משנה סוטה ט ח

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ט · משנה ח | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

עד אחד אומר: ראיתי את ההורג, ועד אחד אומר לא ראית, אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית, היו עורפין.

עד אחד אומר ראיתי, ושנים אומרים לא ראית, היו עורפין.

שנים אומרים ראינו ואחד אומר להם לא ראיתם, לא היו עורפין.

משנה מנוקדת

עֵד אֶחָד אוֹמֵר: רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר: לֹא רָאִיתָ,

אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: רָאִיתִי, וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: לֹא רָאִית,
הָיוּ עוֹרְפִין.
עֵד אֶחָד אוֹמֵר: רָאִיתִי, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: לֹא רָאִיתָ,
הָיוּ עוֹרְפִין.
שְׁנַיִם אוֹמְרִים: רָאִינוּ, וְאֶחָד אוֹמֵר לָהֶם: לֹא רְאִיתֶם,
לֹא הָיוּ עוֹרְפִין:

נוסח הרמב"ם

עד אומר ראיתי את ההורג - ועד אומר לא ראית,

אישה אומרת ראיתי - ואישה אומרת לא ראית,
היו עורפין.
עד אומר ראיתי - ושנים אומרים לא ראית,
היו עורפין.
שנים אומרין ראינו - ועד אחד אומר להם לא ראיתם,
לא היו עורפין.

פירוש הרמב"ם

לפי שנאמר בתורה "לא נודע מי הכהו" ואפילו עד אחד אין עורפין. וכבר הודעתיך בזאת המסכתא (פרק ו הלכה ד') שבכל מקום שהאמינה תורה עד אחד שהוא במקום שנים, ואין דבריו של אחד במקום שנים.

ומה שאמר בכאן באלו הבבות היו עורפין - אמנם הוא כשהכחיש עד לעד בבת אחת. אבל אם אמר אחד אני ראיתי ההורג, אחר כך בא אחר והכחישו ואמר לא ראית, לא היו עורפין, לפי שהעיקר אצלנו אין דבריו של אחד במקום שנים.

ומה שאמר עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית - אמנם זה בפסולי עדות, כמו שבארנו בסוף פרק ששי מזאת המסכתא בפסולי עדות הלך אחר רוב דעות:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עד אחד אומר ראיתי ועד אחד אומר לא ראית - וכגון שבאו שניהם בבת אחת [אז] היו עורפים. אבל אם בא אחד תחלה ואמר ראיתי את ההורג, והימנוהו כבי תרי, שהתורה האמינתהו דכתיב (שם) לא נודע מי הכהו, הא נודע אפילו על פי עד אחד אין עורפין, אע"פ שבא עד אחד אח"כ והכחישו, אינו נאמן השני, שאין דבריו של אחד במקום שנים:

עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית היו עורפים - וכגון שהשנים והאחד פסולי עדות הן, דבפסולי עדות הלך אחר רוב דעות:

פירוש תוספות יום טוב

עד אחד אומר ראיתי וכו'. עיין מ"ש בכולה מתניתין בפ"ו משנה ד' וכן שם בפירוש הר"ב דמה שחסר בזו. גילה בזו. כי שתיהן בענין אחד ואין חלוקה ביניהן:

אשה אומרת כו'. לשון הרמב"ם בפרק ט' מהלכות רוצח אשה אומרת כו' בין שבאו שתיהן כאחת בין שבאו זו אחר זו. ע"כ. וכתב הכ"מ דעד כאן לא מפלגינן בין באו בבת אחת לבאו בזה אחר זה. אלא דוקא כשהעד הראשון הוא כשר ולאפוקי מהראב"ד שכתב על זה נראה מהגמרא שהוא שבוש דבזה אחר זה הראשון עקר. ואפילו אשה. עכ"ל הכ"מ. ולי קשיא ) לשון הרמב"ם שבפי"ב מהלכות גרושין לענין עדות היתר א"א לא ביאר בזה כלל ולא עוד אלא שהמגיד כתב עליו שם וז"ל וה"ה לאשה אומרת מת והתירוה לינשא על פיה ואח"כ באה אשה אחרת ואמרה לא מת לא תצא מהתירה הראשון וזה מוסכם ע"כ ואין לחלק דהתם בהתירוה דהכא נמי בעינן שהב"ד הורו על פיה שלא תיערף וכמ"ש בשם התוס' בענין עדות סוטה בפ"ו וצ"ע:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לא רָאִיתָ:    בנקודת קמץ תחת התי"ו. ואשה אומרת לא רָאִיתְ בנקודת חירק תחת האל"ף והתי"ו נחטפת:

ואשה אומרת לא ראית:    היו עורפין עולא ור' יצחק הגיהו בהאי רישא דמתני' לא היו עורפין כמו שהגיהו לעיל ס"פ מי שקינא וכולה סוגיא כדהתם ואין הפרש ביניהם כלום:

ושנים אומרים לא ראיתה:    כך צ"ל. בסוף פי' רע"ב ז"ל דבפוסלי עדות הלך אחרי רוב דעות. אמר המלקט ואפי' לקולא ומתני' ר' נחמיה וכדכתבינן לעיל ס"פ ששי. וביד פ"ה דהלכות עדות סי' ב':

תפארת ישראל

יכין

ועד אחד אומר לא ראית:    ומרב"י ח"מ סי' כ"ט שהביא דברי המרדכי נראה שהגרסא לא ראיתי ואע"ג שכל לא ראינו אין ראיה כפ"ב דעדיות משנה ב' היכא דהוי כהדדי הו"ל כאומר לא ראית וה"ל כמכחישו. והא דקאמר ראיתי ההורג, ר"ל ראיתי שהרגו:

היו עורפין:    ודוקא בבאו כאחת. אבל בזה אחר זה, והורו ב"ד כבר שלא לערוף, הרי כבר האמינוהו כבי תרי, ואין דבריו של א' במקום שנים:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים