד שזהו ג"כ הכרח למה שפירשו בגמרא דה"ק אותן שעשאן בשוגג בין שנודע לו ספיקן בין שלא נודע לו ספיקן ודו"ק. בסוף פי' רעז"ל ואלו הן קלות עשה ולא תעשה וכו'. אמר המלקט ובגמרא פריך האי עשה היכי דמי אי דלא עבד תשובה זבח רשעים תועבה והיכי מכפר עליה קרבן יום הכפורים ואי דעבד תשובה הא קיימא לן לא זז משם עד שמוחלין אפילו שאינו יום הכפורים ומתרץ לה ר' זירא בעומד במרדו ולא עשה תשובה ודקא קשיא לך זבח רשעים תועבה מתני' רבי היא דאמר יום הכפורים מכפר אפי' על שאינם שבים והאי קרא מוקי ליה בשאר יומי ואע"ג דסיפא אחר ישראל ואחד כהנים מתכפרים בשעיר המשתלח לא מיתוקמא רק לר' יהודא לחוד דסבר דכהנים מתכפרים בשעיר המשתלח בסיפא סבר לה כר' יהודה ולא מתוקמא מתני' כר' יהודה ג"כ דברישא לא סבר ר' יהודה כרבי דתניא בספרא אין יום הכפורים מכפר על שאינם שבים וסתם ספרא ר' יהודה הכי מתרץ לה רב יוסף בגמרא. ובמסקנא אמר רבא דמודה רבי בכרת דיום הכפורים גופיה כגון שעשה מלאכה ביום הכפורים אי שלא התענה שאין יום הכפורים מכפר אא"כ עשה תשובה ומוקמינן לההיא ברייתא דספרא כרבי אע"ג דסתם ספרא ר' יהודה ומיירי בכרת דיום הכפורים גופיה ודחי ליה בגמ' להכרח שהביא רבא לומר דמודה רבי בכרת דיום הכפורים גופיה:
הודע ולא הודע: פ' בתרא דכריתות דף כ"ו:
יכין
ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו: ר"ל בהיה במזיד בלא התראה, דאל"כ אינו מתכפר רק במלקות. ובהך בבא דנקטא מתניתין כ"ע מודו:
שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים מכפרין: והן תולין ג"כ ליש בו ידיעה וכו' כמשנה ב':
כריתות ומיתית בית דין: ה"ק בין קלות בין חמורות, בין שעשאן במזיד או בשוגג, ואותן שעשה בשוגג בין שנודע לו השתא שבא לידו ספק עבירה, בין לא נודע לו כלל [דאלו נודע לו השתא שבא לידו וודאי עבירה, הרי חייבי חטאות ואשמות שעבר עליהו יו"כ חייבין בקרבנן. ורק חייבי אשם תלוי שעבר עליהן יו"כ פטורין]. ואלו הן קלות, עשה ולא תעשה, וחמורות, כריתות ומיתות ב"ד ושבועת שוא ושקר:
שעיר המשתלח מכפר: ואפילו לא עשה תשובה. מיהו אנן קיי"ל דשעיר משתלח מכפר על החמורות רק בעשה תשובה, דבלי תשובה אינו מכפר רק על הקלות [(רמב"ם פ"א מהל' תשובה ה"ב)]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת