משנה סנהדרין ו ניקוד
(א)
נִגְמַר הַדִּין,
- מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְסָקְלוֹ.
- בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה חוּץ לְבֵית דִּין,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, יד): "הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל".
- אֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ,
- וְהַסּוּס [נ"א: וְאָדָם אֶחָד רוֹכֵב הַסּוּס] רָחוֹק מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאֵהוּ;
- אוֹמֵר אֶחָד:
- יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת,
- הַלָּה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין,
- וְהַסּוּס רָץ וּמַעֲמִידוֹ.
- וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר:
- יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת,
- מַחֲזִירִין אוֹתוֹ,
- אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים;
- וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו.
- מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פָּטָרוּהוּ;
- וְאִם לָאו, יוֹצֵא לִסָּקֵל.
- וְכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו:
- אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִסָּקֵל,
- עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית,
- וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו;
- כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת, יָבוֹא וִילַמֵּד עָלָיו:
- אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִסָּקֵל,
הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֵּה,
- שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין,
- שֶׁכָּל הַמִּתְוַדֶּה – יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
- שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעָכָן,
- שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ז, יט):
- בְּנִי, שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְגוֹ'.
- וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר:
- אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי [לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל] וְכָזֹאת וְגוֹ'.
- וּמִנַּיִן שֶׁכִּפֵּר לוֹ וִדּוּיוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר (שם, כה):
- וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: מֶה עֲכַרְתָּנוּ? יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה;
- הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר,
- וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא.
- וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ:
- אֱמֹר: תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתָי.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזֻמָּם, אוֹמֵר:
- תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי, חוּץ מֵעָוֹן זֶה.
- אָמְרוּ לוֹ:
- אִם כֵּן, יְהוּ כָּל אָדָם אוֹמְרִים כָּךְ,
- כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת עַצְמָן:
- אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזֻמָּם, אוֹמֵר:
הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת,
- מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו.
- הָאִישׁ, מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו,
- וְהָאִשָּׁה, מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם,
- וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה:
- וְהָאִשָּׁה, מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ,
בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת.
- אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו.
- נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ, הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו.
- אִם מֵת בָּהּ, יָצָא;
- וְאִם לָאו, הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ.
- אִם מֵת בָּהּ, יָצָא;
- וְאִם לָאו, רְגִימָתוֹ בְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, ז):
- יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ,
- וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה.
- וְאִם לָאו, רְגִימָתוֹ בְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, ז):
- כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין,
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵינוֹ נִתְלֶה,
- אֶלָּא הַמְּגַדֵּף, וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
- הָאִישׁ תּוֹלִין אוֹתוֹ פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם,
- וְהָאִשָּׁה – פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעֵץ,
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- הָאִישׁ נִתְלֶה,
- וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית.
- וְהָאִשָּׁה – פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעֵץ,
- אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- וַהֲלֹא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח תָּלָה נָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן!
- אָמְרוּ לוֹ:
- שְׁמוֹנִים נָשִׁים תָּלָה,
- וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד.
- כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ?
- מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָּאָרֶץ,
- וְהָעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה,
- וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- הַקּוֹרָה מֻטָּה עַל הַכֹּתֶל,
- וְתוֹלֶה אוֹתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַטַּבָּחִין עוֹשִׂין.
- וּמַתִּירִין אוֹתוֹ מִיָּד;
- וְאִם לָן, עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא, כג):
- לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ,
- כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא,
- כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְגוֹ'.
- וְאִם לָן, עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא, כג):
- כְּלוֹמַר:
- מִפְּנֵי מָה זֶה תָּלוּי?
- מִפְּנֵי שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַשֵּׁם;
- וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:
אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
- בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מָה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת (כְּבַיָּכוֹל)?
- קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי.
- אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָם שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ,
- קַל וָחֹמֶר עַל דָּמָם שֶׁל צַדִּיקִים.
- וְלֹא זוֹ בִּלְבַד,
- אֶלָּא כָּל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
- הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים,
- אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.
- וְלֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו,
- אֶלָּא שְׁנֵי בָּתֵּי קְבָרוֹת הָיוּ מְתֻקָּנִין לְבֵית דִּין:
- אֶחָד לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחֱנָקִין,
- וְאֶחָד לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין:
- אֶלָּא שְׁנֵי בָּתֵּי קְבָרוֹת הָיוּ מְתֻקָּנִין לְבֵית דִּין:
נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר,
- מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת,
- וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן.
- וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִין וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים,
- כְּלוֹמַר: שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם,
- שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם.
- כְּלוֹמַר: שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם,
- וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִין,
- אֲבָל אוֹנְנִין,
- שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַּלֵּב:
- אֲבָל אוֹנְנִין,
משנה סנהדרין, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב