משנה מעילה ב ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק ב · משנה ו | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

שתי הלחם מועלין בהן משהוקדשו.

קרמו בתנור, הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ולשחוט עליהם את הזבחיג.

נזרק דמן של כבשים, חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא, ואין בהן מעילהיד.

נוסח הרמב"ם

שתי הלחם מועלין בהן משהוקדשו קרמו בתנור הוכשרו להיפסל בטבול יום ובמחוסר כיפורים ולשחוט עליהן את הזבח נזרק דמם של כבשים חייבין עליהן משום פגול ונותר וטמא ואין בהן מעילה.

פירוש הרמב"ם

שתי הלחם מועלין בהן משהוקדשו כו': כבר בארנו במנחות ששתי הלחם אוכלים אותם הכהנים ולפיכך אין בהם מעילה וכבר נתבאר בב' ממנחות היאך מתפגל שתי הלחם ולחם הפנים ונתבאר בי"א ממנו ששתי הלחם ולחם הפנים יעמוד ימים ואחר כך יאכל ולפיכך לא זכר כאן לינה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שתי הלחם - שמביאין בעצרת:

קרמו פני הלחם בתנור - היינו תחילת תיקונן, וההיא קרימה בתנור חשיבא הכשר ליפסל בטבול יום ומחוסר כיפורים כשחיטה דקדשי קדשים. והכא לא גרסינן ובלינה, משום דשתי הלחם נאפות מערב יום טוב שאין אפייתן דוחה את היו"ט יב ונאכלות למחר ביום טוב. והוכשרו לשחוט עליהן את הזבח, דכיון דקרמו פניה קרויה לחם:

ואין בהן מעילה - שיש בהן שעת היתר לכהנים וכבר נעשית מצותן:

פירוש תוספות יום טוב

הוכשרו להפסל כו'. כתב הר"ב הכא ל"ג ובלינה משום דשתי הלחם נאפות מערב י"ט. וכ"כ רש"י. אבל התוס' כתבו דר"י אומר דשפיר גר' דמדקתני קרמו בתנור [הוכשרו ליפסל וכו'] אלמא דאית ליה דתנור מקדש. א"כ על כרחך לינה פסלה ונאפית בשבת. והא דתנן בפי"א דמנחות דנאפות מעי"ט. אית ליה דתנור אינו מקדש. וא"ת כיון דאית ליה למתני' תנור מקדש למה לי קרמו. כניסתו בתנור לקדשו. דהא כלי שרת מקדש. וי"ל דמשום טבול יום נקטי' דקסבר חולין שנעשו על טהרת הקדש לאו כקדש דמו. והא דכלי שרת מקדש. היינו דוקא כשנעשה כל הראוי להעשות בו. והיינו כשנקרם ע"כ. ועיין מ"ש להרמב"ם בפרק י"א דמנחות משנה ב':

ולשחוט עליהן את הזבח וכו'. דשחיטת הכבשים מקדשתן ומפגלתן כדאיתא במשנה ב' פ"ב דמנחות:

ואין מועלין בהן. פירשו התוספות דכיון שאינן גוף הזבח ליכא לפרושי כמו באינך דאין מועלין בהן. הא איסורא איכא. וביוצא ואליבא דר"ע. וכן צ"ל בלחם הפנים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על הברטנורא) רש"י. אבל התו' כ' דשפיר גרסי' דמדקתני קרמו בתנור הוכשרו ליפסל כו' אלמא דאית לי' דתנור מקדש. א"כ על כרחך לינה פסלה ונאפות בשבת. והא דתנן בספי"א דמנחות דנאפות מערב יו"ט אית לי' דתנור אינו מקדש. עתוי"ט:

(יג) (על המשנה) הזבח כו'. דשחיטת הכבשים מקדשתן ומפגלתן כדאי' במ"ב פ"ב דמנחות:

(יד) (על המשנה) ואין כו'. פי' התוס' דכיון שאינן גוף הזבח ליכא לפרושי כמו באינך דאין מועלין בהן. הא איסורא איכא. וביוצא ואליבא דר"ע. וכן צ"ל בלחם הפנים:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שתי הלחם:    תוספות פ"ק דשבועות דף י"א ודפ' קבלה דף כ' ודפ"ק דמנחות דף ט'. ועי' בתוס' שבס"פ לולב וערבה. ותמהתי שראיתי שכתב הר"ר יהוסף ז"ל ס"א קדמו בתנור בדלית וכן ג"כ בסמוך גבי לחם הפנים קדם בדלית וכ' כן מצאתי ע"כ:

קרמו בתנור:    היינו במקום שחיטת כבשים הכא ל"ג ובלינה ואף במשניות לא מצאנוהו משום דשתי הלחם נאכלות לא פחות משנים ולא יותר על שלשה וספרים דכתי' בהו מוקמי ליה בלינה דלאחר זמן אכילתו ולא היא דהא גרסי' במנחות דאפי' הוא ימים רבים על השלחן אין בכך כלום אלא הכי פריש לן מורנו דלינה דגבי שתי הלחם היינו שלא הביאן ביומן ולינת לחם הפנים נמי לא מיירי בנטילתו אלא בהסדרתו שלא הסדירו בשבת שלהן אלא באחד בשבת ולנו ונפסלו ע"כ מפירוש לא נודע למי וגם הרמב"ם ז"ל לא גריס לינה. וגם רש"י ז"ל לא גריס לינה וכמו שפירש רעז"ל. וז"ל תוס' ז"ל קרמו בתנור הוכשרו ליפסל בט"י ובמחוסר כפורים משום דתנור מקדש הלחם בקרימת פנים וי"ס שאין גורסין ובלינה דהא בפ' שתי הלחם תנן דנאפות מבערב ואינם דוחות לא שבת ולא יו"ט ואי לינה פסלה בהו א"כ כשנאפות מבערב הרי הן פסולות בלינה למחר ואומר ר"י דגרסינן ליה שפיר דמדקתני קרמו פניה בתער הוכשרו ליפסל וכו' אלמא אית ליה תנור מקדש להו וא"כ ע"כ לינה פסלה ואפייתם [הגהה עיין במ"ש ס"פ כל המנחות באות מצה] דוחה שבת דהכי דייק בפרק ר' ישמעאל בסופו ומשנה דפרק שתי הלחם אית לה דתנור אין מקדש ולהכי קאמר דאין אפייתו דוחה יום טוב ואינו נפסל לא בט"י ולא במחוסר כפורים כיון דתנור אינו מקדש וא"ת כיון דאית ליה לתנא דמתניתין תנור מקדש למה לי קרמו פניה כניסתו בתנור ליקדשיה דהא כלי שרת מקדש. וי"ל דמשום טבול יום נקטיה דקסבר חולין שנעשו על טהרת הקדש לאו כקדש דמו והא דכלי שרת מקדש היינו דוקא כשנעשה כל הראוי ליעשות בו והתנור הוא נעשה לאפות בו הפת וא"כ בעינן שיקרמו. א"נ נקט שיקרמו פניה משום סיפא כדי לשחוט עליהם הזבח כלומר כיון דקרמו פניה מיד יש תורת לחם עליהם לשחוט את הזבח עליהם אבל לא קרמו לא דגבי שחיטת הזבח כתיב לחם ואין קרוי לחם אא"כ קרם הלחם עכ"ל ז"ל. ועיין במ"ש בשמם ז"ל לקמן בהאי פירקא סימן ח'. ונראה דכל שפורסה ואין חוטין נמשכין ממנה נקראת קרמי פניה בכל המנחות כדאמרינן גבי לחמי תודה ומצת הפסח בפ' כל שעה (פסחים דף ל"ז) ובפרק התודה דף ע"ח וכתבתיו שם בפרק התודה סימן ג'. אלא דקשה לע"ד אמאי נקט התם לחמי תודה טפי משאר מנחות ואי משום דלחמי תודה איקרו לחם גם שתי הלחם איקרו לחם. ושמא משום דבלחמי תודה אשמועינן רבותא טפי כדאיתא התם מהו דתימא אחד מכל קרבן כתיב ודרשינן אחד שלא יטול פרוס והכא כמאן דפריסא דמיא קמ"ל והתם בפרק כל שעה כתב רש"י ז"ל וקרמו פניה דתנן במנחות כה"ג בעינן ע"כ פירש שאין חוטין נמשכין הימנה. וכתוב בתוספי רבינו פרץ ז"ל שם פרק קבלה דף כ' אבל יוצא לא קתני ואע"ג דגבי עופות וזבחים ה"מ למיתני יוצא אלא אגב שתי הלחם ולתם הפנים ומנחות לא תני אלא אי מיפסלא ביוצא במנחות אמאי משייר ליה הכא והכא ע"כ:

נזרק דמן של כבשים חייבין עליהם:    פירוש על שתי הלחם משום פיגול אם חישב בשעת שחיטה לאכול הלחם חוץ לזמנו משום דכבשים מפגלין את הלחם רש"י ז"ל. אבל תוס' ז"ל כתבו נזרק דמן של כבשים חייבים עליהם פירוש על הכבשים:

ואין בהן מעילה:    וא"ת מעילה הוא דליכא הא איסורא איכא והא ממונא דכהן הוא כדמסיק בגמרא ספ"ק ואין לומר כדקאמר לעיל בספ"ק לא נצרכא אלא לר"ע וכו' דהא אפילו לר"ע אינם מועלין בשתי הלחם כיון דאינם גוף הכבשים כדאמרינן במנחות דהא דאמר ר"ע היינו בזבחים גופייהו וי"ל דנקט ואין מועלין אגב הני דלעיל וכן צריך לומר בלחם הפנים עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

שתי הלחם:    שמביאין בעצרת.

קרמו בתנור:    שנתהווה על פני העליון של הלחם כמין קרום כשאפאן בתנור.

הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים:    ולא גרסינן ובלינה, דהרי נאפות מעי"ט ונאכלות למחר. [ולתוס' שפיר גרסינן ובלינה, דהרי מדס"ל להך תנא דכשקרמו בתנור הוכשרו לפסול, על כרחך דס"ל דתנור מקדש, א"כ גם לינה פוסלתן, ובאמת מה"ט נאפות בי"ט אפילו בשבת. ומיהו אף דס"ל להך תנא דכלי שרת מקדש, אפ"ה צריך שיקרום פני הלחם דכלי שרת אינו מקדש רק כשנעשה כל הראוי לעשות בו]:

ולשחוט עליהם את הזבח:    דאז כבר הותר לשחוט ב' הכבשים:

ואין בהן מעילה:    דמשנזרק דמן כבר הותרו לכהנים:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים