משנה כלים יח ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יח · משנה ד | >>
מלבן שנתנו על לשונות, רבי מאיר ורבי יהודה מטמאין, רבי יוסי ורבי שמעון מטהרין.
אמר רבי יוסי: מה שינה זה ממלבני בני לוי, שמלבני בני לוי טהורין?
מַלְבֵּן שֶׁנְּתָנוֹ עַל לְשׁוֹנוֹת,
- רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַמְּאִין;
- רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין.
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- מַה שָּׁנָה זֶה מִמַּלְבְּנֵי בְּנֵי לֵוִי?
- שֶׁמַּלְבְּנֵי בְּנֵי לֵוִי טְהוֹרִין:
- מַה שָּׁנָה זֶה מִמַּלְבְּנֵי בְּנֵי לֵוִי?
מלבן שנתנו על לשונות -
- רבי מאיר, ורבי יהודה - מטמאין.
- רבי יוסי, ורבי שמעון - מטהרין.
- אמר רבי יוסי:
- מה שנא זה ממלבני בני לוי?
- שמלבני בני לוי טהורין.
הנה נבאר בהלכה שאחר זה אי זה חלק המיטה הן אשר יקראו לשונות. ובכלל הן ארבע קצוות בארבע זויות המיטה, גבוהים על ריבוע המיטה והם כמו אמה או יותר.
ואמר שאם נרכיב זה המלבן על שתי הלשונות נוכחיות לפני המיטה ונשאר גבוה על המיטה, הנה לא יטמא בהטמאות המיטה, לפי שאין חילוק בין זה המלבן ומלבני בני לוי אשר הקדמנו צורתם ואמרנו שהן טהורין.
והלכה כרבי יוסי, ורבי שמעון:
בבא זו כבר פירשתי ומתוך התוספתא נראה דהני לשונות חבלים היוצאין מן המטה כלשונות דכעין פלוגתא זו פליגי התם תנאי גופייהו:
תניא בתוספ' [שם] מלבן של עריסה שהוא מלובש בפיקות ויש לו רגלים טמא מסורג בחבלים ואין לו רגלים ר"מ ורבי יהודה מטמאין ר' יוסי ור' שמעון מטהרין שאין עושין מלאכה בגופו. פי' עריסה קטנה מטה קטנה. בפיקות נראה דהוי כעין פיקה דתנן לקמן פכ"א [מ"א] הנוגע בפיקה עד שלא פירעה פושיי"ל בלע"ז כעין טבעת שמכבידין בה את הכוש. עד שלא פירעה קודם שיתירנה. וכן נמי יש בעריסה שהמלבן בתוכה והם עליו כמו כוש ויש לו רגלים שרגלי המטה באות במלבן וכן משמע דברגלי המטה איירי מדנקט הרגלים. (קתני) מסורג בחבלים כשאין לו טבעת עושין סירוגי חבלים במקומות והוא נתון על לשונות. ואין לו רגלים שאין רגלי המטה תחובין במלבן וכן דרך כשמסרגין בחבלים אי נמי ואין לו או אין לו רגלים קאמר:
מלבן שנתנו על לשונות - עץ העשוי כעין לשון שהמלבן מונח עליו:
ר' מאיר ור' יהודה מטמאין - שאף הוא מיטלטל עם המטה כמו מלבן:
ר' יוסי ור' שמעון מטהרין - דלא מיטלטל בהדי מטה כולי האי. והלכה כ' יוסי ור' שמעון:
שמלבני בני לוי טהורין - ואע"ג דקביעי בכרעי המטה הואיל וסופן לינטל טהורים, הני לשונות נמי פעמים ניטלים ממלבני המטה ולאו כמטה חשיבי:
.אין פירוש למשנה זו
מלבן: פי' הרמב"ם ז"ל הוא עץ מרובע ארוך בארך המטה מכוייר ומצוייר ומשימין אותו לפני המטה לצד חוץ ויש בו נקבים שמכניסין אותו בהן להחזיקו עם המטה ונעשה אותו מלבן מכלל המטה והוא פני המטה ומלבני בני לוי הוא עץ מרובע ארוך שעומד על שני רגלים כזה % או כזה % והיו תולין בו הלוים כלי זמר שהיו אומרים עליהם השיר בכל יום עכ"ל ז"ל והרא"ש ז"ל פי' מלבן לכרעי המטה עביד כדמשמע בפ' המוכר את הבית דבעי ר' ירמיה מלבנות של כרעי המטה מהו והוא חתיכת עץ חלול ונכנס בו כרע המטה כמו מלבן שעושין בו הלבנה ומגין על הכרע שלא ירקב מלחלוחית הקרקע ואיכא דמטלטלי בהדה דמטה ואיכא דלא מטלטלי כדמוכח התם והני דמטלטלי עמה טמאים דכמטה דמו וכן פי' רש"י ז"ל בפ' כירה וכן ג"כ פי' הר"ש ז"ל:
שנתנו על לשונות: פי' הר"ש ז"ל עץ עשוי כעין לשון שהמלבן מונח עליו דהרבה דברים נקראין לשון כדאשכחן וכו':
יכין
מלבן שנתנו על לשונות: נ"ל דמדלא קאמר לשונות שנתנום תחת המלבן רק מלבן שנתנו ע"ג לשונות. ש"מ דלאו דין הלשונות אתא לאשמעינן. וכדמשמע מהר"ב. רק דין המלבן קמ"ל הכא [וכן משמע מלשון שהשיב בו ר"י. דקאמר מ"ש זה וכו' ואי אלשונות קאי. הול"ל מ"ש אלו] והיינו משום דלעיל מיירי שנתן המלבן על מסגרות שמחוברות בפנים בשולי דופני המטה. ולהכי הו"ל המלבן חיבור להמטה. אבל הכא מיירי שנתן המלבן תוך חלול המטה ע"ג לשונות שהעמיד תחת המלבן. והן כעין לוחות ארוכות ועבות שמעמידין תחת ד' זויות המלבן. כדי שיונח המלבן עליהן. ואין הלשונות מחוברות כלל במטה. נמצא שאין המלבן נתמך כלל על המטה רק על הלשונות:
ר' מאיר ורבי יהודה מטמאין: מדעכ"פ הוא דבוק במטה. והוא עיקר תשמיש של המטה. כגוף המטה חשוב אף שאינו מחובר במטה. בנגיעה בו סגי [כלעיל פ"ה מ"ג]:
ר' יוסי ור' שמעון מטהרין: דלא ילפינן מכ"ח החמור. אבל הכא מדאין תמיכת המלבן על המטה. לא מחשב כאבר מאברי המטה. רק כשאר פשוטי כ"ע שמשמש רק לאדם שאמק"ט. והיינו שפיר דקאמר עלה ר' יוסי. מ"ש זה ממלבני בני לוי ששניהן אינן נתמכין על מטה ידוע. ואין נחשבין כאברי המטה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת