משנה נגעים יג ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק יג · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

בית שהוא מיסך על גבי בית המנוגע, וכן אילן שהוא מיסך על גבי בית המנוגע, הנכנס לחיצון, טהור, דברי רבי אלעזר בן עזריה.

אמר רבי אלעזר, מה אם אבן אחת ממנו מטמא בביאה, הוא עצמו לא יטמא בביאה.

משנה מנוקדת

בַּיִת שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע, וְכֵן אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע, הַנִּכְנָס לַחִיצוֹן, טָהוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מָה אִם אֶבֶן אַחַת מִמֶּנּוּ מְטַמָּא בְּבִיאָה, הוּא עַצְמוֹ לֹא יְטַמֵּא בְּבִיאָה.

נוסח הרמב"ם

בית שהוא מסך על גבי בית מנוגע וכן אילן שהוא מסך על גבי בית מנוגע הנכנס לחיצון טהור דברי רבי אלעזר בן עזריה אמר רבי אלעזר מה אם אבן אחת הימנו מטמא בביאה הוא עצמו לא יטמא בביאה.

פירוש הרמב"ם

אבן אחת מטמא בביאה כאשר היתה תוך האהל יטמא כל מה ששם כמו שיתבאר וכל שכן הבית בכללו כאשר יגיע תחת אהל והלכה כרבי אלעזר:

פירוש רבינו שמשון

בית שהוא מיסך. כגון בית שהוא בנוי בתוך בית והפנימי מנוגע או בית שהוא בנוי תחת האילן והוא מנוגע:

הנכנס לחיצון טהור. דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ודמי לבית ועליה דאי קאי מצורע בבית עליה טהורה ורבי אלעזר פליג עליה דרבי אלעזר בן עזריה ומטמא מק"ו דאבן אחת ממנו מטמא בביאה כולו לא כ"ש ובתוספתא (פ"ז) קתני כזית ממנו מטמא בביאה כולו דין הוא שיטמא בביאה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בית שהוא מיסך על גבי בית המנוגע - כגון שבית המנוגע בנוי בתוך בית אחר. וכן אילן שבית המנוגע בנוי תחתיו:

הנכנס לחיצון טהור - דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. ודמי לבית ועלייה, דאי קאי מצורע בבית, עלייה טהורה:

ומה אם אבן אחת - שמבית המנוגע, מטמאה כל אשר באוהל:

הבית כולו - שהוא תחת בית אחר, לא כל שכן שיטמא כל מה שבתוך החיצון. והלכה כרבי אליעזר:

פירוש תוספות יום טוב

אם אבן אחת ממנו מטמא בביאה. כדלקמן [ופסק הר"ב וכן הרמב"ם [כר' אלעזר] והכ"מ פי"ו מהט"צ [הלכה ג'] לא כתב טעמו. ונראה לי משום דמסתבר טעמיה דר' אלעזר. דיליף בקל וחומר]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בית שהוא מיסך וכו'. ופי' הר"ש ז"ל בית שהוא מיסך כגון כו' וכתב עליו הרא"ש ז"ל ולא נהירא לי דלישנא דבית שהוא מיסך ע"ג בית לא משמע שיהא בנוי זה בתוך זה ועוד מ"ט דר"א בן עזרי' והלא האבן המנוגעת היא בבית החיצון ול"ד לבית ועלי' דהתם התקרה מפסקת בין בית לעלי' ואפי' הי' מת בבית היתה העלי' טהורה ונראה לפ' שהן שני בתים זה אצל זה והאחד מיסך על חברו ואין האבן המנוגעת תחת סכך של הבית השני וגבי מת היתה טומאה נכנסת לבית המיסך ע"י אהל אבל הכא כיון שאין האבן המנוגעת תחת הבית אין הטומאה מתפשטת לתוכו ע"י אהל ור' אלעזר סבר כל אבן ואבן שבבית מטמאה עכ"ל ז"ל וביד שם רפי"ו פסק כר' אליעזר אע"ג דשמותי הוא דקצת משמע דל"ג ר' אלעזר בלי יוד מדפליג אר' אלעזר בן עזרי' שהוא הי' בדורו דר' אליעזר הגדול. אכן אני מ"מ ר' אלעזר בלי יוד. והכי מסתברא דאי ס"ד דר' אליעזר ביוד גרסי' א"כ נמצא שהלכה כמותו בסדר טהרות בחמש מקומות ואנן קיימא לן דדוקא בד' מקומות הלכה כמותו בסדר טהרות כמו שכתבתי בפ"ק דנדה סימן ג':

תפארת ישראל

יכין

בית שהוא מיסך:    שהי' בית המנוגע בנוי באמצע בית אחר ותקרת החיצון מאהיל על גג הפנימי המוסגר או מוחלט:

דברי ר' אלעזר בן עזריה:    נ"ל דס"ל דדוקא בבא לתוכו. או בנגע בהאבן המנוגע אע"ג שעדוין במחובר נטמא. אבל בהאהיל דבר אחר עליו ועל הטהור. כל זמן שמחובר אמ"ט:

מה אם אבן אחת ממנו:    דהיינו אבן שחלצו ממוסגר או שנתצוהו ממוחלט:

מטמא בביאה:    דכשהכניסו כזית ממנו לתוך הבית נטמא כל אשר בבית:

הוא עצמו:    אע"ג שעדיין מחובר הוא. מיהו בעליי' שע"ג חדר [כלעיל מ"ג] ונתנגע חדר התחתון. אפשר דגם ר"א מודה דהנכנס לעליי' טהור ואע"ג דדמי ממש להך דהכא. דכמו דהכא תקרת הבית החיצון מאהיל על הפנימי. כמו כן התם תקרת העליי' מאהלת על חדר התחתון. אפ"ה יש לחלק. דהכא כיון דתקרת הפנימי אינה מחוברת להבית החיצון. וצריך גם הוא נתיצה. ולפיכך אינה חוצצת. אבל התם כיון דחדר התחתון והעליי' מחוברין יחד. נותנין התקרה להטחו' ואינו נתוץ [וכמבואר התם]. א"כ התקרה זו חוצצת בין החדר המנוגע להעליי'. אמנם דוקא בשהפנימי טמא והחיצון טהור ס"ל לר"א דהבא לתוך החיצון טמא. מדאין הפסק בין אויר הטמא לאויר הטהור של בית החיצון. אבל אי הוה איפכא שהחיצון טמא והפנימי טהור. אע"ג דאויר חיצון הטמא מקיף להפנימי סביב. אפ"ה כיון שמחיצת הפנימי הטהור מפסיק. ניצל כל מה שבפנימי. ולא עוד אלא אפילו אין לפנימי' תקרה ע"ג אפ"ה מה שבפנימי טהור. דלא גרע ממחיצה שאינה מגעת לתקרה דחוצצת [כלקמן בפרקין מי"ב]. מה אמרת. דהכא שאני שתקרה הטמאה של החיצון מאהיל על מה שתוך בית הפנימי. אבל הרי קיימא לן דכל דבר המנוגע מטמא רק במגע ומשא. וביאה לתוך רשות א' עם הטהורה. אבל בהאהיל הטומאה על הטהרה או איפכא טהור [כרמב"ם פט"ז ה"ד מטו"צ]. וקיי"ל כר"א:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים