פתיחת התפריט הראשי

משנה מגילה א ח

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק א · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

אין בין ספרים כט לתפילין ומזוזות, אלא ל שהספרים נכתבין בכל לשון, ותפילין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשוריתלא.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים לא התירו לב שיכתבו אלא יוונית.

משנה מנוקדת

אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית:

נוסח הרמב"ם

אין בין ספרים לתפילים ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפילים ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שייכתבו אלא יוונית.

פירוש הרמב"ם

אין בין ספרים לתפילין ומזוזות כו': רצו באמרם בכל לשון בכתב כל אומה ובלשון כל אומה וספרים ותפילין ומזוזות שתנאי כתיבתם כולם שוין כמו שנתבאר במנחות. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נכתבין בכל לשון - בכתב של כל אומה ובלשון של כל אומה:

אין נכתבין אלא יונית - וטעמא דשרו ספרים ביונית יותר משאר לשונות, דאמר קרא (בראשית ט,) יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם, יפיפותו של יפת, כלומר הלשון היפה שבכל בני יפת, ישכון באהלי שם, ואין לך לשון יפה בכל בני יפת כלשון יוני. והלכה כרשב"ג. מיהו בזמן הזה כבר אבד אותו לשון יוני ונשתבש, לפיכך אין כותבין ספרים בזמן הזה אלא בכתב הקודש ובלשון הקודש:

פירוש תוספות יום טוב

ספרים. תורה נביאים וכתובים. רש"י. ועיין ר"פ דלקמן:

אלא שהספרים כו'. הא לתופרן בגידין ולטמא את הידים זה וזה שוים. גמרא. [ועיין במשנה ה' פ"ד דמסכת ידים]:

אינן נכתבות אלא אשורית. פירש"י לשון הקדש וטעמא בגמ'. דבתפילין ומזוזות כתיב (דברים ו') והיו הדברים האלה בהוויתן יהו. [ופירוש אשורית עיין שם במסכת ידים]:

לא התירו. לשון אחר חוץ מלשון הקדש אלא יונית רש"י. [ומ"ש הר"ב הלכה כר"ש ב"ג. גמ']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כט) (על המשנה) ספרים. תורה נביאים וכתובים רש"י:

(ל) (על המשנה) אלא כו'. הא לתופרן בגידין ולטמא את הידים זה וזה שוין. גמרא:

(לא) (על המשנה) אשורית. פירש"י לשון הקודש. וטעמא בגמרא. דבתו"מ כתיב והיו הדברים האלה בהוויתן יהיו:

(לב) (על המשנה) לא התירו. לשון אחר חוץ מלה"ק אלא יונית. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין בין ספרים. וכו':    הא לתופרם בגידין ולטמא את הידים זה וזה שוין. ודלא כההוא תנא דמכשר במסכת מכות ס"ת שתפרו בפשתן: ואיתה למתני' בתשובות הרשב"א ז"ל סי' תרי"א. ובתוס' דשבת פ' המוציא יין (שבת דף ע"ט) והקשו שם דאמאי לא קתני נמי שתפילין ומזוזות אין נכתבין על הגויל ואומר ר"י דלא קתני לה משום דלא מפסלי מחד טעמא אלא משום שזה דהיינו תפילין דינו בקלף וזה דהיינו מזוזה דינו בדוכסוסטוס אבל הא דנכתבין אשורית הוי מחד טעמא כדדרשינן התם והיו בהוייתם יהו ומיהו קשה דהוה מצי למיתני שהספרים נכתבין על הנייר שאינו מחוק דדוקא על נייר מחוק פסול ס"ת במסכת סופרים אבל תפילין אין נכתבין אלא על עור כדמוכח בר"פ שמונה שרצים עכ"ל ז"ל שם בסוגיא אשר שם אבל מסקנת ההלכה אכתבנה בסמוך. ואיתה נמי בתוס' ר"פ כל כתבי והתם מייתי בגמ' ברייתא אין בין ספרים למגלה אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ומגלה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו. ואיתה נמי בתוס' פ' ואלו נאמרין (סוטה דף ל"ג) ובגמ' פריך וספרים נכתבין בכל לשון ורמינהי דתנן בפ"ד דמסכת ידים מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו אשורית על הספר ובדיו ומשני במסקנא לא קשיא כאן במגלה כאן בספרים ואפי' רשב"ג יודה במגלה שאינה נכתבת אלא אשורית משום דכתיב ככתבם וכלשונם ורב אשי תירץ כי תניא ההוא בשאר ספרים שהם נביאים וכתובים אבל בס"ת מותר ומשום מעשה דתלמי וההיא ברייתא ר' יהודה היא דתניא א"ר יהודה וכו':

ותפילין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית:    ביד פ"א דהלכות תפילין סי' י"ט ומסקנת ההלכה דתפילין אין נכתבות אלא על הקלף במקום בשר ולא על הדוכסוסטוס ולא על הגויל ואם שינה פסול וס"ת על הגויל ואם כתב על הקלף במקום בשר כשר ומזוזה על דוכסוסטוס למצוה ואם כתבה על הגויל או על הקלף כשרה:

רשב"ג א' אף בספרים. כו':    איתה בתוס' ר"פ כל כתבי:


פירושים נוספים