פתיחת התפריט הראשי


מכות פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת מכות · פרק ראשון ("כיצד העדים") · >>

פרקי מסכת מכות: א ב ג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

כיצד העדים נעשים זוממין, מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו, אלא לוקה ארבעים.

מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לגלות, אין אומרים יגלה זה תחתיו, אלא לוקה ארבעים.

מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה, והלא בין היום ובין למחר סופו ליתן לה כתובתה, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו, שאם נתאלמנה או נתגרשה, ואם מתה יירשנה בעלה.

מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז על מנת ליתנן לו מכאן ועד שלשים יום, והוא אומר מכאן ועד עשר שנים, אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז, בין נותנן מכאן ועד שלשים יום, בין נותנן מכאן ועד עשר שנים.

משנה בעריכה

מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחברו מאתים זוז ונמצאו זוממין, לוקין ומשלמין, שלא השם המביאו לידי מכות, מביאו לידי תשלומין, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, כל המשלם אינו לוקה.

משנה געריכה

מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים, ונמצאו זוממין, לוקין שמונים, משום לא תענה ברעך עד שקר (שמות כ), ומשום ועשיתם לו כאשר זמם (דברים יט), דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים אינן לוקין אלא ארבעים.

משלשין בממון ואין משלשין במכות.

כיצד, העידוהו שהוא חייב לחברו מאתים זוז, ונמצאו זוממין, משלשין ביניהם.

אבל אם העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים, ונמצאו זוממין, כל אחד ואחד לוקה ארבעים.

משנה דעריכה

אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו את עצמן.

כיצד, אמרו מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש, אמרו להן היאך אתם מעידין, שהרי נהרג זה או ההורג היה עמנו אותו היום במקום פלוני, אין אלו זוממין.

אבל אמרו להם היאך אתם מעידין, שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני , הרי אלו זוממין, ונהרגין על פיהם.

משנה העריכה

באו אחרים והזימום, באו אחרים והזימום, אפילו מאה, כולם יהרגו.

רבי יהודה אומר, אסטסית היא זו, ואינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד.

משנה ועריכה

אין העדים זוממין נהרגין, עד שיגמר הדין, שהרי הצדוקין אומרים, עד שיהרג, שנאמר נפש תחת נפש.

אמרו להם חכמים, והלא כבר נאמר (דברים יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, והרי אחיו קיים.

ואם כן למה נאמר נפש תחת נפש, יכול משעה שקבלו עדותן יהרגו, תלמוד לומר, נפש תחת נפש, הא אינן נהרגין עד שיגמר הדין.

משנה זעריכה

על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת (שם יז), אם מתקיימת העדות בשנים, למה פרט הכתוב בשלשה, אלא להקיש שלשה לשנים, מה שלשה מזימין את השנים, אף השנים יזומו את השלשה.

ומנין אפילו מאה, תלמוד לומר, עדים.

רבי שמעון אומר, מה שנים אינן נהרגין עד שיהו שניהם זוממין, אף שלשה אינן נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין.

ומנין אפילו מאה, תלמוד לומר, עדים.

רבי עקיבא אומר, לא בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו.

ואם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה, על אחת כמה וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה.

משנה חעריכה

מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה, אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול, עדותן בטלה.

מנין אפילו מאה, תלמוד לומר, עדים.

אמר רבי יוסי, במה דברים אמורים, בדיני נפשות.

אבל בדיני ממונות, תתקיים העדות בשאר.

רבי אומר, אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות.

[ ואימתי ], בזמן שהתרו בהן, אבל בזמן שלא התרו בהן, מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש.

משנה טעריכה

היו שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה ואחד מתרה בו באמצע, בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו, הרי אלו עדות אחת.

ואם לאו, הרי אלו שתי עדיות.

לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת, הוא והן נהרגין והשניה פטורה.

רבי יוסי אומר, לעולם אין נהרגין עד שיהו [ פי ] שני עדיו מתרין בו, שנאמר (דברים יז) על פי שנים עדים.

דבר אחר על פי שנים עדים, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן.

משנה יעריכה

מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין, אין סותרים את דינו.

כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו, מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו, הרי זה יהרג.

סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ.

סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים שנה.

רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים, אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הן מרבין שופכי דמים בישראל.

משנה מנוקדתעריכה

משנה מכות א ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) כיצד העדים נעשין זוממין מעידים אנו את איש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין אומרין יעשה זה בן גרושה ובן חלוצה תחתיו אלא לוקה ארבעים מעידים אנו את איש פלוני שהוא חייב לגלות אין אומרין יגלה זה תחתיו אלא לוקה ארבעים מעידים אנו את איש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובה והלוא בין היום בין למחר סופו ליתן לה כתובה אומרין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שאם נתאלמנה או נתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה.

מעידים אנו את איש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז על מנת ליתנן מיכן ועד שלשים יום והוא אומר מיכן ועד עשר שנים אומרין כמה אדם רוצה ליתן ויהא אלף זוז בידו בין נותנן מיכן ועד שלשים יום ובין נותנן מיכן ועד עשר שנים (ב) מעידים אנו את איש פלוני שהוא חייב לחברו מאתיים זוז נמצאו זוממין לוקין ומשלמין שלא השם המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין דברי רבי מאיר וחכמים אומרין כל המשלם אינו לוקה.

מעידים אנו את איש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים נמצאו זוממין לוקין שמונים משום לא תענה בריעך עד שקר (שמות כ יב) ומשום ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו (דברים יט יט) דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אין לוקין אלא ארבעים משלשין בממון ואין משלשין במכות כיצד העידוהו שהוא חייב לחברו מאתיים זוז נמצאו זוממין משלשין ביניהן העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים נמצאו זוממין כל אחד ואחד לוקה ארבעים.

אין העדים נעשין זוממין עד שיזימו את עצמן כיצד אמרו מעידים אנו את איש פלוני שהרג את הנפש אמרו להן היאך אתם מעידים שהרי הנהרג או ההורג היה עימנו אותו היום במקום פלוני אין אלו זוממין אבל אם אמרו להן היאך אתם מעידים שהרי אתם הייתם עימנו באותו היום במקום פלוני הרי אלו זוממין ונהרגין על פיהן.

באו אחרים והזימום באו אחרים והזימום אפילו מאה כלם ייהרגו רבי יהודה אומר איסטסיס היא זו אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד.

אין העדים הזוממין נהרגין עד שייגמר הדין שהרי הצדוקיים אומרין עד שייהרג שנאמר נפש תחת נפש (שמות כא כג) אמרו להם חכמים והרי כבר נאמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו (דברים יט יט) והרי אחיו קיים אם כן למה נאמר נפש תחת נפש יכל משעה שקיבלו עדותן ייהרגו תלמוד לומר נפש תחת נפש הא אינן נהרגין עד שייגמר הדין.

על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת (דברים יז ו) אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה אלא להקיש שלשה לשנים מה שלשה מזימין את השנים אף השנים מזימין את השלשה מנין אפילו הן מאה תלמוד לומר עדים רבי שמעון אומר מה שנים אינן נהרגין עד שיהו שניהם זוממין אף השלשה אינן נהרגין עד שיהו שלשתם זוממין מנין אפילו מאה תלמוד לומר עדים רבי עקיבה אומר לא בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו אם כך ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה.

מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה אף השלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה מנין אפילו מאה תלמוד לומר עדים (דברים יז ו) אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר רבי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בזמן שהתרו בהן אבל בזמן שלא התרו בהן מה יעשו שני אחים שראו כאחת שהרג את הנפש.

היו שנים רואין אותו מחלון זו ושנים רואין אותו מחלון זו ואחד מתרה בו באמצע בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו עדות אחת ואם לאו הרי אלו שתי עדיות לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין והשניה פטורה רבי יוסי אומר לעולם אינו נהרג עד שיהיו פי שני עדיו מתרין בו שנאמר על פי שנים עדים (דברים יז ו) דבר אחר על פי שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן.

מי שנגמר דינו וברח ובא לפני בית דין אין סותרין את דינו אלא כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידים אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דין של פלוני ופלוני ופלוני עדיו הרי זה ייהרג.

סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית רבי אלעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה רבי טרפון ורבי עקיבה אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג בה אדם לעולם רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבים שופכי דמים בישראל.

פירושיםעריכה