משנה נגעים יב רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) כל הבתים מיטמאין בנגעים חוץ משל גוים הלוקח בתים מן הגוים ייראו כתחילה בית עגול בית טריגון בית הבנוי בספינה ובאסכריה על ארבע קורות אינו מיטמא בנגעים אם היה מרובע אפילו על ארבעה עמודים מטמא.

(ב) בית שאחד מצדדיו מחופה בשיש אחד בסלע ואחד בלבנים ואחד בעפר טהור בית שלא היו בו אבנים ועצים ועפר ונראה בו נגע ואחר כך הביא בו אבנים ועצים ועפר טהור וכן בגד שלא ארג בו שלש על שלש ונראה בו נגע ואחר כך ארג בו שלש על שלש טהור אין הבית מיטמא בנגעים עד שיהיו בו אבנים ועצים ועפר.

(ג) וכמה אבנים יהיו בו רבי ישמעאל אומר ארבע רבי עקיבה אומר שמונה שרבי ישמעאל אומר עד שייראה כשני גריסין על שתי אבנים או על אבן אחת רבי עקיבה אומר עד שייראה כשני גריסין על שתי אבנים ולא על אבן אחת רבי אלעזר ברבי שמעון אומר עד שייראה כשני גריסין על שתי אבנים בשני כתלים בזווית אורכו כשני גריסין ורוחבו כגריס.

(ד) עצים כדי ליתן תחת השקוף רבי יהודה אומר כדי לעשות סנדל לאחורי השקוף עפר כדי ליתן בין פצים לחברו קירות האיבוס וקירות המחיצה אינן מיטמאין בנגעים ירושלים וחוצה לארץ אינן מיטמאין בנגעים.

(ה) כיצד ראיית הבית ובא אשר לו הבית והגיד לכוהן לאמור כנגע נראה לי בבית (ויקרא יד לה) אפילו תלמיד חכמים ויודע שהוא נגע ודאי לא יגזור ויאמר נגע נראה לי בבית אלא כנגע נראה לי בבית וציווה הכוהן ופינו את הבית (ויקרא יד לו) אפילו חבילי עצים אפילו חבילי קנים דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר עסק הוא לפינוי אמר רבי מאיר וכי מה מטמא לו אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכתו מטבילן והן טהורין ועל מה חסה התורה על כלי חרסו ועל פכו ועל טפייו אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי קל וחומר על ממונו החביב אם כך על ממונו קל וחומר על נפש בניו ובנותיו אם כך על של רשע קל וחומר על של צדיק.

(ו) אינו הולך לתוך ביתו ומסגיר ואינו עומד בתוך הבית שהנגע בתוכו ומסגיר אלא עומד על פתח הבית שהנגע בתוכו ומסגיר שנאמר ויצא הכוהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים (ויקרא יד לח) בא בסוף שבוע וראה אם פסה וציווה הכוהן וחילצו את האבנים אשר בהן הנגע (ויקרא יד מ) ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר ייקח וטח את הבית (ויקרא יד מב) אינו נוטל אבנים מצד זה ומביא לזה ולא עפר מצד זה ומביא לזה ולא סיד מכל מקום אינו מביא לא אחת תחת שתים ולא שתים תחת אחת אלא מביא שתים תחת שתים שתים תחת שלש שלש תחת ארבע מיכן אמרו אוי לרשע ואוי לשכנו שניהן חולצין שניהן קוצעין שניהן מביאין את האבנים אבל הוא לבדו מביא את העפר שנאמר ועפר אחר ייקח וטח את הבית אין חברו מטפל עימו בטיחה.

(ז) בא בסוף שבוע וראה אם חזר ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא (ויקרא יד מה) הפסיון הסמוך כל שהוא והרחוק כגריס והחוזר בבתים כשני גריסין.

הדף הראשי של משנה נגעים יב