משנה מכות א ניקוד


פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א)

כֵּיצַד הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין?

מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה,
אֵין אוֹמְרִים:
יֵעָשֶׂה זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה תַּחְתָּיו,
אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים.
מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּב לִגְלוֹת,
אֵין אוֹמְרִים: יִגְלֶה זֶה תַּחְתָּיו,
אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים.
מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ,
וַהֲלֹא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין לְמָחָר סוֹפוֹ לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ,
אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּכְתֻבָּתָהּ שֶׁל זוֹ
שֶׁאִם נִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה,
וְאִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה בַּעְלָהּ.
מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי,
שֶׁהוּא חַיָּב לַחֲבֵרוֹ אֶלֶף זוּז
עַל מְנָת לִתְּנָן לוֹ מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם,
וְהוּא אוֹמֵר:
מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים,
אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן וְיִהְיוּ בְּיָדוֹ אֶלֶף זוּז,
בֵּין נוֹתְנָן מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם,
בֵּין נוֹתְנָן מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים:
(ב)

מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁחַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז,

וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין,
לוֹקִין וּמְשַׁלְּמִין,
שֶׁלֹּא הַשֵּׁם הַמְּבִיאוֹ לִידֵי מַכּוֹת, מְבִיאוֹ לִידֵי תַּשְׁלוּמִין,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
כָּל הַמְּשַׁלֵּם אֵינוֹ לוֹקֶה:
(ג)

מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּב מַלְקוֹת אַרְבָּעִים,

וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין,
לוֹקִין שְׁמוֹנִים,
מִשּׁוּם "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ, יב),
וּמִשּׁוּם "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם" (דברים יט, יט),
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵינָן לוֹקִין אֶלָּא אַרְבָּעִים.

מְשַׁלְּשִׁין בְּמָמוֹן וְאֵין מְשַׁלְּשִׁין בְּמַכּוֹת.

כֵּיצַד?
הֱעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז,
וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין,
מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם;
אֲבָל אִם הֱעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַיָּב מַלְקוֹת אַרְבָּעִים,
וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד לוֹקֶה אַרְבָּעִים:
(ד)

אֵין הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין עַד שֶׁיָּזֹמּוּ אֶת עַצְמָן.

כֵּיצַד?
אָמְרוּ: מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ,
אָמְרוּ לָהֶן:
הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין?
שֶׁהֲרֵי נֶהֱרָג זֶה אוֹ הַהוֹרֵג הָיָה עִמָּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,
אֵין אֵלּוּ זוֹמְמִין.
אֲבָל אָמְרוּ לָהֶם:
הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין?
שֶׁהֲרֵי אַתֶּם הֱיִיתֶם עִמָּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,
הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין,
וְנֶהֱרָגִין עַל פִּיהֶם:
(ה)

בָּאוּ אֲחֵרִים וְהִזִּימוּם,

בָּאוּ אֲחֵרִים וְהִזִּימוּם,
אֲפִלּוּ מֵאָה,
כֻּלָּם יֵהָרְגוּ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִיסַטָּסִית [נ"א: אִסְטַטִּית, או: אַסְטָנִית] הִיא זוֹ,
וְאֵינָהּ נֶהֱרֶגֶת אֶלָּא כַּת הָרִאשׁוֹנָה בִּלְבַד:
(ו)

אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין,

עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין.
שֶׁהֲרֵי הַצָּדוֹקִין אוֹמְרִים:
עַד שֶׁיֵּהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר:
"נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" (שמות כא, כג).
אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים:
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (דברים יט, יט):
"וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו",
וַהֲרֵי אָחִיו קַיָּם.
וְאִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ"?
יָכוֹל מִשָּׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ עֵדוּתָן יֵהָרְגוּ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ";
הָא אֵינָן נֶהֱרָגִין,
עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין:
(ז)

"עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת" (דברים יז, ו).

אִם מִתְקַיֶּמֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם, לָמָּה פָּרַט הַכָּתוּב בִּשְׁלֹשָׁה?
אֶלָּא לְהַקִּישׁ שְׁלֹשָׁה לִשְׁנַיִם:
מַה שְּׁלֹשָׁה מְזִימִין אֶת הַשְּׁנַיִם,
אַף הַשְּׁנַיִם יָזֹמּוּ אֶת הַשְּׁלֹשָׁה.
וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ מֵאָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵדִים".
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
מַה שְּׁנַיִם אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם זוֹמְמִין,
אַף שְׁלֹשָׁה,
אֵינָן נֶהֱרָגִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּן זוֹמְמִין.
וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ מֵאָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵדִים".
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
לֹא בָּא הַשְּׁלִישִׁי אֶלָּא לְהַחֲמִיר עָלָיו,
וְלַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ.
וְאִם כֵּן עָנַשׁ הַכָּתוּב לַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יְשַׁלֵּם שָׂכָר לַנִּטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה כְּעוֹשֵׂי מִצְוָה:
(ח)

מַה שְּׁנַיִם,

נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – עֵדוּתָן בְּטֵלָה,
אַף שְׁלֹשָׁה,
נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, עֵדוּתָן בְּטֵלָה.
מִנַּיִן אֲפִלּוּ מֵאָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר, עֵדִים.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת;
אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת,
תִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר.
רַבִּי אוֹמֵר:
אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת.
וְאֵימָתַי?
בִּזְמַן שֶׁהִתְרוּ בָּהֶן;
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְרוּ בָּהֶן,
מַה יַּעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִין שֶׁרָאוּ בְּאֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ?
(ט)

הָיוּ שְׁנַיִם רוֹאִין אוֹתוֹ מֵחַלּוֹן זֶה,

וּשְׁנַיִם רוֹאִין אוֹתוֹ מֵחַלּוֹן זֶה,
וְאֶחָד מַתְרֶה בּוֹ בָּאֶמְצַע,
בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ,
הֲרֵי אֵלּוּ עֵדוּת אַחַת;
וְאִם לָאו,
הֲרֵי אֵלּוּ שְׁתֵּי עֵדֻיּוֹת.
לְפִיכָךְ אִם נִמְצֵאת אַחַת מֵהֶן זוֹמֶמֶת,
הוּא וָהֵן נֶהֱרָגִין,
וְהַשְּׁנִיָּה פְּטוּרָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
לְעוֹלָם אֵין נֶהֱרָגִין,
עַד שֶׁיְּהוּ פִּי שְׁנֵי עֵדָיו מַתְרִין בּוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, ו):
"עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים".
דָּבָר אַחֵר:
"עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים",
שֶׁלֹּא תְּהֵא סַנְהֶדְרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן:
(י)

מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וּבָרַח,

וּבָא לִפְנֵי אוֹתוֹ בֵּית דִּין,
אֵין סוֹתְרִים אֶת דִּינוֹ.
כָּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ:
מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי,
שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי,
וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו,
הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג.

סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ.

סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ נִקְרֵאת חָבְלָנִית.

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה.
רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים:
אִלּוּ הָיִינוּ בַּסַּנְהֶדְרִין,
לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
אַף הֵן מַרְבִּין שׁוֹפְכֵי דָּמִים בְּיִשְׂרָאֵל: