משנה מגילה א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מגילה נקראת -

באחד עשר, בשנים עשר, בשלשה עשר,

בארבעה עשר, ובחמישה עשר - לא פחות ולא יתר.

כרכים המוקפים חומה, מימות יהושע בן נון - קורין בחמישה עשר.

כפרים, ועיירות גדולות - קורין בארבעה עשר,

אלא שהכפרים - מקדימין ליום הכניסה.

(ב) כיצד? -

חל להיות בשני -

כפרים, ועיירות גדולות - קורין בו ביום; ומוקפין חומה - למחר.

חל להיות בשלישי, או ברביעי -

כפרים - מקדימין ליום הכניסה; ועיירות גדולות - קורין בו ביום; ומוקפות חומה - למחר.

חל להיות בחמישי -

כפרים, ועיירות גדולות - קורין בו ביום; ומוקפות חומה - למחר.

חל להיות בערב שבת -

כפרים - מקדימין ליום הכניסה; ועיירות גדולות, ומוקפות חומה - קורין בו ביום.

חל להיות בשבת -

כפרים, ועיירות גדולות - מקדימין ליום הכניסה; ומוקפות חומה - למחר.

חל להיות לאחר שבת -

כפרים - מקדימין ליום הכניסה; ועיירות גדולות - קורין בו ביום; ומוקפות חומה - למחר.

(ג) איזו היא עיר גדולה? - כל שיש בה עשרה בטלנין;

פחות מכן - הרי זה כפר.

באלו אמרו - מקדימין, ולא מאחרין.

אבל זמן עצי הכהנים, ותשעה באב, חגיגה, והקהל - מאחרין, ולא מקדימין.

אף על פי שאמרו מקדימין, ולא מאחרין - מותרין בספד, ובתענית, ובמתנות לאביונים.

אמר רבי יהודה: אימתי? - במקום שנכנסין בשני, ובחמישי;

אבל מקום שאין נכנסין, לא בשני, ולא בחמישי - קורין אותה בזמנה.

(ד) קראו את המגילה באדר הראשון, ונתעברה השנה - קורין אותה באדר השני.

אין בין אדר הראשון, לאדר השני - אלא מקרא מגילה, ומתנות לאביונים.

(ה) אין בין יום טוב, לשבת - אלא אוכל נפש בלבד.

אין בין שבת, ליום הכיפורים - אלא שזה זדונו בידי אדם, וזה זדונו בהכרת.

(ו) אין בין מודר הנאה מחברו, למודר ממנו מאכל - אלא דריסת הרגל, וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש.

אין בין נדרים, לנדבות - אלא שהנדרים חייב באחריותן, ונדבות אינו חייב באחריותן.

(ז) אין בין זב הרואה שתי ראיות, לרואה שלש - אלא קרבן.

אין בין מצורע מוסגר, למצורע מוחלט - אלא פריעה, ופרימה.

אין בין טהור מתוך הסגר, לטהור מתוך החלט - אלא תגלחת, וציפורים.

(ח) אין בין ספרים, לתפילים, ומזוזות - אלא שהספרים נכתבין בכל לשון, ותפילים ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים - לא התירו שיכתבו אלא יוונית.

(ט) אין בין כוהן משוח בשמן המשחה, למרובה בבגדים - אלא פר הבא על כל המצוות.

אין בין כוהן משמש, לכוהן שעבר - אלא פר יום הכיפורים, ועשירית האיפה.

(י) אין בין במה גדולה, לבמה קטנה - אלא פסחים.

זה הכלל -

כל שהוא נידר, ונידב - קרב בבמה;

וכל שאינו לא נידר, ולא נידב - אינו קרב בבמה.

(יא) אין בין שילה, לירושלים -

אלא שבשילה - אוכלים קדשים קלים ומעשר שני, בכל הרואה;

ובירושלים - לפנים מן החומה.

כאן, וכאן - קודשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעים.

קדושת שילה - יש אחריה היתר;

קדושת ירושלים - אין אחריה היתר.

הדף הראשי של משנה מגילה א