משנה מגילה א ט

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק א · משנה ט | >>

אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים, אלא פר לג הבא על כל המצות.

אין בין כהן משמש לכהן שעבר, אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה.

אֵין בֵּין כֹּהֵן מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרֻבֶּה בְּגָדִים, אֶלָּא פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת.

אֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר, אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה:

אין בין כוהן משוח בשמן המשחה - למרובה בבגדים,

אלא פר הבא על כל המצוות.
אין בין כוהן משמש - לכוהן שעבר,
אלא פר יום הכיפורים, ועשירית האיפה.

מרובה בגדים - הוא כהן בבית שני שלא היה להם שמן המשחה, אבל היה כהן גדול בלבישתו בגדי כהונה גדולה.

ופר הבא על כל המצות - הוא מה שאמר השם יתברך "אם הכהן המשיח"(ויקרא ד, ג).

ונשתוו שניהן בפר יום הכפורים ועשירית האיפה.

וכהן שעבר - הוא כשאירע פסול בכהן גדול ביום הכפורים ומינו אחר תחתיו כמו שביאר ביומא, שאחר יום הכפורים ישוב הראשון לגדולתו ויעבור השני שנתמנה.

ונשתוו שניהן שהן מצווין על הבתולה ואסורין באלמנה, ושאר דיני כהן גדול חובה על שניהן מלבד אלו שזכרנו:


למרובה בבגדים - כהנים ששמשו בבית שני, ואף בבית ראשון מן יאשיהו ואילך שנגנזה צלוחית של שמן המשחה בימיו, ולא היו כהנים גדולים אלא בלבישת הבגדים בלבד:

פר הבא על כל המצות - כהן משוח שהורה היתר בדבר שזדונו כרת, ועשה כהוראתו, מביא פר כדכתיב (ויקרא ד) ואם הכהן המשיח:

כהן המשמש - כהן גדול שאירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ועבר פסולו וחזר לעבודתו, והעבירו הבא תחתיו. הראשון קרוי משמש, והשני עבר:

אלא פר יוה"כ - שא"א להביא שתים. וכן עשירית האיפה חביתי כהן גדול שבכל יום שא"א להביא שתים. הא לכל שאר דברים זה וזה שוין. אם בא להקטיר או לעבוד שום עבודה משמש בשמנה בגדים. ושניהם מצווין על הבתולה, ומוזהרים על האלמנה. ומקריבין אוננין לד:

אלא פר הבא על כל המצות. הא לענין פר יוה"כ ועשירית החיפה זה וזה שוין: גמרא:

אלא פר יוה"כ כו'. [כתב הר"ב] הא כו' אם בא להקטיר כו' שייר טובא. דתנן במשנה ד' פ"ג דהוריות. וגם רש"י השמיט קצתן:

(לג) (על המשנה) אלא פר כו'. הא לענין פר יום הכפורים ועשירית האיפה זה וזה שוין. גמרא:

(לד) (על הברטנורא) שייר טובא דתנן במשנה ד' פרק ג' דהוריות:

אין בין כהן משוח וכו':    איתה בתוס' פ' הוציאו לו (יומא דף נ"ז) וביד פ"ד דהלכות כלי המקדש סי' י"ד ובפ"א דהלכות עבודת יה"כ סי' ב':

אלא פר הבא על כל המצות:    מתני' דלא כר"מ דאיהו ס"ל דמרובה בגדים נמי מביא פר בברייתא דמייתי בגמ' וסיפא דמתני' דלא כר' יוסי דאיהו ס"ל כהן שעבר אינו ראוי לא לכ"ג ולא לכהן הדיוט כ"ג משום איבה כהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין ורישא רבנן וסיפא ר"מ הכי מוקי לה רב חסדא. ורב יוסף אמר רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי במרובה בגדים סבר ליה כרבנן ובכהן שעבר ס"ל כר' מאיר וסתמה אליבא דנפשיה: וכתבו תוס' ז"ל אלא פר הבא על כל המצות פי' פר כהן משיח שחטא בשוגג דעשה אחת מכל מצות אשר לא תעשינה ואשם בדבר שזדונו כרת אבל לא מיירי בפר העלם דבר של צבור דכתיב ביה הכהן המשיח יחטא דהא מרבינן בת"כ דאפילו כהן הדיוט יכול להביאו וכל שכן מרובה בגדים ע"כ עוד כתבו ז"ל לכהן שעבר אלא פר יה"כ קשה אמאי נקט לכהן שעבר דהא אפילו ביום שאירע בו פסול לכהן המשיח ושימש זה תחתיו הוי חלוק זה שהפר בא מן המשיח אע"פ שאין משמש כדאיתא בירושי' וא"כ הל"ל בין הכהן המשיח לכהן שיעבור וי"ל דאי נקט לאותו שיעבור הוה משמע הא לאותו שעבר כבר דהר בכל שנה יש הרבה חלוקים ביניהם מש"ה נקט לאותו שעבר לאשמועינן דאף בדידיה בליכא אלא חלוק זה עכ"ל ז"ל:

אלא פר יה"כ ועשירית האיפה:    זה וזה שוין בעבודת יה"כ ומצווין על הבתולה וכדכתיבנא וכדתנן בפ' בתרא דהוריות:

יכין

למרובה בגדים:    דמיאשיהו המלך ואילך, נגנז שמן המשחה, שנעשה רק ע"י משרע"ה, ושוב לא נמשח שום כה"ג, רק מתלבש בח' בגדים ועובד [כשלהי יומא]:

אלא פר הבא על כל המצות:    דרק כה"ג המשוח, אם הורה היתר באיסור כרת, ועשה כהוראתו מביא פר. משא"כ מרובה בגדים מביא רק כשבה לחטאת כשאר הדיוט. הא לשאר דברים שוין:

אין בין כהן משמש לכהן שעבר:    ר"ל כהן הגדול שנטמא סמוך ליו"כ והקימו אחר לשמש תחתיו ביו"כ, כשחוזר ראשון לעבודתו, הראשון שחזר לעבודתו נקרא משמש, והשני עבר:

אלא פר יום הכפורים:    שהכה"ג מקריבו ביו"כ:

ועשירית האיפה:    י"ב חלות שמקריבין בכל יום משל כה"ג המשמש, מחציתן בבוקר ומחציתן בערב. הא לשאר דיני כה"ג שניהן שוין. ואפילו כה"ג שנפסל ע"י מום קבוע, כל דיני כה"ג עליו [כהוריות ד"י ב']:

בועז

פירושים נוספים