משנה ערלה ב רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) תרומה ותרומת מעשר ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולין באחד ומאתיים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים רבי שמעון אומר אינן מצטרפין רבי אלעזר אומר מצטרפין בנותן טעם אבל לא לאסור.

(ב) התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואחר כך נפלו שלשת קבין ערלה או שלשת קבין של כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה.

(ג) הערלה מעלה את הכלאים והכלאים את הערלה והערלה את הערלה כיצד סאה ערלה שנפלה למאתיים ואחר כך נפלה סאה ועוד ערלה או סאה ועוד של כלאי הכרם זו היא שהערלה מעלה את הכלאים והכלאים את הערלה והערלה את הערלה.

(ד) כל המחמץ והמתבל מדמע בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם אוסר בית שמאי אומרים אף מטמא בית הלל אומרים לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה.

(ה) דוסתאי איש כפר יתמה היה מתלמידי בית שמאי ואמר שאלתי את שמאי הזקן ואמר לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה.

(ו) ולמה אמרו כל המחמץ והמתבל מדמע להחמיר מין במינו להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו כיצד שאור של חיטים שנפל לתוך עיסה של חיטים ויש בו כדי לחמץ בין שיש בו לעלות באחד ומאה בין שאין בו לעלות באחד ומאה אסור אין בו לעלות באחד ומאה בין שיש בו כדי לחמץ בין שאין בו כדי לחמץ אסור.

(ז) להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו כיצד גריסין שנתבשלו עם העדשים ויש בהן בנותן טעם בין שיש בהן לעלות באחד ומאה ובין שאין בהן לעלות באחד ומאה אסור אין בהן בנותן טעם בין שיש בהן לעלות באחד ומאה ובין שאין בהן לעלות באחד ומאה מותר.

(ח) שאור של חולין שנפל לתוך עיסת חולין ויש בו כדי לחמץ ואחר כך נפל שאור של תרומה או שאור של כלאי הכרם ויש בו כדי לחמץ אסור.

(ט) שאור של חולין שנפל לתוך עיסה וחימצה ואחר כך נפל שאור של תרומה או שאור של כלאי הכרם ויש בו כדי לחמץ אסור ורבי שמעון מתיר.

(י) תבלין שנים שלשה שמות ממין אחד או שלשה אסור ומצטרפין רבי שמעון אומר שני שמות ממין אחד או שני מינין משם אחד אינן מצטרפין.

(יא) שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך עיסה לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ ונצטרפו וחימצו רבי אליעזר אומר אחר האחרון אני בא וחכמים אומרים כיון שנפל איסור בין בתחילה בין בסוף לעולם אינו אוסר עד שיהא בו כדי לחמץ.

(יב) יועזר איש הבירה היה מתלמידי בית שמאי ואמר שאלתי את רבן גמליאל הזקן שהיה עומד בשער המזרח ואמר לעולם אינו אוסר עד שיהא בו כדי לחמץ.

(יג) כלים שסכן בשמן טמא וחזר וסכן בשמן טהור או שסכן בשמן טהור וחזר וסכן בשמן טמא רבי אליעזר אומר אחר הראשון אני בא וחכמים אומרים אחר האחרון.

(יד) שאור של תרומה ושל כלאי הכרם שנפלו לתוך עיסה לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ נצטרפו וחימצו אסור לזרים ומותר לכהנים רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים.

(טו) תבלין של תרומה ושל כלאי הכרם שנפלו לתוך קדירה לא באלו כדי לתבל ולא באלו כדי לתבל ונצטרפו ותיבלו אסור לזרים ומותר לכהנים רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים.

(טז) חתיכה של קודשי קדשים ושל פגול ושל נותר שנתבשלו עם החתיכות אסור לזרים ומותר לכהנים רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים.

(יז) בשר קודשי קדשים ובשר קדשים קלים שנתבשלו עם בשר התאוה אסור לטמאים ומותר לטהורים.

הדף הראשי של משנה ערלה ב