משנה עירובין א ט

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק א · משנה ט | >>

מקיפין שלשה חבלים, זה למעלה מזה וזה למעלה מזה, ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים.

שיעור חבלים ועוביין, יתר על טפח, כדי שיהא הכל עשרה טפחים.

מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים, זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וְזֶה לְמַעְלָה מִזֶּה,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין חֶבֶל לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים;
שִׁעוּר חֲבָלִים וְעָבְיָן יָתֵר עַל טֶפַח, כְּדֵי שֶׁיְהֵא הַכֹּל עֲשָׂרָה טְפָחִים:

מקיפין - שלשה חבלים,

זה - למעלה מזה,
זה - למעלה מזה,
ובלבד -
שלא יהא, בין חבל לחברו - שלשה טפחים.
שעור חבלים -
עוביין - יתר על טפח,
כדי שיהא הכל - עשרה טפחים.

זה מבואר, כי שיעור מחיצה עשרה טפחים.

והעיקר אצלנו "כל פחות משלושה כלבוד דמי", וזה מכלל הדברים שהם הלכה למשה מסיני.

ולפיכך צריך שיהיה בעובי החבלים יותר על טפח, להשלים השלשה שיעורים החסרים בין חבל לחבל, כדי שיהיה ביניהן פחות משלושה:


מקיפין שלשה חבלים - אשיירא שחנתה בבקעה קאי:

זה למעלה מזה - ע"ג יתדות סביב, מן החבל התחתון לקרקע פחות מג' והרי כאילו כולו עומד דכל פחות מג' כלבוד דמי, וממנו לאמצעי פחות משלשה הרי עומד ששה טפחים פחות שני משהויין בשני האוירין, ומאמצעי לעליון פחות משלשה הרי תשעה טפחים עומד בשלשה האוירין פחות שלשה משהויין:

שיעור עובי החבלים יותר על טפח - שלשה משהויין, כדי שיהא בין הכל עשרה טפחים:

מקיפין כו'. פירש הר"ב אשיירא קאי וטעמא מפרש במשנה דלקמן:

.אין פירוש למשנה זו

מקיפין שלשה חבלים וכו':    אי מיירי ביחיד ובלבד שלא יקיף אלא עד בית סאתים דכל מחיצה שהיא של ערב בלא שתי כמחיצה של חבלים או שתי בלא ערב כגון מחיצת הקנים האמורה בסמוך במתני' אינה מחיצה להתיר יותר מבית סאתים ליחיד ובית סאתים לשני יחידים או לשיירא להתיר להן כל צרכן ושלשה נעשו שיירא. ומתירין להם עד שבעה סאתים או ח' ובלבד שיהיו צריכין להם ה"ר יהונתן ז"ל ונכתב בפי' ר"ע ז"ל במתני' דבסמוך:

יכין

מקיפין:    ר"ל מותר להקיף:

שלשה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה:    סביב לשיירא, והוה כמחיצה, ואף דפרוץ מרובה על העומד, כל מלמעלה למטה אמרינן חביט רמי:

ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים:    וכ"כ מחבל תחתון לארץ צריך פחות מג' טפחים, דאז הו"ל יחד כלבוד:

שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח:    ושיעור היתר על טפח, הוא כפי ג' המשהויין שחסרו בג' הרווחים:

בועז

פירושים נוספים