משנה מגילה א רמבם
נוסח הרמב"םעריכה
(א) מגילה נקראת -
- באחד עשר, בשנים עשר, בשלשה עשר,
- בארבעה עשר, ובחמישה עשר - לא פחות ולא יתר.
- כרכים המוקפים חומה, מימות יהושע בן נון - קורין בחמישה עשר.
- כפרים, ועיירות גדולות - קורין בארבעה עשר,
- אלא שהכפרים - מקדימין ליום הכניסה.
(ב) כיצד? -
- חל להיות בשני -
- כפרים, ועיירות גדולות - קורין בו ביום; ומוקפין חומה - למחר.
- חל להיות בשלישי, או ברביעי -
- כפרים - מקדימין ליום הכניסה; ועיירות גדולות - קורין בו ביום; ומוקפות חומה - למחר.
- חל להיות בחמישי -
- כפרים, ועיירות גדולות - קורין בו ביום; ומוקפות חומה - למחר.
- חל להיות בערב שבת -
- כפרים - מקדימין ליום הכניסה; ועיירות גדולות, ומוקפות חומה - קורין בו ביום.
- חל להיות בשבת -
- כפרים, ועיירות גדולות - מקדימין ליום הכניסה; ומוקפות חומה - למחר.
- חל להיות לאחר שבת -
- כפרים - מקדימין ליום הכניסה; ועיירות גדולות - קורין בו ביום; ומוקפות חומה - למחר.
(ג) איזו היא עיר גדולה? - כל שיש בה עשרה בטלנין;
- פחות מכן - הרי זה כפר.
- באלו אמרו - מקדימין, ולא מאחרין.
- אבל זמן עצי הכהנים, ותשעה באב, חגיגה, והקהל - מאחרין, ולא מקדימין.
- אף על פי שאמרו מקדימין, ולא מאחרין - מותרין בספד, ובתענית, ובמתנות לאביונים.
- אמר רבי יהודה: אימתי? - במקום שנכנסין בשני, ובחמישי;
- אבל מקום שאין נכנסין, לא בשני, ולא בחמישי - קורין אותה בזמנה.
(ד) קראו את המגילה באדר הראשון, ונתעברה השנה - קורין אותה באדר השני.
- אין בין אדר הראשון, לאדר השני - אלא מקרא מגילה, ומתנות לאביונים.
(ה) אין בין יום טוב, לשבת - אלא אוכל נפש בלבד.
- אין בין שבת, ליום הכיפורים - אלא שזה זדונו בידי אדם, וזה זדונו בהכרת.
(ו) אין בין מודר הנאה מחברו, למודר ממנו מאכל - אלא דריסת הרגל, וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש.
- אין בין נדרים, לנדבות - אלא שהנדרים חייב באחריותן, ונדבות אינו חייב באחריותן.
(ז) אין בין זב הרואה שתי ראיות, לרואה שלש - אלא קרבן.
- אין בין מצורע מוסגר, למצורע מוחלט - אלא פריעה, ופרימה.
- אין בין טהור מתוך הסגר, לטהור מתוך החלט - אלא תגלחת, וציפורים.
(ח) אין בין ספרים, לתפילים, ומזוזות - אלא שהספרים נכתבין בכל לשון, ותפילים ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים - לא התירו שיכתבו אלא יוונית.
(ט) אין בין כוהן משוח בשמן המשחה, למרובה בבגדים - אלא פר הבא על כל המצוות.
- אין בין כוהן משמש, לכוהן שעבר - אלא פר יום הכיפורים, ועשירית האיפה.
(י) אין בין במה גדולה, לבמה קטנה - אלא פסחים.
- זה הכלל -
- כל שהוא נידר, ונידב - קרב בבמה;
- וכל שאינו לא נידר, ולא נידב - אינו קרב בבמה.
(יא) אין בין שילה, לירושלים -
- אלא שבשילה - אוכלים קדשים קלים ומעשר שני, בכל הרואה;
- ובירושלים - לפנים מן החומה.
- כאן, וכאן - קודשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעים.
- קדושת שילה - יש אחריה היתר;
- קדושת ירושלים - אין אחריה היתר.
הדף הראשי של משנה מגילה א