פתיחת התפריט הראשי

משנה מנחות ה ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ה · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

רבי שמעון אומריח, שלשה מינים טעונים שלש מצות, שתים בכל אחת ואחת, והשלישית אין בהן.

ואלו הן, זבחי שלמי יחיד, וזבחי שלמי צבור, ואשם מצורע.

זבחי שלמי יחיד, טעונים סמיכה חיים, ותנופה שחוטים, ואין בהם תנופה חיים.

זבחי שלמי צבור, טעונים תנופה חיים ושחוטים, ואין בהן סמיכה.

ואשם מצורע, טעון סמיכה ותנופה חי, ואין בו תנופה שחוט.

נוסח הרמב"ם

רבי שמעון אומר שלשה מינים טעונים שלש מצוות שתים בכל אחד ושלישית אין בהן ואלו הן זבחי שלמי יחיד וזבחי שלמי ציבור ואשם מצורע זבחי שלמי יחיד טעונים סמיכה חיים ותנופה שחוטים ואין בהן תנופה חיים זבחי שלמי ציבור טעונין תנופה חיים ושחוטים ואין בהן סמיכה אשם מצורע טעון סמיכה ותנופה חי ואין בו תנופה שחוט.

פירוש הרמב"ם

ר"ש אומר שלשה מינים טעונין שלש מצות כו': שלש מצות יש סמיכה ותנופת חיים ותנופת שחוטים והג' דברים שיש בכל אחד מהן שתי מצות מאלו הג' מצות הן זבחי שלמי ציבור וזבחי שלמי יחיד ואשם מצורע נאמר בתורה על אשם מצורע שיניף חי קודם השחיטה שנא' ולקח הכהן את הכבש ושחט את הכבש ומפני שהוא אשם אי אפשר לו בלא סמיכה על ראש קרבנו: וזבחי שלמי יחיד יש בהן פסוק בתורה על הסמיכה כשהן חיים ותנופת חזה ושוק והוא שנאמר שוק התרומה וחזה התנופה וגו' וזהו ענין מה שאמר ותנופה שחוטין: וזבחי שלמי ציבור כבר הודעתיך שהן שני כבשי עצרת ואין לנו זבחי שלמי ציבור זולתן וכבר הודעתיך בהן והניף אותן וזה כולל קודם שחיטה ואחריה וכן באה הקבלה ואין בהן סמיכה לפי שהן קרבן ציבור והעיקר בידינו שתי סמיכות בציבור לא יותר והיא סמיכה על שעיר המשתלח ושל פר העלם דבר ואלו העיקרים כולן אמתיים ואינן דעת ר' שמעון לבדו אלא שאומר אותן בשם אמרם ואין חולקין עליו בשום דבר מכל זה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שלשה מינין - שלמי יחיד, ושלמי צבור שהם כבשי עצרת, ואשם מצורע. שלשה מינים הללו טעונים בין שלשתן שלש מצות, סמיכה, תנופה חיים, תנופה שחוטים:

שתים - מצות מן השלש יש בכל מין ומין, והשלישית אין בהם. דאין בכל מין אלא שתים:

שלמי יחיד - כתיב בהו סמיכה בויקרא:

ותנופה שחוטים - בחזה ושוק שלהן, בצו את אהרן:

שלמי צבור - כתיב בהו תנופה חיים, והניף הכהן אותם דהיינו חיים, ותנופה שחוטים, בחזה ושוק שלהן, דילפינן (מקדשי) [צ"ל משלמי] יחיד. אבל סמיכה לא בעו, דהלכתא גמירי לה דאין בכל קרבנות צבור אלא שתי סמיכות בלבד, סמיכה של שעיר המשתלח ושל פר העלם דבר של צבור:

אשם מצורע - כתיב ביה תנופה חי, כדכתיב והניף הכהן אותם, בפרשת זאת תהיה. וסמיכה, דאי אפשר לקרבן יחיד שלא יסמוך ידו על ראש קרבנו:

אבל לא תנופה שחוט - דמיעט רחמנא גבי שלמי יחיד, (ויקרא ז) את החזה להניף אותו. אותו, למעוטי אשם של מצורע שאינו טעון תנופה שחוט:

פירוש תוספות יום טוב

רבי שמעון אומר ג' מינים כו'. אלו העקרים כולן אמתיים ואינן דעת ר"ש לבדו אלא שאומרים אותן בשם אמרם ואין חולקין עליו בשום דבר מכל זה. הרמב"ם. ודתנן ר"ש אומר בלשון פלוגתא נמצאים כיוצא בזה רבים ואין חולק כמ"ש הרבה מהם בסוף [מסכת] בכורים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יח) (על המשנה) רש"א כו'. אלו העיקרים כולן אמתיים ואינן דעת ר"ש לבדו אלא שאומרים אותן בשם אמרם ואין חולקין עליו בשום דבר מכל זה. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ר"ש אומר וכו':    תוס' פ' כל הפסולין (זבחים דף ל"ג.) ואע"ג דקתני אומר לאו דוקא דליכא מאן דפליג עליה. אמר המלקט וכן דרכו של ר"ש לתת אלו הכללים דהכי נמי אשכחן בחולין פ' העור והרוטב רש"א שלש טומאות פורשות מן המת שתים בכל אחת והשלישית אין בהם ואלו הן מלא תרווד ועצם כשעורה וגולל ודופק מלא תרוד רקב מטמא במשא ובאהל ואינו מטמא במגע והיכן מגעו עם כל א' מן השנים הנותרות עצם כשעורה מטמא במשא ובמגע ואינו מטמא באהל והיכן אהלו של מת עם כל אחת מן השנים הנותרות גולל ודופק מטמא במגע ובאהל ואינו מטמא במשא והיכן משאו של מת עם כל אחת מהשנים הנותרות:

ה"ג שתים בכל אחד ואחד והשלישי[ת] אין בהן:    וכן הגיה הר' יהוסף ז"ל:

שלמי צבור:    כתיב בהו תנופה חיים והניף הכהן אותם דהיינו חיים עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט ואותם מיעוטא הוא למעוטי זבחי שלמי יחיד שאינם טעונים תנופה חיים: בפי' רעז"ל סמיכה של שעיר המשתלח וכו'. אמר המלקט ולדברי ר"ש דקיימינן עליה מפיק שעיר המשתלח ומעייל שעירי ע"ז כדאיתה בפ' שתי מדות:

ואשם מצורע טעון סמיכה:    כצ"ל. וכתבו תוס' ז"ל פ' כל הפסולין דהאי סמיכה לאו דאורייתא וכדאיתא התם בגמ' באיכא דאמרי:


פירושים נוספים