עיקר תוי"ט על פרה י

(א)

(א) (על הברטנורא) דבהיסט פליגי ולא במגע. הר"ש:

(ב)

(ב) (על המשנה) במדף. באיזה נגיעה שתהיה. ולכך בעינן עליונו של זב, דאף על גב דלעיל מודו כולי עלמא במגע שטמא, היינו אם נגע בידיו דוקא. כ"מ:

(ג)

(ג) (על הברטנורא) אי נמי של אבן. הר"מ:

(ד) (על הברטנורא) הר"ש. וכלומר דאוכלים ומשקין שאינם אלא ולד לא מטמאים כלים. הר"מ:

(ד)

אין פירוש למשנה זו.

(ה)

(ה) (על המשנה) חוץ כו'. כלומר להלן מן התנור שהתנור מפסיק כו'. רש"י:

(ו) (על הברטנורא) הר"מ. ובפרק י"א דשבת פירש הר"ב דלמעלה מעשרה לא אמרינן כן ויש לחלק דלשבת מקום פטור הוא. אבל בגמרא דזבחים מסקינן דלכולי עלמא לא אמרינן קלוטה כו', ור' עקיבא סבר גזרינן שמא יניח ולרבנן לא גזרינן:

(ו)

(ז) (על הברטנורא) בר"מ איתא הלגין של חטאת:

(ח) (על הברטנורא) שכיון שהוא טמא לחטאת, מקבל טומאה ממי חטאת:

(ט) (על המשנה) הסיטן. אשניהם בשני ניירות קאי. מהר"ם:

(י) (על המשנה) מטהרים. אלא אם כן היה ראוי למדרס. הר"מ: