משנה מכות א י
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת מכות · פרק א · משנה י | >>
מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דיןלח, אין סותרים את דינו.
כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו, מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני, ופלוני ופלוני עדיולט, הרי זה יהרג.
סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץמ.
סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית.
רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים מב שנה.
רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים, אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הן מרבין מו שופכי דמים בישראל.
מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וּבָרַח,
- וּבָא לִפְנֵי אוֹתוֹ בֵּית דִּין,
- אֵין סוֹתְרִים אֶת דִּינוֹ.
- וּבָא לִפְנֵי אוֹתוֹ בֵּית דִּין,
- כָּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ:
- מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי,
- שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי,
- וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו,
- הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג.
סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ.
סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ נִקְרֵאת חָבְלָנִית.
- רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
- אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה.
- רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים:
- אִלּוּ הָיִינוּ בַּסַּנְהֶדְרִין,
- לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם.
- אִלּוּ הָיִינוּ בַּסַּנְהֶדְרִין,
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- אַף הֵן מַרְבִּין שׁוֹפְכֵי דָּמִים בְּיִשְׂרָאֵל:
מי שנגמר דינו - וברח,
- ובא לפני בית דין -
- אין סותרין את דינו, אלא -
- כל מקום שיעמדו שנים,
- ויאמרו: מעידים אנו את איש פלוני, שנגמר דינו בבית דין של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו -
- הרי זה ייהרג.
- אין סותרין את דינו, אלא -
[יא] סנהדרין נוהגת - בארץ, ובחוצה לארץ.
- סנהדרין ההורגת אחד בשבוע - נקראת חבלנית.
- רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה.
- רבי טרפון, ורבי עקיבה אומרים:
- אילו היינו בסנהדרין - לא נהרג בה אדם לעולם.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- אף הן - מרבים שופכי דמים בישראל.
כבר בארנו בפרק ראשון [הלכה ג] ממסכת סנהדרין, כי הסמיכה בארץ ישראל, ויש להם רשות לדון בארץ ובחוצה לארץ דיני קנסות ודיני נפשות. אבל אין דנין דיני נפשות בחוצה לארץ אלא בזמן שדנין דיני נפשות בארץ ישראל, כל שכן שאין דנין אלא בזמן שבית דין הגדול בלשכת הגזית, כמו שנאמר "לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט"(דברים יז, יב), בזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח יש דיני נפשות, ובלבד שיהיו הסנהדרין בלשכת הגזית כלומר במקדש ממש.
וזה שזכר ממיעוט המיתה, ראוי שיכוונו הסנהדרין זה בהתבוננות ומיתון בדינין. ואם אינן יכולין ונתקיימה העדות על מי שחייב מיתה, יש להם להמית אפילו אלף איש ביום אחד כשיזדמן זה שיהיה ראוי על פי התורה:
סנהדרין - הסמוכים בארץ, יש להן רשות לדון דיני קנסות ודיני נפשות, בין בארץ בין בחוצה לארץ, כל זמן שיש ב"ד הגדול בלשכת הגזית. שנאמר (דברים יז) לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט, בזמן שיש כהן מקריב על גבי מזבח יש שופט שדן דיני נפשות מא, בזמן שאין כהן אין שופט:
סנהדרין ההורגת אחת בשבוע - אחת לשבע שנים:
נקראת חובלנית - שצריך שיהיו מתונים בדין, ויחזירו בדיני נפשות לזכות:
לא נהרג אדם מעולם - שיבדקו העדים בדבר שלא ידעו להשיב. אם רוצח הוא, מה ראיתם, טריפה הרג או שלם הרג, ואם תמצא לומר שלם הרג מג, שמא במקום סייף נקב היה מד. ואם מגלה עריות הוא, ראיתם כמכחול בשפופרת מה:
אף הן מרבים שופכי דמים - מתוך כך אין מכלין הרשעים ומרבים לשפוך דם:
ובא לפני אותו ב"ד. שנתחייב בו אין סותרין לחזור ולישא וליתן אולי יזכה. רש"י. ובגמ' לפני אותו ב"ד הוא דאין סותרין הא לפני ב"ד אחר סותרין. הא תני סיפא כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין וכו' אמר אביי לא קשיא כאן בא"י כאן בח"ל. דתניא וכו' מח"ל לארץ סותרין את דינו מפני זכותה של א"י פירש"י אולי תועיל למצוא לו פתח של זכות:
ופלוני ופלוני עדיו. דדלמא יש להזימם או להכחישם:
סנהדרין נוהגת בארץ ובח"ל. דת"ר והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם (במדבר ל"ה) למדנו דסנהדרין נוהגת בארץ ובח"ל א"כ מה ת"ל בשעריך בשעריך אתה מושיב [כלומר אתה חייב להושיב] בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר. ובח"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר. ופלך פירש"י הפרכיא. והיינו מלכות כמ"ש לשונו במשנה ג' פ"ג דתענית:
ובחוצה לארץ. כתב הר"ב כ"ז שיש ב"ד הגדול בלשכת הגזית שנאמר לבלתי שמוע וגו' בזמן שיש כהן וכו' מסיים הרמב"ם ובלבד שיהו הסנהדרין בלשכת הגזית כלומר במקדש ממש. ע"כ. ובפ"ה דסנהדרין דף מ"א מפרש רש"י טעמא שנאמר (דברים י"ז) וקמת ועלית אל המקום. מלמד שהמקום גורם. ע"כ. ולא דק דההוא לענין המראתו דזקן ממרא כתי'. ולגביה נדרש הכי בפרק הנחנקים דף פ"ז. ומנלן לדיני נפשות אחרינא אלא מועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא (שם) נפקא לן. בפ"ק דעבודה זרה דף ח'. מלמד שהמקום גורם. וא"ת והרי ג"ז בזקן ממרא כתיב. ואכתי מנלן בשאר דיני נפשות וכך כתבו התוס' שם וז"ל וא"ת מנלן קפידא במקום בשאר חייבי מיתות שלא בזקן ממרא. דקרא לא כתיב אלא בזקן ממרא וי"ל דדרשינן כ"ז שסנהדרי גדולה [במקומה] כדין אצל מזבח. אז שופטים תתן לך בכל שעריך. לשפוט דיני נפשות. נסתלקו הם. בטלו כל דיני נפשות. ע"כ. כלומר השתא דגלי לן קרא בזקן ממרא דקפיד אמקום אית לן למדרש נמי כ"ז וכו' אצל מזבח וכו' וא"כ אין לתפוס על רש"י דנקיט ליה קרא דוקמת ועלית דכיון דגם שניהם בזקן ממרא כתיבי מה לי הא. ומה לי הא. ועוד דרש"י פירש כן בעבודה זרה [וז"ל] והאי קרא בדיני נפשות כתיב בזקן ממרא. ור"ל דמזקן ממרא למדין לכל דיני נפשות. איברא דדעתו כך. אבל בעיני נראה דגם שם בעבודה זרה אין הפירוש לא כמ"ש הוא ולא כמו שכתבו התוס' דהא איכא למידק אגמרא אמאי לא נסיב ליה קרא דוקמת ועלית דנסבה ליה הברייתא דפרק הנחנקין ולמה לה לגמרא לאנסובי קרא אחריני. אלא נ"ל דהכי דריש ליה דכתיב ועשית וגו'. ואם אינו ענין לזקן ממרא שכבר נאמר בו מקום. תנהו ענין לכל שאר דיני נפשות לומר שהמקום גורם. והשתא בדוקא נקט גמרא קרא דועשית. ושפיר קאמינא דשלא בדקדוק נקט רש"י קרא דוקמת. והא דאמרינן דהמקום היינו לשכת הגזית. עיין מה שכתבתי במ"ב פרק בתרא דסנהדרין:
אחד לשבעים שנה. בגמ' איבעיא להו אחד לשבעים שנה נקראת חבלנית. או אחד לשבעים שנה אורחא הוא. תיקו:
לא נהרג אדם מעולם. פירש הר"ב שיבדקו העדים וכו' ואם תמצא לומר שלם הרג. פירש"י שיאמרו בדקנוהו לאחר מיתתו מכל י"ח טרפות. ע"כ. ומ"ש הר"ב שמא במקום סייף נקב היה. מסקי התוס' דלאו דחיישינן להכי. דהא אזלינן בתר רובא. אלא הכי קאמר רוב פעמים לא היה נהרג שע"י שהוא מרבה בבדיקות אי אפשר שלא יכחיש אחד מהם חבירו. ע"כ. ומ"ש הר"ב ואם מגלה עריות הוא ראיתם כמכחול בשפופרת. פירש"י ואין עדים מסתכלין בכך. שפופרת קנה חלול שנותנים בו כחול לכחול עינים. מכחול הוא קיסם דק. שבו נוטלין הצבע מתוך הקנה. ע"כ. ובגמרא ורבנן סגי להו משיראו מנאפים שינהגו ענין נאוף ששוכבין בקירוב בשר ונוהגים בדרך תשמיש. וכתבו התוס' תימא עובד ע"ז ומחלל שבת מאי איכא למימר. דהתם לא מצינו למפטריה. והיכי קאמר לא היה אדם נהרג. ויש לומר. דמכל מקום קאמר שפיר לא היה אדם נהרג. משום דלא שכיחי כולי האי כי אם ברוצח ועריות. ע"כ. וכדמות ראיה לדבריהם דהני שכיחי. מהא דתנן במ"ט פרק בתרא דסוטה משרבו הרצחנים וכו' משרבו המנאפים וכו':
אף הן מרבים שופכי דמים בישראל. קפיד טפי על שפיכות דם מעל גילוי עריות לפי שהוא רע לשמים ולבריות. והרי חומרא יתירא נודעת לרציחה (שנימת) [בהמית] שלא בעדים. כדתנן במ"ה פרק ט' דסנהדרין וע' לשון הרמב"ם שהעתקתי שם:
(לח) (על המשנה) אותו בית דין. שנתחייב בו. אין סותרין לחזור ולישא וליתן אולי יזכה. רש"י. ובגמרא, הא לפני בית דין אחר סותרין, הא תני סיפא כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין כו'. אמר אביי לא קשיא כאן בארץ ישראל כאן בחוץ לארץ. דתניא בו' מתו"ל לארץ סותרין את דינו מפני זכותה של ארץ ישראל. פירש"י אולי תועיל למצוא לו פתח של זכות:
(לט) (על המשנה) ופלוני כו'. דדלמא יש להזימם או להכחישם:
(מ) (על המשנה) ובחוץ לארץ. יליף ליה בגמרא מקרא:
(מא) (על הברטנורא) ובלבד שיהיו הסנהדרין בלשכת הגזית כלומר במקדש ממש. הר"מ. וילפינן ליה בפרק קמא דעבודה זרה ד"ח, שנאמר, ועשית ע"פ הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא, מלמד שהמקום גורם. ואע"ג דבזקן ממרא כתיב, אם אינו ענין לזקן ממרא דהא כבר כתיב וקמת ועלית אל המקום, תנהו ענין לכל דיני נפשות לו. מר שהמקום גורם. נראה לי. וע"ש ברש"י ותוספ':
(מב) (על המשנה) . לע' כו'. בגמרא אבעיא להו אחת לע' שנה נקראת חובלנית, או אורחא הוא, תיקו:
(מג) (על הברטנורא) שיאמרו בדקנוהו לאחר מיתתו מכל י"ח טריפות. רש"י:
(מד) (על הברטנורא) לאו דחיישינן להכי, דהא אזלינן בתר רובא. אלא ה"ק רוב פעמים לא היה נהרג. שע"י שהוא מרבה בבדיקות א"א שלא יכחיש אחד מהם את חבירו. תוספ':
(מה) (על הברטנורא) ואין עדים מסתכלין בכך. רש"י. ורבנן סגי להו משיראו מנאפים שינהגו ענין ניאוף ששוכבין בקירוב בשר ונוהגין בדרך תשמיש. ועבודה זרה וחלול שבת לא שכיחי כ"כ כמו ש"ד וג"ע. תוספ'. וראיה מפ"ח דסוטה מ"ט. משרבו הרחצחנים. משרבו המנאפים. ועתוי"ט:
(מו) (על המשנה) מרבים. קפיד טפי על שפיכות דמים מעל גילוי עריות לפי שהוא רע לשמים ולבריות. והרי חומרא יתירא לרציחה נודעת, שהמית שלא בעדים:
כל מקום וכו': פ' כל הגט (גיטין דף כ"ח) ודף כ"ט ובפ' נגמר הדין (סנהדרין דף מ"ה:)
סנהדרין נוהגת בארץ ובח"ל: פ"ק דסנהדרין דף י"ד ובודאי שאין סומכין בח"ל אלא ה"פ שכל הנסמך בארץ ראוי לשפוט אפילו בחוצה לארץ. ובגמרא בברייתא מפיק לה מקרא דכתיב והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובח"ל א"כ מה ת"ל בשעריך גבי שופטים ללמד לך בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר ובח"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר:
ההורגה אחד בשבוע נקראת חבלנית: י"ס דגרסי מחבלנית:
ר' אלעזר בן עזריה אומר אחר לשבעים שנה: וביד פ"ד דהלכות סנהדרין סימן י"ב ובפי"ג סימן ז' ח' ובפי"ד סימן י' י"ד:
יכין
ובא לפני אותו בית דין: שנתחייב לפניהן. וה"ה לפני ב"ד אחר. רק אם הב"ד הב' בא"י אז סותרין את דינו, דאולי תועיל לו זכות א"י שיצא זכאי. [ואעפ"כ באותו ב"ד אין סותרין, אעפ"י שמושבן השתא בא"י ואיכא למימר אוירא דא"י יחכימם השתא טפי ממעיקרא [כב"ב דף קנ"ח ב']. עכ"פ לא לירעו נפשייהו. ותו כיון דכבר גמרו דינו לחיוב, תו לא מצו חזו ליה זכותא. אלא יושיבו ב"ד אחר לדונו השתא. א"נ, מ"ש מתני' לפני אותו ב"ד, היינו כשהן עדיין במקומן. משא"כ כשהן השתא בא"י, כב"ד אחר דמו. א"נ, משום דבב"ד אחר יש חלוק בין א"י לח"ל, להכי פסק ותני אותו ב"ד, דבכה"ג איו שום חילוק]:
אין סותרים את דינו: לחזור לישא וליתן, אולי יצא זכאי:
ופלוני ופלוני עדיו: וביום פלוני וכו' [כסנהדרין פ"ה מ"א]. ודוקא ברוצח. אבל בשאר חייבי מיתה, צריך שיהיו אותן עדים שהעידוהו בראשונה, דבעינן יד העדים תהיה בו בראשונה, אם היה להן יד מעיקרא. רק ברוצח גלי קרא דא"צ [כסנהדרין דמ"ה ב']:
סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ: דכל זמן שיש סנהדרין בלשכת הגזית, יש ג"כ דין סנהדרין בח"ל בכל פלך [היינו מלכות], ודנין שם אפילו דיני נפשות:
סנהדרין ההורגת אחד בשבוע: ר"ל פעם א' בז' שנים:
נקראת חובלנית: ר"ל משחתת, שמחבלת ומשחתת העולם:
לא נהרג אדם מעולם: שהיינו מרבין עליו בשאלות ובדיקות, עד שלא יהיה אפשר להם להעדים שלא יכחישו א"ע זא"ז, ותתבטל העדות:
רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל: דמתוך כך אין הרצחנים מתיראין שידונום. ואף שכונסין אותו לכיפה, או נידון בדינא דמלכותא [כמ"ש סנהדרין פ"ה סי' ט'] דהרי ע"כ היינו טעמא דת"ק. היינו בלא היה שם התראה כהוגן, או שיש עכ"פ אומדנא דמוכח שזה הרגו. משא"כ בשהוכחשו בבדיקות, יש אומדנא להיפך [ול"מ נ"ל דמודו ר"ע ור"ט בשהוכחשו בבדיקות זרות. שכונסין הנידון לכיפה, רק רשב"ג ס"ל שמזה לא יתירא הרוצח]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת