משנה נגעים יב א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק יב · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

כל הבתים א מיטמאין בנגעים, חוץ משל נכרים.

הלוקח בתים מן הנכרים, יראו בתחלה.

בית עגול, בית טריגון, בית הבנוי בספינה או באסקריא, על ארבע קורות, אינו מיטמא בנגעים.

ואם היה מרובע, אפילו על ארבעה עמודים, מטמא.

משנה מנוקדת

כָּל הַבָּתִּים מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, חוּץ מִשֶּׁל נָכְרִים. הַלּוֹקֵחַ בָּתִּים מִן הַנָּכְרִים, יֵרָאוּ בַתְּחִלָּה. בַּיִת עָגֹל, בַּיִת טְרִיגוֹן, בַּיִת הַבָּנוּי בִּסְפִינָה אוֹ בְאַסְקַרְיָא, עַל אַרְבַּע קוֹרוֹת, אֵינוֹ מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים. וְאִם הָיָה מְרֻבָּע, אֲפִלּוּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים, מִטַּמֵּא.

נוסח הרמב"ם

כל הבתים מיטמאין בנגעים חוץ משל גוים הלוקח בתים מן הגוים ייראו כתחילה בית עגול בית טריגון בית הבנוי בספינה ובאסכריה על ארבע קורות אינו מיטמא בנגעים אם היה מרובע אפילו על ארבעה עמודים מטמא.

פירוש הרמב"ם

אמר יתעלה (ויקרא יד) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם ובאה הקבלה (גיטין דף פב.) אחוזתכם מטמאה בנגעי' ואין אחוזת עובדי כוכבים מטמאה בנגעים וכשם שאין אחוזתם מטמאה בנגעים כך אין בגדיהן מטמאין בנגעים. ונכפל מלת קירות בנגעי בתים שתי פעמים ומיעוט קירות שתים הנה לא יטמאו בנגעים עד שיהיה בעל ד' כתלים:

ואסקריא מין מן הבנינים בלתי מחובר לארץ אלא חוץ באויר ולזה לא יטמא סביב וכן בית שבספינה לאמרו בבית ארץ אחוזתכם עד שיהיה מחובר בארץ ואמר אפילו על ד' עמודים ר"ל אפילו יהיו בלתי על ד' עמודים בארץ ועליהן גג הנה יטמא בנגעים אף על פי שהוא פתוח מארבעה צדדין:

פירוש רבינו שמשון

כל הבתים. בשל ארץ ישראל איירי דכי תבאו אל ארץ אחוזתכם כתיב (ויקרא יד):

חוץ משל עובדי כוכבים. אלא משל עובדי כוכבים גרסינן הכי מוכח בריש המגרש (דף פב.) אם קנה בית בארץ ישראל כדתניא בתורת כהנים אחוזתכם מיטמא' בנגעים ואין אחוזת עובדי כוכבים מיטמאה בנגעים וכשם שאין אחוזתם מיטמאה בנגעים כך אין בגדיהם וגופן מיטמאה בנגעים:

יראו כתחלה. כדפרישית לעיל גבי בגדים:

בית עגול. שאין לו זויות:

טוריגון. בת שלש זויות והוא הדין בת שתי זויות ובת חמש זויות:

אינו מטמא בנגעים. כדדרשינן בריש גט פשוט (דף קסד:) למעלה הוא אומר קיר קירות שתים ולמטה הוא אומר קיר קירות שתים הרי כאן ארבע:

ובאסקריא. הוא תורן של ספינה כדמפרש בפרק המוכר את הספינה (דף עג.) ויש אומרים אסדה:

על ארבע קורות. כלומר או על ארבע' קורות אפילו בארץ שאם בנה בית של אבנים ועצים ועפר בספינה או באסדא או על גבי קורות שיש אויר תחת הקורות וכותלי הבית בנוים על גבי הקורות:

אין מטמא בנגעים. כדתניא בתורת כהנים בבית ארץ (ויקרא יד) פרט לבית הבנוי בספינה ובאסקריא ועל ארבע קורות להביא בית הבנוי על העצים ועל העמודים כלומר על העצים השמוטין לארץ על צדם והבית בנוי עליהם על העמודים הם עמודים זקופים ונעוצים בארץ זה אצל זה שאין אויר מפסיק תחת הכתלים שהבית בנוי עליהם ומיהו מדקתני מתניתין על ארבעה עמודים משמע דלא חיישינן מאויר שתחת הכתלים אלא מזויות הבית שלא יהא אויר תחתיהם דאותן ארבעה עמודים כנגד זויות הבית:

תניא בתוספתא [פ"ו] בית עגול דיגון טריגון פנטיגון אינו מטמא בנגעים בנוי על ארבע קורות אינו מטמא בנגעים בנוי על ארבע עמודים מיטמא בנגעים בית שבים אינו מיטמא בנגעים בית שצדו אחד עובד כוכבים וצדו אחד ישראל צדו אחד בארץ וצדו אחד בחוצה לארץ אינו מיטמא בנגעים הבית שבספינה אינו מיטמא בנגעים. פירוש דיגון בפרק גט פשוט (דף קסד:) אמרינן דיגון שנים טריגון שלש טטריגון ארבע פנטיגין חמש:

בית שבים מדקתני בית שבים ובית שבספינה משמע דתרי מילי נינהו דשבים אפילו בנוי על גבי קרקע הים שהביאו אבנים וטיט ושפכו בים עד שנעשה כמין תל ובנו עליו בית אין מטמא בנגעים משום דכתיב ארץ ולא ים ובית שבספינה אפילו בעוד הספינה ביבשה שטוענים אותה ביבשה ומורידין אותה למים כיון דאין סופה לעמוד שם אין מיטמא בנגעים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל הבתים - ודוקא בארץ ישראל, דבבית ארץ אחוזתכם כתיב (ויקרא יד):

חוץ משל נכרים - אם קנו בית בארץ ישראל. דהכי משמע, אחוזתכם מיטמאה בנגעים, ואין אחוזת הנכרים מיטמאה בנגעים. וכשם שאין אחוזתם מיטמאה בנגעים, כך בגדיהם וגופם ב אין מיטמאים בנגעים:

יראו בתחילה - והימים שהיה בהם הנגע כל זמן שהיו ביד נכרים, אינם עולים להן מן החשבון:

בית עגול - שאין בו זויות:

טריגון - שיש לו שלש זויות. שלש בלשון רומי טר"י. והוא הדין בית שיש לו שתי זויות או חמש ג:

אינו מיטמא בנגעים - דגבי נגעים כתיב קירות קירות ד שתי פעמים, ומיעוט קירות שנים, הרי ארבעה:

ובאסקריא - הוא תורן הספינה. ויש ספרים שגורסים אכסדיא, והן קורות שקושרים ביחד ומוליכין אותן בנהרות ובים. ובלשון מקרא קרויין רפסודות:

אינן מיטמאין בנגעים - דכתיב בבית ארץ, עד שיהיה הבית מחובר בארץ:

על ארבע קורות - כמו או על ארבע קורות. שהיה הבית בנוי על גבי הקורות ה:

אפילו על ארבעה עמודים - שהעמודים מחוברים בארץ והן נחשבים ארבע זויות לבית והגג עליהן, מיטמא בנגעים אע"פ שהוא פתוח מכל צדדיו ו:

פירוש תוספות יום טוב

כל הבתים מיטמאין בנגעים. לאתויי כדפי' הר"ב בר"פ דלעיל , ועיין מ"ש שם:

חוץ משל עכו"ם. וכן העתיק הר"ב, והר"ש כתב אלא משל עובדי כוכבים גרסינן. דהכי איתא בריש פ"ט דגיטין [דף פ"ב]. ומפרשים התם דפירושו חוץ. ומ"ש הר"ב וכשם שאין אחוזתם מטמאה בנגעים כך בגדיהם וגופן כו'. כך הוא במקצת פי' הרמב"ם. אבל בת"כ שבידינו ל"ג וגופן. וכן אינו במקצת פירושי הרמב"ם. ויראה לי דלגופן לא צריך. שלמדנו מדכתיב אדם כי יהיה בעור בשרו נגע. דאיכא למידרש מיניה כדדרשינן בטומאת אהל [ועיין מ"ש במשנה ו' פי"ח דאהלות בד"ה מדורות כו'] אדם כי ימות באהל ולא עכו"ם. שנא' (יחזקאל ל"ד) צאני צאן מרעיתי אדם אתם. אתם קרויים אדם ולא עובדי כוכבים קרויין אדם. וכבר כתבתי ברפ"ג דברי מהר"ם בזה. ולענין גר תושב [עיין מ"ש בר"פ דלעיל דהכי נמי הכא כמ"ש בשם מהר"ם ברפ"ג]:

יראו בתחלה. פירש הר"ב והימים שהיה בהם הנגע כו' עיין מ"ש בר"פ דלעיל:

בית עגול כו' אינו מיטמא בנגעים. פי' הר"ב דגבי נגעים כתיב קירות קירות כו'. ומראיהן שפל מן הקיר לא קא חשיב. אלא הני דכתיב בהו לישנא יתירא קא חשיב. רש"י סוף פ"ק דנזיר [דף ח']. ועיין לקמן:

בית טריגון. פי' הר"ב שיש לו ג' זויות כו'. וה"ה בית שיש לו שתי זויות או חמש. בת"כ תניא ובפ' גט פשוט דף קס"ד מייתי לה. וקרי לשל שתים דיגון. ולשל חמש פנטיגון. ופירש"י דיגון. פינות שתים. מצד אחת עגול וצדו אחת יש לו שתי פינות. עד כאן [ונ"ל גם לשון דיו שבלשון יון הוא שתים. כמ"ש הר"ב בריש פ"ב דערובין. ושוב מצאתי כן בערוך ערך הין. וכתב עוד שגין לשון פינה. בלשון יון שקורין לפינה גיניאה. וכן מפרש פינטגין שחמש בלשון יון פינטו] וכתב מהר"ם תימה לי אמאי לא קתני נמי הכא. ובשלמא דיגון לא אצטריך. דכיון דקתני טריגון אינו מטמא. כ"ש דיגון. אבל קשה לתני פנטיגון דהוה רבותא טפי. דאע"ג דאיכא למ"ד שיש בכלל חמש ארבע גבי ציצית ומחייבין לה בציצית כמו בעלת ד'. הכא לא אמרי' הכי. לכן נ"ל דפלוגתא דתנאי הוא. דכי היכי דפליגי בהא גבי ציצית בפ"ב דזבחים [דף י"ח] וס"פ הקומץ רבה (דף ל"ו) ובפ' התכלת (דף מ"ג). ה"נ פליגי הכא בנגעים. דתנא דמתני' ס"ל דבעל חמש מטמא בנגעים ולתנא דברייתא לא מטמא. ואין להקשות דבשלמא התם אתרבי ליה מאשר תכסה בה. אבל הכא ליכא ריבויא. די"ל דהכא נמי אמרינן בעלת חמש. מדכתיב קירות תרי זימני. וכתיב נמי קיר. דכתיב (ויקרא י"ד) ומראיהן שפל מן הקיר. עכ"ל. אבל הרמב"ם בפי"ג מהט"צ העתיק בעל חמש. ולא העתיק בעל שתים. ואפשר משום דבמכ"ש אתיא:

או באסקריא. הר"ב העתיק ובאסקריא. ופירוש הוא תורן הספינה. וכן הוא לשון הר"ש. וכיוצא בזה בברייתא פ"ז דנזיר דף נ"ה. הנכנס לארץ העמים כו' בספינה ובאסקריא. ופירש רש"י כלומר בספינה גדולה שיש בה אסקריא. וקרי לה הכי על שם אסקריא שבה. דהיינו תורן. וקרוי

) פושט בלע"ז ע"כ. ואף הרמב"ם גירסתו ואסקריא. אלא שמפרש דקאי אדלקמיה. על ארבע קורות. שהבנין שעל ארבע קורות בלתי מחובר לארץ. נקרא אסקריא. ואפשר לי לקיים גירסת הספר. לא מיבעיא להרמב"ם. אלא אף להר"ש והר"ב. ויהיה בנין המצפה שעושין על התורן שיעמוד עליו הצופה. ושפיר קתני או. [ומ"ש הר"ב ויש ספרים כו' ובלשון מקרא כו' בדברי הימים ב' ב' ט"ו]:

על ארבע קורות. לשון הר"ב שהיה הבית בנוי על גבי הקורות. ולשון הר"ש שיש אויר תחת הקורות וכותלי הבית בנויים על גבי הקורות. ע"כ. וכלומר שהקורות בולטות. כגון מן עלייה. ועליהן בנוי בית. ולשון הרמב"ם פי"ד מהט"צ שם או תלוי על ארבע קורות. ומהר"ם פירש דקורות היינו שהם רחבים וראויין לעמוד בלא נעיצה בקרקע. ולא קרינן ביה בבית ארץ. אבל עמודים דלק' שאינן רחבין אינן מתקיימים בלא נעיצה. א"נ דד' קורות שלא כנגד הזויות ודלקמן הן כנגד הזויות וכתב שפי' קמא ניחא טפי ועיין לקמן:

אפילו על ארבעה עמודים. לשון הר"ב שהעמודים מחוברים בארץ והן נחשבים ד' זויות לבית והגג עליהם וכו' וכך הוא בפירוש הרמב"ם ודברי תימה הן דהא לקמן תנן אין הבית מיטמא בנגעים עד שיהיה בו אבנים וענים ועפר וכאן אין כותל כלל אבל בנא"י שבפירוש הרמב"ם כתוב ועליהן בית בנוי כו'. וכך הם דברי הר"ש העתיק לשון ת"כ. להביא בית הבנוי על העמודים. ומפרש וז"ל על העמודים. הם עמודים זקופים ונעוצים בארץ זה אצל זה. שאין אויר מפסיק תחת הכתלים שהבית בנוי עליהם. ומיהו מדקתני מתניתין על ארבע עמודים. משמע דלא חיישינן מאויר שתחת הכתלים. אלא מזויות הבית. שלא יהא אויר תחתיהם דאותן ד' עמודים כנגד זויות הבית ע"כ ועיין לעיל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) כל. לאתויי כדפירש הר"ב בריש פרק דלעיל. ועיין מה שכתב שם:

(ב) (על הברטנורא) בתורת כהנים לא גרס וגופן, דמאדם למדנו, דאתם קרויים אדם כו':

(ג) (על הברטנורא) ולא תני להו במתניתין, משום דשתים אתיא במכל שכן, ובחמש איכא פלוגתא דתנאי כמו בציצית. מהר"מ. ועתוי"ט:

(ד) (על הברטנורא) ומראיהן שפל מן הקיר לא חשיב, אלא הני דכתיב בהו לישנא יתירא חשיב. רש"י:

(ה) (על הברטנורא) שהקורות בולטות כמו מן עלייה ועליהם בנוי בית. ומהר"מ פירש, קורות רחבות ויכולין לעמוד בלא נעיצה, ולא קרינן ביה בבית ארץ:

(ו) (על הברטנורא) הר"מ. וקשה, דלקמן (משנה ב') תנן עד שיהא בו אבנים כו'. ובנוסחת ארץ ישראל כתוב ועליהן בית בנוי. וכן הוא בהר"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

יראו בתחלה בבית. בית הבנוי בספינה בתוספתא תניא בית שבים ובית שבספינה אינם מיטמאים בנגעים ופי' הר"ש ז"ל מדקתני בית שבים ובית שבספינה משמע תרתי מילי נינהו דשבים אפי' בנוי על גבי קרקע הים שהביאו אבנים וטיט ושפכו בים עד שנעשה כמין תל ובנו עליו בית אין מיטמא בנגעים משום דכתיב ארץ ולא ים ובית שבספינה אפי' בעוד שהספינה ביבשה שטוענין אותה ומורידין אותה למים כיון דאין סופה לעמוד שם אין מיטמאה בנגעים עכ"ל ז"ל.

ובאסקריא י"ס שגורסין אסדא והרמב"ם ז"ל נראה דגריס אסכדיא שפי' ואסכדיא מין ממיני הבנינים בלתי מחובר בארץ אלא מחוץ הקורות באויר ע"כ:

ואם הי' מרובע אפי' על ד' עמודים מיטמא נראה דארישא קאי דקתני בית עגול בית טריגין ועלייהו קאמר ואם הי' מרובע אפי' וכ' דאילו הנך דסיפא כולהו אפי' הן מרובעין אין מיטמאין מטעם אחר וכדכתיבנא ושם בת"כ משמע דבעי' עמודים הרבה נעוצים וזקופים בארץ זה אצל זה שאין אויר מפסיק תחת הכותלים שהבית בנוי עליהם אבל הרמב"ם ז"ל פסק שם כלשון משנתנו דבד' עמודים סגי בד' זויות הבית:

תפארת ישראל

יכין

כל הבתים:    שבא"י. וכל לאתויי בית של גר תושב. וכ"ש של נשים עבדים וקטנים [כלעיל פי"א סי' א']:

חוץ משל עובדי כוכבים:    בית ששייך לעכומ"ז בא"י:

יראו בתחלה:    כאילו נולד השתא [ועיין פי"א סי' קט"ו]:

בית עגול:    בלי זוית בפנים בין כותל לכותל:

בית טריגון:    טריגון. הוא בלשון יון ג' זויות. וכ"ש באין לו רק ב' זויות. וכגון שאין לו רק ג' כותלים ופתוח ברוח רביעי או שהבית הוא כדמות סמך כזה ס. מיהו ה"ה ביש לו טפי מד' זויות:

בית הבנוי בספינה או באסקריא:    י"א שהוא בית קטן שבנוי בראש התורן. וק' אם כן מאי אריא תורן שבמים. אפילו היה עומד התורן ביבשה נמי אמקט"ו נגע. מדבעינן שיהא מחובר לכה"פ בד' זויות בארץ. ודוחק לומר דסד"א דדוקא בארץ בעינן שיהיה מחובר בד' זויות. אבל בבנוי בים גם במחובר בעמוד א' סגי. או דמיירי הכא באמת שעומד על ד' תורנין. מיהו י"ל דאסקריא על ד' קורות חדא מלתא קאמר. דהיינו דהאסקריא עומדת על ד' עמודים. דגם עמוד קורה קרי לה [כאהלות פט"ו מ"ח]. וי"א דמיירי הכא בבית שבנוי על רפסודות הנקראין פלעססן בל"א. שהן קורות מחוברים זא"ז ביתידות שמשיטין אותן במים:

על ארבע קורות:    שבולטות מהעליי' כעין מלבן מרובע. ומניח על המלבן הזה קרשים. שיהי' כעין גזוזטרא לבני העליי'. ונקרא בל"א גאללעריע. או אלטאן בל"א. ומיירי הכא שבנה בית על גזוזטרא זו. נמצא שאויר שולט תחת כותלי הבית כולם:

אינו מיטמא:    משום דכל הנך אינן בנויין בארץ ממש. ולא קרינן בהו נגע שבבית ארץ אחוזתכם:

ואם היה מרובע:    תמוה וכי הנך דרישא לאו במרובע מיירי. והרי עגול פרטי' ברישא דרישא. ונ"ל דמלת ואם הי'. לאו אהבית קאי דאיהו ודאי צריך שיהיה מרובע. וכדקאמר ברישא. אלא אמלבן קאי. דהא דקאמינא דבית הבנוי על ד' קורות שהן גזוזטרא אמ"ט היינו רק כשמעמד הגזוזטרא במקום שנוגעת בארץ לא הי' מרובע. וכגון שהעמודים שהגזוזטרא נשענת עליו בארץ אין עומדין שניהן בב' זויותיו. אבל אם הגזוזטרא שיוצאת מצד א' מאמצע גובה כותל הבית נשענת בצד השני על ב' עמודים בב' זויותיו:

אפי' על ארבע עמודים:    דהיינו שהתקרה שהבית בנוי עליו אינה בולטת כלל מכותל הבית. אלא כולה בנויה באויר. נמצא שהבית הזה שבנוי עליו אינו נוגע בארץ. רק במקום ד' העמודים שבזויות:

מטמא:    אף שרוב תחתית הבית אינו נוגע בארץ:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

גביעי גביע הכסף

(משנה, נגעים יב, א) אם היה מרובע:    לפי פשוטו צ"ע דאפשר לפרש ע"ד שדרשו רז"ל גבי מזבח רבוע פי' רבוץ, אף כאן אם היה הבית רבוץ בארץ ולא באויר אעפ"י שמונח ע"ג ארבעים עמודים דקים.