משנה נגעים יג ח

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק יג · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

טהור שהכניס ראשו ורובו יא לבית טמא, נטמא.

וטמא שהכניס ראשו ורובו לבית טהור, טמאהו.

טלית טהורה שהכניס ממנה שלש על שלש לבית טמא, נטמאה.

וטמאה שהכניס טו ממנה אפילו כזית לבית טהור, טמאתו.

משנה מנוקדת

טָהוֹר שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבַיִת טָמֵא, נִטְמָא. וְטָמֵא שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבַיִת טָהוֹר, טִמְּאָהוּ. טַלִּית טְהוֹרָה שֶׁהִכְנִיס מִמֶּנָּה שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ לְבַיִת טָמֵא, נִטְמְאָה. וּטְמֵאָה שֶׁהִכְנִיס מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כַזַּיִת לְבַיִת טָהוֹר, טִמְּאַתּוּ.

נוסח הרמב"ם

טהור שהכניס ראשו ורובו לבית טמא נטמא וטמא שהכניס ראשו ורובו לבית טהור טימאהו טלית טהורה שהכניס ממנה שלש על שלש לבית טמא נטמאת וטמאה שהכניס ממנה אפילו כזית לבית טהור טימאתו.

פירוש הרמב"ם

השרש שכל הבא ראשו ורובו כבא כולו וכמו שהבגד לא יטמא בהתחדש הנגע בו אא"כ היה ג' על ג' ומעלה כן לא יטמא ג"כ בבית המנוגע אלא א"כ היה מה שיכנס ממנו בבית המנוגע מג' על ג' ומעלה ואז יטמא הבגד כולו אולם אם היה הבגד עצמו מנוגע הנה בעת שיגיע ממנו כזית בבית טהור טמאוה לפי שהבגדים המנוגעים ואבני בית המנוגע ועציו ועפרו מטמאין בכזית בביאה ולשון סיפרא ולצרעת הבגד ולבית (שם יד) מקיש בגד לבית מה בית מטמא בביאה אף בגד מטמא בביאה אין לי אלא בגד מניין לרבות את כולן ת"ל (שם יג) זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר מקישן לבגד מה בגד מטמא בביאה אף כולן מטמאים בביאה:

פירוש רבינו שמשון

ראשו ורובו. כדתניא בת"כ והבא אל הבית (ויקרא יד) כשיכניס ראשו ורובו דבציר מהכי לא חשיב ביאה וכלים ברובם כדקתני בתוספתא ובטלית פליגי:

תניא בתוספתא (שם) טלית טמאה שיש בה ג' על ג' ואין בה כזית הכניס רובה לבית טהור טמאתו ר' נחמיה מטהר עד שיכניס את כולה וטהורה שהכניס ממנה שלש על שלש לבית טמא נטמאת ור' נחמיה מטהר עד שיכניס את רובה וטמאה שהכניס ממנה אפילו כזית לבית טהור טמאתו המכניס ראשו ורובו לבית המנוגע טמא כלי חרס שהכניס אוירו לבית המנוגע טמא הספסלים והקתדראות שהכניס רובן לבית המנוגע טמאין:

תניא בתורת כהנים. זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור (ויקרא יג) מקישו לבית מה בית מטמא בביאה אף כולן מטמאים בביאה אי מה בית טעון צפרים אף כולן טעונים צפרים ת"ל זאת רבי אומר הרי הוא אומר (שם יד) זאת התור' לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית מקיש בגד לבית מה בית מטמא בביאה אף בגד מטמא בביאה אין לי אלא בגד מניין לרבות את כולן ת"ל זאת תורת נגע הצרעת בגד הצמר או הפשתים מקישו לבגד מה בגד מטמא בביאה אף כולן מטמאין בביאה אי מה בגד מטמא בכל הטומאות אף כולן יטמאו בכל הטומאות ת"ל זאת. פירוש מקישו לבית בפרשת זאת תהיה דכתיב (שם) ולצרעת הבגד ולבית וכיון דהקיש התם בגד לבית ה"ה לכל הכתובים כאן עם הבגד כגון שתי וערב וכלי עור ורבי אומר דבגד איתקש התם לבית ושתי וערב וכלי עור איתקשו כאן לבגד ודבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש ומשמעות דורשים איכא בינייהו אף כולן כגון שתי וערב יטמאו בכל הטומאות ת"ל זאת ורבנן נמי מודו דאין שתי וערב מיטמא אלא בנגעים ורבי נמי מודה דאין טעונין צפורים אלא בית וכולהו ממעטי מזאת:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

טהור שהכניס ראשו ורובו - דבציר מראשו ורובו לא חשיבא ביאה:

שהכניס ממנה שלש אצבעות על שלש אצבעות - חשיבא כאילו נכנסה כל הטלית כולה. אבל פחות מכן לא, דבציר משלש על שלש אינה מקבלת טומאה ולא חשיבא:

וטמאה - כגון טלית המנוגעת שהכניס ממנה כזית לבית טהור:

טמאתו - דצרעת אתקש למת. וטלית המנוגעת דמטמאה בביאה נפקא לן מקרא דכתיב [ויקרא יד] ולצרעת הבגד ולבית, מקיש בגד לבית, מה בית מטמא בביאה דהא כתיב [שם] והבא אל הבית וגו', אף בגד מטמא בביאה יב. מנין לרבות את כולן כגון שתי וערב ועורות יג, תלמוד לומר [שם יג] זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר, מקיש כולן לבגד, מה בגד מטמא בביאה, אף כולן מטמאין בביאה יד:

פירוש תוספות יום טוב

טהור שהכניס ראשו ורובו. כתב הר"ב דבציר מראשו ורובו לא חשיבא ביאה. ובת"כ והבא אל הבית כשיכניס ראשו ורובו. ופי' בק"א דדייק מדלא כתיב והבא בבית. אלא כתיב אל הבית. דמשמע שעדיין הוא יבא אל הבית. ומיהו בבציר מרובו לאו ביאה כלל היא. ע"כ. ועיין מ"ש במשנה י':

וטמאה שהכניס כו'. כתב הר"ב דנפקא לן מקרא. דכתיב ולצרעת הבגד ולבית. מקיש בגד לבית כו'. אי מה בית טעון צפרים. אף בגד כו' ת"ל זאת. ומ"ש הר"ב מנין לרבות את כולן כגון שו"ע ועורות. הר"ש השמיט ועורות ודייק שפי' לשון כגון. ומ"ש ת"ל זאת תורת כו'. מקיש כולן לבגד וכו'. אי מה בגד מטמא בכל הטומאות כגון שרצים וש"ז אף כלן ת"ל זאת. ת"כ:

שהכניס ממנה אפילו כזית כו'. אע"פ שלא עמד שם אלא שהכניסה והוציאה טמא. דדוקא גבי אילן שאין שם מחיצות בעינן שיהא עומד. כדכתיב בדד ישב. אבל בבית דאיכא מחיצות. כאילו עומד תחתיו ומטמא הבית כ"כ התו' בפי"ג דיבמות דף ק"ג ומתני' י"א דלקמן מסייעה להו. כמ"ש שם בס"ד (ד"ה כלים):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) ורובו. מדלא כתיב והבא בבית, אלא אל הבית, משמע שעדיין הוא יבוא אל הבית. ומיהו בבציר מרוב לאו ביאה היא כלל. ק"א:

(יב) (על הברטנורא) אי מה בית טעון צפרים אף בגד כו', תלמוד לומר זאת:

(יג) (על הברטנורא) הר"ש השמיט ועורות. ודייק טפי לשון כגון:

(יד) (על הברטנורא) אי מה בגד מטמא בכל הטומאות כגון שרצים ושכבת זרע, אף כולן, תלמוד לומר זאת. ת"כ:

(טו) (על המשנה) שהכניס כו'. אע"פ שלא עמד שם אלא שהכניסה והוציאה, טמא, דדוקא גבי אילן שאין שם ארבע מחיצות בעינן עומד, כדכתיב בדד ישב. אבל בבית דאיכא מחיצות, כאילו עומד דמי. תוס':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בפי' רעז"ל דצרעת איתקש למת. אמר המלקט דכתיב אל נא תהי כמת.

טלית טהורה שהכניס ממנה שלש על שלש לבית טמא נטמאת וטמאה שהכניס ממנה אפילו כזית לבית טהור טמאתו מתני' דלא כר' נחמי' דתניא טלית טמאה שיש בה שלש על שלש ואין בה כזית הכניס רובה לבית טהור טמאתו ר' נחמי' מטהר עד שיכניס את כולה וטהורה שהכניס ממנה שלש על שלש לבית טמא נטמאת ור' נחמי' מטהר עד שיכניס את רובה:

תפארת ישראל

יכין

טהור שהכניס ראשו ורובו:    דבציר מהכי לא מקרי ביאה. מיהת דוקא בשנכנס כדרכו סגי בהכי. אע"ג דקיימא לן ביאה במקצת לא שמה ביאה [כיומא דל"א]. עכ"פ משהכניס ראשו ורובו ככולו דמי בשנכנס דרך ביאה. אבל בנכנס דרך אחוריו לבית מנוגנר. לא נטמא עד שיכנס כולו בלי שום שיור משהו מגופו בחוץ [כשבועות די"ז ב']:

נטמא:    אפילו נכנס דרך אחוריו סגי בהכי. מדלא כתיב גבי' ביאה [עיין רמב"ם ספ"י מטו"צ]:

טלית טהורה שהכניס ממנה ג' על ג':    אצבעות:

לבית טמא:    מוסגר או מוחלט:

וטמאה:    בגד מוסגר או מוחלט:

אף שאינה גע"ג אצבעות. מיהו בהכניס רוב הבגד א"צ געגא"צ ברישא ולא כזית בסיפא [רב"א]. וכל זה בטלית דכל גא"צ שבו חשובים בגד. אבל שאר כלי טהור שהכניס לבית המנוגע לא נטמא עד שהכניס רוב הכלי. ורק בכ"ח סגי בשהכניס קצת מאוירו [רמב"ם פט"ז מטו"צ]. ולתוס' [יבמות ק"ג ב'] הכא מדיש כותלי' סביב אפילו עבר הטמא בלי שהוי נטמא כל מה שבבית. דלא דמי למשנה ז'. דהתם אין להאויר שתחת האילן כותלי' סביב [ועיין לקמן מי"א]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים