משנה פסחים ז ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ז · משנה ט | >>
הפסח שיצא או שנטמא, ישרף מיד.
נטמאו הבעלים או שמתו, תעובר צורתו וישרף בששה עשר.
רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אף זה ישרף מיד, לפי שאין לו אוכלין.
הַפֶּסַח שֶׁיָּצָא אוֹ שֶׁנִּטְמָא, יִשָּׂרֵף מִיָּד. נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ, תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיִשָּׂרֵף בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר, אַף זֶה יִשָּׂרֵף מִיָּד, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ אוֹכְלִין:
הפסח -
- שיצא, או שנטמא - ישרף מיד.
- נטמאו הבעלים, או שמתו -
- תעבור צורתו - ויצא לבית השריפה.
- רבי יוחנן בן ברוקה אומר:
- אף זה יישרף מיד - שאין לו אוכלין.
אמר שיצא - עניינו שיצא מן הבית שנאכל בו.
ותעבור צורתו - הוא שישאר עד שיתעפש ויפסד, כי העיקר אצלנו "כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם, ובבעלים תעבור צורתו ותשרף".
ולא חלק רבי יוחנן בן ברוקא אלא כשנטמאו הבעלים או מתו קודם זריקת הדם, לפי שהוא ידמה אותו לפסולו בגופו.
ואין הלכה כרבי יוחנן בן ברוקא:
הפסח שיצא - חוץ לחומה כא:
ישרף מיד - בארבעה עשר ולא צריך לאשהויי עד הבוקר של ט"ו כדי שתעובר צורתו דהיינו שיבא לידי נותר. ומיהו ביום טוב לא מצי שריף ליה דאין שורפין קדשים ביו"ט:
נטמאו בעלים או שמתו - אין פסולו בגופו אלא מחמת דבר אחר:
תעובר צורתו - ימתין עד שיבא לידי נותר, ואח"כ ישרפנו:
אף זה ישרף מיד - ר"י בן ברוקא לא פליג את"ק אלא כשנטמאו הבעלים או מתו קודם זריקת הדם דלא איחזי בשר באכילה והוה ליה כפסולו בגופו. ואין הלכה כר"י בן ברוקא:
(כא) (על הברטנורא) כדין קדשים קלים שמחיצתן חומת ירושלים:
הפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד: פי' הרמב"ם ז"ל אמרו שיצא עניינו שיצא מן הבית שנאכל בו ע"כ אבל בפ"ד דהלכו' ק"פ סי' ג' כתב הפסח שיצא מירושלם או שנטמא ביד ישרף מיד ע"כ ולפירושו שפירש כאן קשה מאי ישרף מיד דהא אין שורפין קדשים בי"ט ואין לומ' שיצא מן הבית בי"ד דהא אין נפסל ביוצא מן הבית אלא בליל ט"ו שהוא זמן אכילתו וכמו שכתב הוא עצמו ברפ"ט דהלכו' ק"פ וכדמשמע פשט דקרא בבית אחד יאכל וסמיך ליה לא תוציא מן הבית. והעלו תוס' ז"ל דודאי דפסולו בגופו דישרף מיד הוי מסברא וכן ג"כ אם נטמאו הבעלים או שמתו או שנשפך הדם או נטמא דבעינן עבור צרה הוי מסברא. ומסקי' בגמ' דכל פסולי דקדש בשריפה ל"ש קדשי קדשים ל"ש קדשי' קלים הלכתא גמירי לה:
בפי' רעז"ל ואין צריך להשהותו עד הבקר של חמשה עשר שתעובר צורתו דהיינו לילה א' ומיהו וכו'. אמר המלקט הוא לשון רש"י ז"ל אלא ששם כתוב בדפוס עד הבקר של ששה עשר ונראה שהוא טעות שם דהא קאמ' בתר הכי דהיינו לילה אחת ואי גרסי' ששה טשר הוי שתי לילות ועוד דהא ודאי דאין צריך להשהותו עד הבקר של ששה עשר אפי' אם עבר ולא שרפו בי"ד ישרף מיד במוצאי יום טוב דאע"ג דאין שורפין אלא ביום היינו דוקא נותר ופגול כמו שפסק הרמב"ם בפ' י"ט ז"ל מהלכות פסולי המוקדשין מדכתי' גבי נותר ביום השלישי באש ישרף ופגול כנותר מן הטעם שכתב שם בכסף משנה דפגול ונותר בחדא שיאטא שייטי אבל שאר פסולין נראה דמצוה להקדים לשרפם כל מה שיוכל ואפי' בלילה ובפרט הכא דאם שכח ולא שרפן מום י"ד ישרפו מיד בליל ששה עשר וכן נמי גבי סיפא דקתני וישרף בששה עשר או לספרים דגרסי ויצא לבית השריפה לפי ע"ד היינו ודאי ליל ששה עשר מיד משום דזריזין מקדימין למצות כל מאי דאפשר וכן מצאתיו ג"כ מוגה בתלמודו של הרב בצלאל אשכנזי ז"ל חמשה עשר וכמו שכתוב בפי' רעז"ל. ומ"מ ק"ק על זה מה שאכתוב בסמוך בס"ד בשם תוס' ז"ל:
תעובר: (הגהה ה"ר יהוסף ז"ל הגיה תֵעבור בשם ס"א)
צורתו: יניחנו עד למחר ויפסל בלינה ותעובר מראה לחלוחית בשרה הימנה משום בזיון קדשים דכל זמן שלא נפסלו בלינה אין נשרפין אא"כ פסולו בגופו רש"י ז"ל בפ"ק דמנחות דף ה':
אף זה ישרף מיד: ר' יוחנן בן ברוקא לא פליג וכו' לשון רעז"ל. אמר המלקט ור' יוחנן אמר דאף לאחר זריקה מחלוקת ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דא"ר יוחנן ר' יוחנן בן ברוקה ור' נחמיה אמרו דבר אחד וכו' ורבה מוסיף אף ר' יוסי הגלילי נמי ס"ל דפסול בעלים לא בעי עבור צורה דתני' וכו'. ירוש' ר' ירמיה אומר אף ר' יוסי הגלילי דתנן בס"פ התערובות חטאת שקבל דמה בשני כוסות וכו' וכי דייקת בה שפיר תשכח שהכל אחד כדאיתא התם. ובגמ' יהיב טעמא אמאי ר' יוחנן לא חשיב ליה לר' יוסי הגלילי בהדייהו ביד פי"ט דהל' פסולי המוקדשין סי' ב':
יכין
הפסח שיצא: שיצא ביום י"ד חוץ לחומת ירושלים [ואי אפשר לאוקמי מתני' שיצא בליל ט"ו מהבית שנאכל שם, דהרי גם בזה נפסל הפסח. ליתא, דהרי קתני שנשרף מיד, ואי בלילה, הרי אין שורפין קדשים ביו"ט]:
תעובר צורתו: דמדאין פסולו בגופו, צריך שיפסל בלינה קודם שריפה:
וישרף בששה עשר: ובט"ו לא, דאין שורפין קדשים ביו"ט:
רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף זה ישרף מיד לפי שאין לו אוכלין: ודוקא בנטמאו בעלים או מתו קודם זריקה, דלא אתחזי בשר לאכילה, והו"ל כפסולו בגוף הפסח:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
הרמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש