משנה נדרים י ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק י · משנה ו | >>
שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמין, רבי אליעזר אומר, יפר.
רבי יהושע אומר, לאחד אבל לא לשנים.
רבי עקיבא אומר, לא לאחד ולא לשנים.
אמר רבי אליעזר, מה אם אשה שקנה הוא לעצמו, הרי הוא מפר נדריה, אשה שהקנו לו מן השמים, אינו דין שיפר נדריה.
אמר לו רבי עקיבא, לא, אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו שאין לאחרים בה רשות, תאמר באשה שהקנו לו מן השמים, שיש לאחרים בה רשות.
אמר לו רבי יהושע, עקיבא, דבריך בשני יבמין, מה אתה משיב על יבם אחד.
אמר לו, אין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאשה.
שׁוֹמֶרֶת יָבָם, בֵּין לְיָבָם אֶחָד בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִין,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָפֵר.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לְאֶחָד אֲבָל לֹא לִשְׁנַיִם.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.
- אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- מָה אִם אִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, הֲרֵי הוּא מֵפֵר נְדָרֶיהָ;
- אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ?
- אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא;
- אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ,
- שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת,
- תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם,
- שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת?
- אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ,
- אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- עֲקִיבָא, דְּבָרֶיךָ בִּשְׁנֵי יְבָמִין;
- מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד?
- אָמַר לוֹ:
- אֵין הַיְּבָמָה גְּמוּרָה לַיָּבָם כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ:
שומרת יבם -
- בין יבם אחד - בין שני יבמין,
- רבי אליעזר אומר: יפר.
- רבי יהושע אומר: לאחד - אבל לא לשנים.
- רבי עקיבה אומר: לא לאחד - ולא לשנים.
- אמר רבי אליעזר:
- מה אם אשה שקנה הוא לעצמו - הרי הוא מפר נדריה,
- אשה שקנו לו מן השמים - אינו דין שיפר נדריה?
- אמר לו רבי עקיבה: לא -
- אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו - שאין לאחרים בה רשות,
- תאמר באשה שקנו לו מן השמים - שיש לאחרים בה רשות?
- אמר רבי יהושע:
- עקיבה, דבריך - בשני יבמין,
- מה אתה משיב - על יבם אחד?
- אמר לו:
- אין היבמה - גמורה לאישה,
- כשם שהארוסה - גמורה לאישה.
מאמר רבי אליעזר אמנם הוא ביבם שעשה מאמר ביבמתו, לפי שרבי אליעזר סובר דעת בית שמאי בכל דבריו, כמו שביארנו כמה פעמים באמרם: "רבי אליעזר שמותי", ובית שמאי אומרים: מאמר ביבמה קונה קניין גמור. ואין הדבר כן, אלא כמו שנתבאר ביבמות.
ומה שאומר רבי עקיבא: אין היבמה גמורה לאישה - לפי שדברי הכל, יבמה ארוסה אין חייבין עליה סקילה כנערה מאורסה.
והלכה כרבי עקיבא:
שומרת יבם וכו' ר"א אומר יפר - כשעשה בה יבמה מאמר מיירי, דסבירא ליה לר"א מאמר קונה ביבמה קנין גמור מן התורה. ואם היא נערה ויש לה אב, אביה ויבמה שעשה בה מאמר מפירין נדריה:
רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים - דלא סבירא ליה לר"י מאמר קונה קנין גמור, מיהו סבירא ליה דיש זיקה, וזיקה ככנוסה טו, וכשאין שם אלא יבם אחד מיפר, אבל כשיש שני יבמין אין שום אחד מהם מיפר שאין ברירה:
ר"ע אומר לא לאחד ולא לשנים - דסבר זיקה אינה ככנוסה, ומאמר אינו קונה קנין גמור מן התורה:
אשה שקנה הוא לעצמו - היינו ארוסתו:
הרי הוא מיפר נדריה - בשותפות עם אביה:
אשה שהקנו לו מן השמים - דהיינו יבמתו:
אינו דין שיפר נדריה - בשותפות עם אביה:
שיש לאחרים רשות בה - שגם היא זקוקה לשאר אחים טז:
מה אתה משיב על יבם אחד - כלומר תשובתך טובה על דברי ר"א שאומר שמיפר אפילו כשיש ב' יבמין, מה תשיבני על דברי שאני אומר לאחד ולא לשנים:
אין היבמה גמורה ליבם - להתחייב מיתה הבא עליה כשם שהארוסה גמורה לאישה לענין חיוב מיתה יז. והלכה כר"ע:
שומרת יבם. מפורש במשנה ג' פרק ד' דיבמות:
רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים. פירש הר"ב דס"ל דיש זיקה וזיקה ככנוסה. וכן לשון הרא"ש. ולפי זה אפילו לבדו מצי מיפר ותימה מנלן לעשות מחלוקת שניה בין ר"א לר"י דלר"א הא פרשינן דמיפר בשותפות ולר"י מצי מיפר לבדו. והר"ן אע"פ שגם הוא מפרש כן כתב אח"כ. א"נ כי אמרינן ר"י קסבר יש זיקה. לאו למימרא דלהוי ככנוסה אלא דהויא כארוסה ומיפר בשותפות. ע"כ. ואפשר לי לומר דנקט ככנוסה לפי דהכי אשכחן דאמר ר' אושעיא בגמרא פ"ב דיבמות דף י"ח אליביה דר"ש ואילו דזיקה כארוסה לא אשכחן בשום דוכתא להכי פירשו להו נמי ככנוסה אע"ג דבהכי משוי להו מחלוקת שניה:
אבל לא לשנים. כתב הר"ב שאין ברירה עיין בפירוש הר"ב משנה ד' פ"ז דדמאי:
שיש לאחרים רשות בה. פירש הר"ב שגם היא זקוקה לשאר אחים. שאם עשה בה מאמר יבם זה. ובא אחיו אחר כך ועשה בה מאמר תפיס שני כדאמר [בפ"ה דיבמות]. יש מאמר אחר מאמר. רש"י:
אין היבמה גמורה ליבם. פירש הר"ב להתחייב מיתה הבא עליה. לפי שדברי הכל יבמה ארוסה אין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה. רמב"ם:
(טו) (על הברטנורא) ולפ"ז אפילו לבדו מצי מיפר ותימא מנ"ל לעשות מחלוקת שניה בין ר"א לר"י דלר"א הא פרשינן דמיפר בשותפות ולר"י מצי מיפר לבדו. והר"נ אע"פ שגם הוא מפרש כן כתב אח"כ א"נ כי אמרינן ר"י קסבר יש זיקה לאו למימרא דלהוי ככנוסה אלא דהויא כארוסה ומיפר בשותפות. ועתוי"ט:
(טז) (על הברטנורא) שאם עשה בה מאמר יבם זה ובא אחיו אח"כ ועשה בה מאמר תפיס שני כדאמר בפ"ה דיבמות יש מאמר אחר מאמר. רש"י:
(יז) (על הברטנורא) לפי שדברי הכל יבמה ארוסה אין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה הר"מ:
שומרת יבם: פ"ד אחים דף כ"ט. ובתשובות הרשב"א ז"ל סי' שנ"ח. ופי' הרב יהוסף ז"ל בין לשני יבמין פי' ואחד כבר עשה בה מאמר ע"כ:
ר' יהושע אומר לאחד ולא לשנים: ביד שם פי"א סי' כ"ג:
אין היבמה גמורה ליבם: כשם וכו' כתב הר"ן ז"ל דבקצת נסחי גרסי' במתני' אין היבמה גמורה לאישה וקרי לה ליבמה אישה ש"מ דבשעשה בה מאמר עסיקי'. וגם ה"ר יהוסף ז"ל הגיה אין היבמה גמורה לאישה:
יכין
שומרת יבם: שהיא נערה [עיין יבמות פ"ד מ"ג]:
בין ליבם אחד בין לשני יבמין: ועשה בה א' מהן מאמר:
רבי אליעזר אומר יפר: בשותפות עם האב אם היא אלמנה מאירוסין:
אבל לא לשנים: ס"ל מאמר אינו קנין גמור, אבל זיקתה עושה אותה ככנוסה [וי"א כארוסה], ולהכי ביבם א' מפר, אבל בב' הרי בדאורייתא אין ברירה:
רבי עקיבא אומר לא לאחד ולא לשנים: דס"ל דזיקה ומאמר לא מהני:
אמר רבי אליעזר מה אם אשה שקנה הוא לעצמו: ע"י שקדשה:
הרי הוא מיפר נדריה: בשותפות עם האב:
שאין לאחרים בה רשות: שאין קדושי אחרים תופסין בה:
תאמר באשה שהקנו לו מן השמים שיש לאחרים בה רשות: דאע"ג דבקידש א' מהשוק את היבמה, הוה רק ספק קדושין [כיבמות דצ"ב ב'], עכ"פ בקידש אח המת את היבמה אפי' כבר קדשה אח אחר, הו"ל עכ"פ קדושי וודאי מדרבנן [כיבמות ד"נ ע"ב]:
אמר לו אין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאישה: דעכ"פ יבמה אפילו קדשה יבם, אין אחר שבועלה חייב מיתה, מה שאין כן ארוסה וקיימא לן כר"ע:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י (ריב"ן) |
ר"ן |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
פירוש הרא"ש |
תוספות רי"ד |
הרשב"א |
הריטב"א |
מאירי |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש