מהרש"ל על הש"ס/עירובין/פרק א
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח |
ט |
י
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
רמב"ן |
רשב"א |
ריטב"א |
רבינו חננאל |
תוספות רי"ד |
מאירי
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
דף ב עמוד א
עריכהרש"י בד"ה צורת הפתח כו'. נ"ב צורה זו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהם:
תוס' בד"ה אשכחן משכן דאיקרי מקדש כו'. נ"ב פי' מאחר דמשכן נמי איקרי מקדש אם כן כל מה שכתוב במקדש הוי כאלו כתוב במשכן והיינו מ"ש במקדש את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו דילפינן מיניה דבנין בית המקדש אינו דוחה שבת וכן שצריך לירא מן המקדש דהיינו שלא יכנס באבק שע"ג רגליו ה"ה נמי במשכן שהרי אף הוא איקרי מקדש ומש"ה פריך תלמודא מקדש דאיקרי משכן מניין ר"ל מה שנכתב במשכן דהוי כאלו נכתב במקדש מנ"ל וק"ל:
בא"ד דעיקר דרשה אינה אלא כו'. נ"ב ולפי"ז אינו מיושב מנא לן דילפינן משכן ממקדש לענין שאינו דוחה השבת וכן שלא יכנס באבק שעל גבי רגליו ואפשר לומר דלא דייקי תוס' כולי האי לאשכוחי פירוקא כי מאי דהוה הוה מה שאין כן במקדש ודו"ק:
דף ב עמוד ב
עריכהגמ' חמש עשרה אמה אל הכתף בגובהה כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה בין לרבנן כו' יד אביו ואב"א כו' כדפי' לעיל ואב"א כו' חמש עשרה אמה קלעים כו' חמש עשרה אמה אל הכתף וגם רב אשי כו' ולכתף השנית מזה כו' כצ"ל והד"א:
דף ג עמוד א
עריכהגמ' מאי לאו משום היכרא כו' ה"נ ע"כ נעשית צילתה כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה לא תיהני כו' והיכי תני דמהניא כו' כצ"ל. ונ"ב נ"ל ודו"ק:
דף ג עמוד ב
עריכהגמ' אמת סוכה באמת בת חמשה כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה כרבנן ס"ל לר"נ הס"ד:
בד"ה הללו כו' גדולים ושל סוכה כו' הד"א:
דף ד עמוד א
עריכהרש"י בד"ה באמות כו' באמות קטנות בת חמשה שיש באמה כו' כצ"ל:
בד"ה כליו על כתפיו וסנדליו וטבעותיו בידיו שאינן כו' כצ"ל. ונ"ב כן פירש"י בפ"ק דסוכה:
רש"י בד"ה אם יש שם כו'. נ"ב כצורה זו [איור]#א:
בד"ה בקרן זויות כו' נ"ב כצורה זו [איור]#ב:
בד"ה לחי הבולט כו' נ"ב כצורה זו [איור]#ג:
תוס' בגליון והנה עינינו כו' מגיע אפילו לאלכסון כו' כצ"ל ונ"ב יש מפרשים שאין האלכסון של ג' טפחים על טפח מגיע לאלכסון של כל טפח על טפח ג' פעמים ועל כן מציירים כזה [איור]#ד ונ"ל טעות חדא דזהו פשיטא דפשיטא ועוד לישנא דתוספות לא משמע הכי דלפירושם היה להם לומר אין אלכסון של שלש על טפח מגיע לאלכסון של כל טפח על טפח אלא ה"פ כי התוספות רוצים לברר להדיא שלא דק רש"י וה"ק עיניך רואות שאין אלכסון של ג' על טפח כזה [איור]#ה מגיע אפילו לאלכסון של טפח על טפח אחד פי' שאם יהיה לך רבוע שלשה טפחים על טפח ותמדוד ב' טפחים לארכן ורק טפח השלישי באלכסון כזה [איור]#ו שאז יוסיף האלכסון של טפח על טפח ב' חומשי טפח ואם כן סכום כו' דעשר כשל מטה וארבע כשל מעלה כצ"ל:
בד"ה רב אמר וכו' וכפירושו משמע כו'. נ"ב קאי אדלעיל שפי' תורתו כמפולש ותורתו כסתום קאי אעקמומיתו וק"ל:
בא"ד ועקום באמצע כזה ופתיח בג' פתחים. נ"ב כזה[איור]# א:
דף ד עמוד ב
עריכהרש"י בד"ה ליגזור נמי כו' עליו הס"ד:
תוס' בד"ה בגליון דמשערין ביין שהוא כו' כצ"ל:
בא"ד שמפיל ביצה ומחצה מן המים. נ"ב בדפוס חדש הנדפס בלובלין כתוב מן היין ובודאי מן גמרא מוגהה נדפס ואותו המגיה לא הבין הפשט כי בודאי במים מיירי שהרי עיקר חשבון בא מן המקוה שהוא מ' סאה מים אלא דעכשיו בא לומר שהלכה למ"מ לשער בשיעור גדול שאם כלי זה של רביעית מים יתמלא מן ההפלת שיעור אכילתו מן היין אז בודאי אכל רביעית ודו"ק. (עיין במהרש"א):
בד"ה דבר תורה כו' אם טבח הוא אינו חוצץ כו'. נ"ב אלמא דצריך הקפדה אפילו לחציצה בגוף הבגד וה"ה לבשרו ודו"ק:
גמ' הני אבולי דמחוזא כו'. נ"ב פתחו מאבוסיה תרגום יונתן פתחו אבולהא:
רש"י בד"ה מבוי עקום כו' לר"ה אחת כו'. נ"ב כזה [איור]#ב:
תוס' בד"ה וכי תימא כו' ואורך רשות הרבים מהלכין דרך מבוי כו'. נ"ב כזה [איור]#ג:
בא"ד אלא ששני רשות הרבים עוברות אצל הפתחים. נ"ב כזה [איור]#ד:
דף ז עמוד א
עריכהרש"י בד"ה מ"מ ברייתא מתרצא כו' כצ"ל:
בד"ה סרטיא כו' נ"ב כזה[איור]#:
תוס' בד"ה ונהג בו כו' ונתנן לעניים. נ"ב פי' והמעות אכל בירושלים דאי לאו הכי היה צריך בפעם שני להרבות במעשרות וכל המרנה במעשרות הן מקולקלין ודו"ק וכן בפ"ק דראש השנה:
דף ז עמוד ב
עריכהרש"י בד"ה ונפרצה כו' נפחות מעשר. נ"ב פי' מדין עשר דהיינו יתר מעשר ודו"ק:
בד"ה חצר מותרת כו' אבל חצרות אוסרים במבוי כו'. נ"נ פי' בדוכתא אחריתי ועל כן אמר חצרות ולא חצר וק"ל וטעמא דשרי הכא אליבא דרב לפי הסלקא דעתא מפרש חלמודא לקמן בשלא עירבו במאי פליגי ודו"ק:
תוס' בד"ה דאי דרב כו' שני מבואות בעירבו כו' כצ"ל והד"א עד סוף העמוד:
דף ח עמוד א
עריכהרש"י בד"ה ולמאי דסליק כו' ושרי בעירבו כו'. נ"ב פי' בחצר ודו"ק:
בד"ה אבל כלה כו' הרחבה ונראה כו' כצ"ל:
בד"ה ואותיבו ביה כו' לא עשו לפתחן לחי. נ"ב פירוש לא (היו) חשו לכך ולא בקשו לטלטל בתוך מבוי שלהן ודו"ק שוב מצאתי כן בדברי האור זרוע הארוך:
בד"ה לא משנתינו כו' תנינא הס"ד:
תוס' בד"ה לאו כו' לפרושי מתני' דלא כו' כצ"ל:
דף ח עמוד ב
עריכהרש"י בד"ה ולרבה כו' ואסור אפילו חצר. נ"ב בס"א אינו ובודאי תלמיד טועה הגיה וסבר שהקושיא הוא דאם זה כנגד זה אפילו החצר נאסר וליתא דלא מחלקינן לעיל בין זה כנגד זה או לענין שנפרן בצדו דהוי כמפולש היינו לענין לאסור המבוי אפילו עירבו אבל דין חצר כדקאי קאי גם רש"י פי' אח"כ מיד שעיקר הקושיא היא ממבוי דמוכח דלא איירי אלא בזה שלא כנגד זה דאי זה כנגד זה אסור משום מפולש ואפילו עירבו ורב גופיה פירש לעיל דעיקר תלוי בעירבו ולא עירבו דהיינו שאינו נאסר המבוי אלא בלא עירבו אבל עירבו שרי ואי הוי זה כנגד זה הוי אסור אפי' בעירבו גם אח"כ מפרש להדיא דברייתא דחצר שרבים נכנסים שהוא כרשות היחיד משתמע מן הסתם אפילו זה כנגד זה וכן האמת דחצר שרי בכל ענין ודו"ק (עיין במהרש"א):
בד"ה מבוי העשוי כו' וראשו פתוח כו'. נ"ב בכאן משמע שמצד א' הוא פתוח לרשות הרבים והשניה סתום ואחר כך פי' עושה צורת הפתח למבוי הגדול משני ראשין משמע דהוי מפולש בשני ראשין ואפשר לומר דהמבוי גדול היה ג"כ עקום קצת שלא היה פילושיו מכוונים וכן מצאתי להדיא באור זרוע הגדול שהעתיק דברי רש"י וכתב ושתי ראשין פתוחין לרה"ר והמבוי היה עקום כמו שפירשתי:
בד"ה עושה צורת הפתח לכולהו הקטנים הס"ד:
בד"ה ד"א כו' אלא כונס לפנים כו'. נ"ב כזה*) [איור]#א:
בד"ה אם פחות כו' מניח קורה באלכסון כו'. נ"ב כזה[איור]# ב:
בד"ה ונעץ שני יתידות כו' וסמך לכותל כזה[איור]#. נ"ב כצורה זו[איור]# ג:
בד"ה לדברי האוסר כו' יורד וסותם הס"ד ואח"כ יורד וסותם הוא ג"כ ס"ד:
תוס' בד"ה מבוי העשוי כנדל כו'. נ"ב כזה[איור]# ד:
דף ט עמוד א
עריכהגמ' דמהו דתימא או לבוד אמרינן כו'. נ"ב בערוך גריס או גוד אמרינן או חביט אמרינן כו' פירוש משוך רמי עד כאן ע"ש:
שם מבוי שרצפו בלחיים פחות כו'. נ"ב כזה [איור]#ה:
רש"י בד"ה או תלויה כו' קורה כעין זו. נ"ב כזה [איור]#ו:
בד"ה היכי דמי צריך להיות והיכי דמי ונ"ב כזה [איור]#ז:
תוס' בד"ה לרשב"ג כו' במשך ד' או ברחבים ד' ואע"ג כו' כצ"ל. ונ"ב נ"ל:
דף ט עמוד ב
עריכהגמ'. נ"ב כל חוץ הנאמר בפרש"י ותוס' היינו פי' מתוך אורך המבוי לרה"ר דהיא חוצה לו ולא על רוחב המבוי קאי ודו"ק:
רש"י בד"ה ולרבן שמעון כו' שכן דרך כל מעמידין לחיים. נ"ב כזה [איור]#ח:
בא"ד אלא בשוה להן כו'. נ"ב כזה [איור]#ט:
בד"ה נראה מבפנים ושוה מבחון כו' כצ"ל. ונ"ב כזה [איור]#י:
בא"ד ולא משך קצת רחבו כו'. נ"ב לחי כזה [איור]#יא:
בד"ה נראה מבחוץ כו' שהרי נמשך להלאה מרוחב הכותל כזה כצ"ל. ונ"ב צורה זו [איור]#יב:
בד"ה בין שכניסתו נראית מבפנים ושוה מבחוץ כזה. נ"ב צורה זו [איור]#יג:
בד"ה בין שנראה כו' כגון ששקוע הכותל מלפניו כזה. ונ"ב כצורה זאת [איור]#יד:
בא"ד נראית לעומדים בפנים אלא כו' כצ"ל:
בד"ה בנכנסין כו' שלא מאותו כותל היה כזה. נ"ב צורה זו [איור]#טו:
בד"ה ונימא לבוד ותשתרי כזה. נ"ב צורה זו [איור]#טז:
בד"ה וכי תימא כו' אורך הגדולה הוא ס"ד:
תוס' בד"ה ולרשב"ג כו' שמושכין אותו כלפי חוץ. נ"ב כזה [איור]#יז:
בא"ד שמשכו קצת כלפי פנים. נ"ב כזה [איור]#יח:
בא"ד של לחי והיכי הוי שרי אי מושכו כלפי חוץ דהיינו לרה"ר דאיך יתיר את הרשות הרבים דסתם מבוי כו' כצ"ל:
בד"ה כותל שצדו כו' ששקוע הכותל מלפניו. נ"ב כזה יט:
בא"ד שמשך כל הלחי לחוץ. נ"ב כזה [איור]#כ. :
דף י עמוד א
עריכהרש"י בד"ה ודרבינא דאוקמוה במופלגין מזה כו' כצ"ל והשאר נמחק:
בד"ה לחי המושך כו' שמעמיד חודו כנגד עובי הדופן. נ"ב כזה [איור]#כא:
בד"ה תיובתא כו' [שנפרצה לגדולה כו' כצ"ל והס"ד]. ונ"ב נ"ל להגיה כו' משום דלא קשה ממתני' כי אם ממה שדייק מברייתא דרב אדא בר אבימי כו' וכן מצאתי באור זרוע הגדול. :
דף י עמוד ב
עריכהרש"י בד"ה ויעשה פס כו' רבין עליו כצ"ל והס"ד. בד"ה ש"מ מהכא הס"ד:
בד"ה ואמאי כו' מדמשני לקמן כולי האי כו' כצ"ל:
דף יא עמוד א
עריכהגמרא פתחים וחלונות מותר ובלבד שיהא:
כו' כצ"ל:
דף יא עמוד ב
עריכהגמ' שהוא ניתר או בלחי או בקורה כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה ויש בה לחוק כו'. נ"ב כזה [איור]#א:
בא"ד למדת השער. נ"ב כזה [איור]#ב:
דף יב עמוד ב
עריכהרש"י בד"ה חביבי כו'. ואביו של רב כצ"ל:
תוס' בד"ה הב"ע כו' והשתא הך ברייתא כו' כצ"ל:
בד"ה ובתים וכו' וקאמר בתר הכי כו' כצ"ל:
דף יג עמוד א
עריכהגמ' כתב גט לגרש כו' כצ"ל. תוס' בד"ה לחדד כו' אלא לשבחו אלא כמו שפירש הקונטרס כו' כן הוא בס"א. :
דף יג עמוד ב
עריכהרש"י בד"ה דחזיתיה כו' ישבתי בשורה של אחריו. נ"ב ובאשר"י פ' משילין מביא הירושלמי שראה אותו רק מאחוריו ושוב לא ראה אותו וכן בסמ"ג בהלכות י"ט ולא כרש"י:
דף יד עמוד א
עריכהגמרא רשב"ג אומר אם מקבלות אריח לארכו שלשה כו' כצ"ל. ונ"ב להקל בא עיי' בריש פרק הישן בפרש"י:
שם מקוה טהרה מכדי מקוה כמה הוי ארבעים סאה כדתניא ורחץ כו' כצ"ל:
דף יד עמוד ב
עריכהגמ' האי גודשא תילתא הוי כו'. נ"ב אין החשבון הזה מכוון למי שמעיין היטב בעניינו וכתבתי בספרי הגדול עיין שם:
רש"י בד"ה שלשה אמות כו' של עשר על עשר כו' כצ"ל:
בד"ה לחצי מבוי כו'. נ"ב כזה [איור]#*:
בד"ה רבי טרפון כו' בא לחייב אף ברכה אחריו בורא נפשות רבות ולא נהירא דאמרינן במסכת נדה כו' מאי איכא למימר אלא נראה לי דרבי טרפון אלפניו קאמר כצ"ל והשאר נמחק:
דף טו עמוד א
עריכהגמ' ה"נ במאי עסקינן שנטען מתחילה לכך כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה דיומד כו'. נ"ב צורה זו*:
דף טו עמוד ב
עריכהגמ' או בארובות צ"לבארוכות וכן ברש"י:
רש"י בד"ה לעולם אין כו' ומותרת מיד לאיש אחר. נ"ב פי' מן התורה עיין בסוכה. תוס' בד"ה מה ספר בו' מעשר שני בבקר ובצאן נקט צד של פרי כו' כצ"ל:
בד"ה פרוץ כעומד כו' לשאם יבא אליהו ויאמר. נ"ב פירוש שבצמצום היה אבל מ"מ אנן א"א לצמצם וק"ל:
דף טז עמוד א
עריכהרש"י בד"ה צריך שלא כו' פחות מג' לבוד וכולו הוי עומד כצ"ל והס"ד:
בד"ה משום הכי כו' פחות מג' וג' צריך שלא כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה רש"י גריס כו' איזהו פסול ואיזהו כשר כו'. נ"ב אלמא דלא מהני רוב כדי לבטל הפסול אלא בעירבו שאינו ניכר וק"ל:
דף טז עמוד ב
עריכהגמ' פחות מד' אמות לבוד כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה זה למעלה כו' מן השני האוירין עד סה"ד הוא נמחק:
בד"ה ומקיפין כו' מחיצה של שתי כו' כצ"ל:
דף יז עמוד א
עריכהגמ' תסתיים דרב הונא הוא דאמר כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה עירב דרך כו' ונסתם הפתח או אם היו כו' כצ"ל נ"ב נ"ל:
דף יז עמוד ב
עריכהגמ' כל שאין לו קוברין קורא כו'. נ"ב פי' שאם המת היה קורא יש לו עונין קרובים בעיר תוס' נזיר פ' ג' מינים אבל ר"ן פירש בשם הירושלמי בריש האשה רבה דקאי על כהן שבא ליטמא שקורא לאחרים כו' וכן פירש הסמ"ג. שם כייל מלחא מאי כו' כצ"ל וכן ברש"י: