עיקר תוי"ט על עירובין א
משנה עירובין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) מבוי. פירוש הר"ר יונתן הכהן שהוא מלשון מבוא העיר:
(ב) (על הברטנורא) כלומר כדין הכרמלית שהזכיר ברפי"א דשבת אבל לא שיהיה דינו כרה"י גמור לחייב הזורק מרה"ר לתוכו וכמ"ש במשנה דלקמן דאפילו הוכשר בקורה לא הוי כרה"י גמורה:
(ג) (על הברטנורא) ולא יועיל בה הכירא דקורה ולר'י דקורה משום מחיצה א"צ למעט כדאיתא בברייתא. הרי"כ:
(ד) (על המשנה) שהוא רחב. ואפילו היתה גבוה יותר מכ' אמה. הר"מ:
(ה) (על הברטנורא) ולעיל פירש דרבנן גזור כו'. הואיל ואין הדבר מפורש בתורה, אעפ"י שמקובל מסיני והוא ד"ת להעניש עליו בעונשים ומיתה, מיקרי ד"ס כמ"ש בכ"מ ר"ה אישות:
(ו) (על המשנה) לארכו. בגמרא הגירסא לרחבו והכי מסתבר דכיון שהאריח חצי לבנה והלבנה מרובעת ג' על ג' ונמצא האריח שהוא המחצה לא פיחתה מן האורך רק מן הרודזב בלבד. ועתוי"ט:
.אין פירוש למשנה זו
(ז) (על הברטנורא) ומפרש בגמרא דבא להוסיף שאע"פ שהיא ממין שאינה בריאה לקבל בנין כזה אפ"ה כשר. ועקומה מפרש בגמרא שעקמימותה חוץ למבוי ואלו ינטל עקמימותה יש בין זה לזה ג"ט אפ"ה רואין כאלו כולה תוך המבוי עומדת וכולה מתניתין ר'י היא. כ"כ הרי"כ. אבל הר"מ והרא"ש כתבו דככ"ע אתיא אלא צריך דאלו ינטל עקמימותה שלא יהא בין זה לזה ג"ט:
(ח) (על הברטנורא) וה"ה בקורה שצריך שלא תהיה למטה מי' ולא תני בקורה דסמך על משנה זו של לחי ששיעורו י' כשיעור מבוי. הרי"כ:
(ט) (על הברטנורא) שאפילו יפליגנו מן הכותל בג' דלא ליתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ולבטליה כדאשכחן במחיצות הכלאים כו' ומש"ה מחמיר ר"י ואפילו בסומכו לגמרי לכותל בעי ג"ט ברותבו. הרי"כ:
(י) (על המשנה) רוח חיים. ולא חיישינן שמא תמות דמיתה לא שכיחא ושמא תברח או תרבץ תחתיה לא חיישינן דאיירי במתוחה בתבלים מלעיל. עיין תוי"ט:
(יא) (על הברטנורא) ותכווץ:
(יב) (על הברטנורא) וקשה דליפליג נמי ברישא ובגמרא ורי"ף וירושלמי איתי ברישא ר"מ אוסר:
(יג) (על הברטנורא) כדמפורש במ"ג פ"ב דגיטין:
(יד) (על המשנה) שיירא. תרגום ארחת ישמעאלים שיירת ערבאי. הר"מ:
(טו) (על המשנה) והקיפוה. מע"ש בכלי בהמה כגון מרדעות ואוכפין של בהמה והיא מחיצה שהרבה ממנה פרוץ כגון החלל שבין אוכף לאוכף אפ"ה הוי מחיצה ומותר לטלטל בכל הבקעה שהיתה מתחלה כרמלית שהרי עכשיו היא מוקפת לדירה. הרי"כ:
(טז) (על המשנה) י"ט. מהטעם שכתבו חכמים בסוכה רפ"ק דהא דבעינן בשבת מחיצה גבוה עשרה מהתם ילפינן:
(יז) (על הברטנורא) וכ"כ הר"מ ושכן הוא בכל התורה:
.אין פירוש למשנה זו
(יח) (על המשנה) ומדמאי. דתנן בפ"ג דדמאי מאכילין את העניים דמאי. ופירש שם הר"ב דאם לנו חייבין. והקשה הר"ש מדהכא דתנן גבה ומלערב ש"מ דשבתו ולנו איירינן ואפ"ה פטורים מדמאי. ונ"ל דלצדדין קתני דפטורים מדמאי כשלא לנו ואם לנו ושבתו חייבין בדמאי אבל פטורין מלערב. תוי"ט:
(יט) (על הברטנורא) דיש להן סמך מקראי: