משנה ערלה ב ח

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ערלה · פרק ב · משנה ח | >>

שאור של חולין שנפל לתוך עיסה, ויש בו כדי לחמץ, ואחר כך נפל שאור של תרומה, או שאור של כלאי הכרם, ויש בו כדי לחמץ, אסור.

שְׂאוֹר שֶׁל חֻלִּין שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסָּה, וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ,

וְאַחַר כָּךְ נָפַל שְׂאוֹר שֶׁל תְּרוּמָה,
אוֹ שְׂאוֹר שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם,
וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ,
אָסוּר:

שאור - של חולין,

שנפל - לתוך עיסת חולין,
ויש בו - כדי לחמץ,
ואחר כך, נפל -
שאור - של תרומה,
או שאור - של כלאי הכרם,
ויש בו, כדי לחמץ - אסור.

שמא יעלה על הדעת, כי כשנפל שאור של חולין בראשונה, שזה השאור האסור שנפל אחר כך שלא לחוש לו, הודיענו שאין הדבר כך:

אין??

ויש בו כדי לחמץ אסור - הא קמ"ל, דלא אמרינן הואיל ובלא שאור זה של איסור היתה העיסה מתחמצת על ידי שאור של היתר שנפל בו תחלה לא נחוש לשאור של איסור:

.אין פירוש למשנה זו

שאור של חולין:    שנפל לתוך עיסת חולין ולא חמצה עד שנפל שאור של תרומה עלי' ושניהם חמצוה אסור הבצק ואפי' שהו שניהם שם וחמצוה יותר מדאי ופגמוה ובירושלמי משמע דכולהו מודו דפליג אפי' בהא ר"ש הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכן פי' הרב רבינו שמשון ז"ל דאפי' הכא ברישא דלאו נותן טעם לפגם פליג ר' שמעון כדמפ' טעמא בפ' בתרא דע"ז דלר"ש כשהשביחו שניהם השביחו וכשפגמו שניהם פגמו ורבנן דאסרי אפי' בסיפא קסברי נט"ל אסור ע"כ ורבינו עובדי' ז"ל תפס דרך שני שכתב רבינו שמשון ז"ל דא"ר זירא התם פ' בתרא דע"ז וכן משמע מפי' הרמב"ם ז"ל ג"כ דר"ש לא פליג ברישא:

יכין

ואחר כך:    קודם שחימץ השאור של חולין:


בועז

פירושים נוספים