פתיחת התפריט הראשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק ו · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות, אומרים לו התודה, שכן דרך המומתין מתודין, שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא.

שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע (יהושע ז) בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן לו תודה וגו', ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי [ לה' אלהי ישראל ] וכזאת וגו'.

ומנין שכיפר לו ודויו, שנאמר (שם) ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה, היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא.

ואם אינו יודע להתודות, אומרים לו אמור תהא מיתתי כפרה על כל עונותי.

רבי יהודה אומר, אם היה יודע שהוא מזומם, אומר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי חוץ מעון זה.

אמרו לו, אם כן, יהו כל אדם אומרים כך כדי לנקות את עצמן.

נוסח הרמב"ם

רחוק מבית הסקילה עשר אמות אומרין לו התוודה שכן דרך כל המומתים מתוודים שכל המתוודה יש לו חלק לעולם הבא שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע בני שים נא כבוד לה' אלוהי ישראל ויען עכן ויאמר אומנה . (יהושע ז יט-כ) ומנין שכיפר לו וידוייו שנאמר ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכורך ה' ביום הזה (יהושע ז כה) היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעתיד לבוא אם אינו יודע להתוודות אומרין לו אמור תהא מיתתי כפרה על כל עוונותיי רבי יהודה אומר אם יודע שהוא מזומם יאמר תהא מיתתי כפרה על כל עוונותיי חוץ מהעוון הזה אמרו לו אם כן יהו כל אדם אומרין כן כדי לנקות את עצמן.

פירוש הרמב"ם

היה רחוק מבית הסקילה בעשר אמות אומרים בו': מה שהצריך להתודות רחוק מבית הסקילה כדי שלא יפחד ותטרף דעתו ולא יוכל לדבר כשיהיה קרוב ממקום המיתה: ודע שהריגת יהושע לעכן היתה הוראת שעה לפי שתורתנו האמיתית אינה מחייבת מיתה על החוטא בהודאתו בעצמו ולא בנבואת נביא שיאמר שעשה זה המעשה. ואין הלכה כר"י:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

היה רחוק מבית הסקילה - דקרוב לבית הסקילה שמא תטרף דעתו ולא יכול להתודות:

ותן לו תודה - ואע"ג דאין אדם נהרג על פי עצמו, הריגת עכן הוראת שעה היתה:

כזאת וכזאת עשיתי - בגמרא מפרש שמעל בחרמים בימי משה:

שהוא מזומם - שעדיו הן זוממין ח:

לנקות את עצמן - מן הבריות ויוציאו לעז על הדיינים ועל העדים. ואין הלכה כר"י:

פירוש תוספות יום טוב

תהא מיתתי כפרה על כל עונותי. עיין מ"ש בזה בשס הרמב"ם במשנה ד' פ"ו דנזיר:

שהוא מזומם. לשון הר"ב שעדיו הם זוממין. לאו למימרא שהם זוממין. כלומר שיש עליהם עדים להזימן אלא שלא באו. דאטו אם אין עדים בעולם שיוכלו להזימן ואפ"ה שקר העידו מי לא שייך נמי שיאמר חוץ מעון הזה. אלא זוממין דקאמר. לשון הכתוב כאשר זמם לעשותנקט כלומר שעדיו הם שזממו להעיד עליו. וז"ל רש"י שהוא מזומם שהעדים שקרנים ובמחשבתן הרעה הרגוהו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על הברטנורא) לשון הכתוב כאשר זמם לעשות וה"פ שעדיו הם שזממו להעיד עליו. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

היה רחוק מבית הסקילה:    דקרוב לבית הסקילה לא שמא תטרף דעתו ולא יוכל להתודות:

שים נא כבוד לה' אלהי ישראל:    כך צ"ל:

וכזאת וכזאת עשיתי:    בגמרא מפ' שמעל בחרמו בימי משה ומאי דלא איענש עד השתא מתרץ ר' יוחנן משום שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן ולר' נחמיה דס"ל דאף משעברו ישראל את הירדן לא ענש על הנסתרות נענשו עכשיו ישראל בחרם יהושע על ידו משום דהוו ידעי ביה אשתו ובניו ולא הוי נסתר:

שנאמר ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה וכו':    כך צ"ל ופי' הרמב"ם ז"ל ודע שהריגת יהושע לעכן היתה הוראת שעה לפי שתורתינו האמיתית אינה מחייבת מיתה על החוטא בהודאתו דעצמו ולא בנבואת נביא שיאמר שעשה זה המעשה ע"כ:

יהא כל אדם:    אף החוטאים אומרים כך רש"י ז"ל:


פירושים נוספים