משנה מעילה ב ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק ב · משנה ה | >>
חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור, מועלין בהן משהוקדשו.
נשחטו - הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה.
נזרק דמן - חייבין עליהם משום פגול ונותר וטמא.
אין מועלין בבשר, אבל מועלין באמורים עד שיצאו לבית הדשן.
משנה מנוקדת
חַטָּאת וְאָשָׁם,
- וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר,
- מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ.
- וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר,
- נִשְׁחֲטוּ,
- הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם,
- וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים,
- וּבְלִינָה.
- הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם,
- נִזְרַק דָּמָן,
- חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא.
- אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר;
- אֲבָל מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִים,
- עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדֶּשֶׁן:
- אֲבָל מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִים,
נוסח הרמב"ם
חטאת, ואשם, וזבחי שלמי ציבור - מועלין בהן משהוקדשו.
- נשחטו - הוכשרו להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים, ובלינה.
- נזרק דמן - חייבין עליהן משום פגול, ונותר, וטמא,
- ואין מועלין בבשר,
- אבל מועלין באימורין - עד שיצאו לבית הדשן.
פירוש הרמב"ם
אלו שזכר בכאן בקדשי קדשים הרי כמו שבארנו בחמישי מזבחים. וכבר הקדמנו בפרק שלפני זה שקדשי קדשים אחר זריקת דמים מועלים [באימורים ואין] מועלין בבשרם.
ושם נתבאר גם כן שזבחי שלמי צבור אוכלים אותם הכהנים, ולפיכך אין מועלין בבשרם, כמו החטאת והאשם:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אין מועלין בבשר - דהא יש בו היתר לכהנים, דבשר חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור, נאכל לכהנים:
אבל מועלין באימורים - שאין בהן היתר לכהנים:
פירוש תוספות יום טוב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
זבחי שלמי צבור: היינו כבשי עצרת הבאים עם שתי הלחם דאין לך שום שלמים נאכלין בצבור אלא אלו:
אבל מועלין באימורין עד שיצאו לבית הדשן: אבל אימורי קדשים קלים אמרינן בגמרא דמאחר שהעלן לגבי מזבח אין בהן מעילה דכיון דאימורי קדשים קלים הן מיקרי נעשית מצות משום העלאה. וא"ת ומ"ש. ואומר מורי הרב רבינו פרץ שיחיה דשנא ושנא איבעית אימא קרא ואיבעית אימא סברא. איבעית אימא קרא דכתיב והוציא הדשן גבי עולה ואי לאו האי קרא מן הדין היה לנו לומר דמשעת העלאה הן בקדשי קדשים הן בקדשים קלים הוו נעשית מצותם אך גלי קרא גבי עולה דלא הוי נעשית מצותם בהעלאה כיון דאכתי צריך להוציא לבית הדשן הלכך קדשי קדשים נילף מינה שכשם שהיא קדשי קדשים ומועלין בה עד שתצא לבית הדשן כך כל קדשי קדשים מועלין באימורין והם חלק גבוה כמו עולה עד שיצאו לבית הדשן. אבל קדשים קלים לא נילף מינה. ואיבעית אימא סברא דגבי קדשי קדשים שיש בהן מעילה מתחלה לא נפקא מעילה מהם או מאימורים שלהם לכל הפחות עד שיגמור הכל שיצאו לבית הדשן אבל בקדשים קלים שאין בהן מעילה עד לאחר זריקה מיד שיעלו האימורים דין הוא דלא נימעיל בהו כי סברא הוא לומר בכל מקום דמיד לאחר העלאה הוי נעשית מצותה אלא דגבי קדשי קדשים לפי שיש בהם מעילה מתחלה לא נפקי אלא לאחר זמן מאוחר שנוכל למצוא דהיינו הוצאה לבית הדשן. אך קצת קשה על זו הסברא דהא קטרת שהוא קדשי קדשים ויש בו מעילה מתחלה וקיימא לן דמשעה שתעלה תמרתו אין בה מעילה ולא אמרינן עד שתצא לבית הדשן. אמנם לטעמא דפרישית ניחא דכיון דלאו מין זבח הוא לא שייך למילף מעולה א"נ כמו כן שאני דההקטרה היא עבודה אחרונה דלא היה בה היצאת הדשן מחוץ למחנה כדמשמע לקמן ודוק היטב ותמצא חילוק טוב עכ"ל תוספות ז"ל שבדפוס ושבכתיבת יד:
תפארת ישראל
יכין
וזבחי שלמי צבור: ב' כבשי עצרת:
וטמא אין מועלין בבשר: משנזרק דמו. משום שמאז הותר לכהנים:
אבל מועלין באימורים: מדנקרבין על המזבח:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת