מלאכת שלמה על כלים יח
<< · מלאכת שלמה · על כלים · יח · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א עריכה
ובה"א נמדדת מבחוץ: פי' רש"י ז"ל בשבת פ' כירה (שבת דף מ"ד) דרואין אותה כאילו היא עומדת בתוך כלי גדול ואם מחזיק אותו כלי מ' סאה טהורה השידה ואע"פ שהיא אינה מחזקת מ' סאה דקסברי אף עבייה נמדד עמה והמוכני אינו נמדד עמה להשלים דרואין אותה כאילו היא עומדת בתוך כלי ואם מחזיק אותו כלי מ' סאה טהורה השידה ואע"פ שהיא אינה מחזקת מ' סאה דקסברי אף עבייה נמדד עמה והמוכני אינו נמדד עמה להשלים דרואין כאילו ניטל המוכני ואח"כ תנתן השידה לתוך הכלי ע"כ:
ועובי לבזבזים: לבזבז הוא הזֵר שעל השפה. ועיין בתוספתא שהביא הרב רבינו שמשון ז"ל:
משנה ב עריכה
מוכני שלה: בשבת פרק כירה דייקינן הא אין עליה מעות שריא אף על גב דהוו עליה בין השמשות ומוקמינן לה כרבי שמעון דלית ליה מוקצה ובתר הכי בדף מ"ו דחיק לאוקמא כשלא היה עליה המעות כל בין השמשות:
ואינה מצלת באהל המת: אית דגרסי ניצלת פי' אם היתה שידה ומוכני שלה באהל המת השידה טהורה שהיא מחזקת מ' סאה והמוכני טמא אבל ברוב המשניות גרסי' מצלת וכן בפ' כירה פי' דאם השידה בבית הקברות וכו' כדפי' ר"ע ז"ל א"נ במוקף צמיד פתיל מיירי ומונחת באהל המת והכלי בתוך השידה והיא נקובה בצדה מקום שהמוכני תופפת וממעטת אותו הנקב הר"ש ז"ל:
כיצד מודדין אותו ראש תור: פי' הרא"ש ז"ל הקמרון עובר מכל צד מעבר לדופני השידה כי הוא רחב יותר מן השידה וכשבא למדוד חלל הקמרון שהוא כנגד השידה מותח חוט מראש הכותל של השידה עד אמצעיתה של ראש הכיפה וכן מצד האחר והחלל שבין החוטין הוא מודד והרמב"ם ז"ל פי' דאפי' אין הכיפה עוברת על דופני השידה מודדין כמו שציירתי קמרון זהו % לפי שעיגול הכפה אין עושין אותה בשוה יש שעושין אותה כחצי עגול ויש שעושץ אותו קרוב להיות חד מלמעלה לכך נתנו מדה אחת לכולה. אם אינה יכולה לעמוד השידה בלא הקמרון טהורה אע"פ שאינה מקבלת והרמב"ם ז"ל פי' שהקמרון מכביד עליה ומטה אותה לצד אחד ואינה יכולה לעמוד השידה בפ"ע אא"כ נסמכת טהורה עכ"ל הרא"ש ז"ל:
כיצד מודדין אותה: פי' כיצד מודדין השידה הנז' לעיל דתנן ונמדדת עמה. ה"ר יהוסף ז"ל:
משנה ג עריכה
ומלבני בני לוי טהורים: מצאתי כתוב לשון הרא"ש ז"ל ושל בני לוי טהורים שהולכים לירושלם מעיר לעיר ומפרקים מטותיהן ונושאין אותה עמהם ומניחין המלבנות בבתיהן ומשום דלא קביעי במטה טהורים ע"כ:
משנה ד עריכה
מלבן: פי' הרמב"ם ז"ל הוא עץ מרובע ארוך בארך המטה מכוייר ומצוייר ומשימין אותו לפני המטה לצד חוץ ויש בו נקבים שמכניסין אותו בהן להחזיקו עם המטה ונעשה אותו מלבן מכלל המטה והוא פני המטה ומלבני בני לוי הוא עץ מרובע ארוך שעומד על שני רגלים כזה % או כזה % והיו תולין בו הלוים כלי זמר שהיו אומרים עליהם השיר בכל יום עכ"ל ז"ל והרא"ש ז"ל פי' מלבן לכרעי המטה עביד כדמשמע בפ' המוכר את הבית דבעי ר' ירמיה מלבנות של כרעי המטה מהו והוא חתיכת עץ חלול ונכנס בו כרע המטה כמו מלבן שעושין בו הלבנה ומגין על הכרע שלא ירקב מלחלוחית הקרקע ואיכא דמטלטלי בהדה דמטה ואיכא דלא מטלטלי כדמוכח התם והני דמטלטלי עמה טמאים דכמטה דמו וכן פי' רש"י ז"ל בפ' כירה וכן ג"כ פי' הר"ש ז"ל:
שנתנו על לשונות: פי' הר"ש ז"ל עץ עשוי כעין לשון שהמלבן מונח עליו דהרבה דברים נקראין לשון כדאשכחן וכו':
משנה ה עריכה
ר' נחמיה מטמא: ואין הלכה כר' נחמיה עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט עיין במ"ש בסוף פירקין.
גדד שתי לשונות לוכסן גדד שתי כרעים טפח על טפח לוכסן או שמיעטה פחות וכו': כך צ"ל. ופי' ה"ר שמשין והרא"ש ז"ל מן התוספתא מוכח דשתי לשונות היינו חבלים וקרי להו לשונות מפני שאינם עגולים כשאר חבלים שלא יזיקו לשוכב עליהם. וכתב עוד הרא"ש ז"ל דהא דקתני גדד שתי לשונות טהורה אחבלים קאי דהוי כאילו נתפרקה כל המטה ותנן בריש פירקין דלקמן המפרק את המטה להטבילה הנוגע בחבלים טהור ע"כ והפירוש אבל מיטה טמאה וכן פי' הר"ש ז"ל ג"כ:
משנה ו עריכה
עד שנשברה שניה טהורה: ואע"ג דאיכא קצרה ושתי כרעים שהרי שתי הקצרות והכרעים קיימין אפ"ה טהורה מידי דהוה אנגנב חציה או חלקוה אחין הר"ש והרא"ש ז"ל. ועיין במ"ש במתני' דלקמן פכ"ו סי' ד':
משנה ז עריכה
וחברה למטה כולה טמאה מדרס: כך צ"ל. ופירשו הר' שמשון והרא"ש ז"ל כרע של מטה שהיתה טמאה מדרס ואע"ג דמכי פירשה הכרע מן המטה טמאה מדרס נטהר כיון דלחודיה קאי כדתנן לעיל דקצרה ושתי כרעים בעינן או ארוכה ושתי כרעים מ"מ חוזר לטומאתו הישנה ואפי' חברה למטה האחרת הטהורה כל זמן שכל פרקיה קיימין שהמטה ח' פרקים כדתניא בתוספתא:
טומאת ז': כגון שנגעה המטה במת ואח"כ פירש הימנה כרע זה עכ"ל ז"ל. ור"ע ז"ל כתב היתה טמאה טומאת שבעה כגון שנגעה במת וכתב עליו ה"ר אפרים אשכנזי ז"ל עיין במסכת אהלות פ"ק סי' ב' שפי' ר"ע ז"ל שגם כלי שטף הנוגעים במת נעשין אבי אבות וכלים בכלים אב הטומאה ודו"ק ע"כ:
משנה ח עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
משנה ט עריכה
או חלקוה אחין: אית דלא גרסי מלת או:
בפי' ר"ע ז"ל. וכי מהני דוקא וכו'. אמר המלקט פי' דקתני לעיל בפירקי' כרע שהיתה טמאה מדרס וחברה למטה כולה טמאה מדרס דשמעת מינה דאפי' כרע אחת טמאה וכ"ש ארוכה ושני כרעים היינו דוקא במקום שהכל לאדם אחד שסופו להחזיר וזהו מה שכתבו הרא"ש והרא"ש ז"ל דהא דתנן לעיל דאפי' כרע אחד טמא היינו כשהחזירה למטה אבל כל זמן שלא חברה למטה טהור אפי' המטה של אדם אחד ע"כ. ופשוט הוא דרבותא איכא טפי במילתייהו ממה שפי' ר"ע ז"ל:
ומיטהרת אברים: כשבא להטבילה מטביל הכרע בפני עצמה ולא חבילה עם הקצרה שהקצרה וכו' לשון ר"ע ז"ל עד וכך פירשוה רבותי. אמר המלקט התוס' דפ"ק דסוכה והר"ש והרא"ש הם הם שפירשוה כך ע"פ התוספתא ומתני' ר"ש היא ולא רבי דלרבי אין מיטהרת לר"א אא"כ היא שלימה אבל הם ז"ל פירשו מסברא דנפשייהו מיטמאה חבילה פי' כשהיא שלימה אבל נתפרקה אברים אינה מקבלת טומאה אפי' ארוכה ושתי כרעים ומ"מ מודה ר' אליעזר דאם נתפרקה וחזר וחברה חזרה לטומאתה הישנה כדקיימא ומיטהרת חבילה דאם טמאה היא אין טבילה עולה לה אברים אברים אלא מחברה ומטבילה ומה שאמרו חכמים מיטמאת אברים פירשו בפ"ק דסוכה שר"ל שאם תהיה ארוכה ושתי כרעים או קצרה ושתי כרעים ואז מיטמאת ואע"פ שהיא מקצת מטה לפי שראויה להשימה בצד מקום גבוה ולהטות הנסרים עליה וליישן על גביהן וכן אומר שאם נטמאת בהיותה שלימה וחתכה והטבילה אברים אברים נטהרה והוא ג"כ פי' הרמב"ם ז"ל וקשה לע"ד שהוא ז"ל פסק לעיל בפירקין דאין הלכה כר' נחמיה דמטמא בניטלה ארוכה ושתי כרעים וכיצד פירש כאן אליבא דחכמים דהלכתא כותייהו מאי דמפ' רב חנן שם בפ"ק דסוכה דההיא סוגיא אליבא דר' נחמיה וחפשתי בהלכות כלים ומצאתי שכן ג"כ פסק בפכ"ו בניטלה ארוכה ושתי כרעים דטהורה דלא כר' נחמיה ואח"כ בסמוך לזה פסק כחכמים דמתני' וכפירוש הגמרא דסוכה והשיגו על זה הראב"ד ז"ל וז"ל אמר אברהם זה לדעת ר' נחמיה ודלא כרבנן עיין במשנה פי"ח ועוד קשה דידיה ולמעלה לא כתב כן ע"כ. ולקושיא קמייתא תירץ מהרי"ק ז"ל דלא הוי קושיא דאיכא למימר כיון דחכמים דר' אליעזר סברי כר' נחמיה נקטי' כותייהו אבל מה שכתב קשה דידיה אדידיה קשה ותירץ הוא ז"ל די"ל שרבינו סובר דלא שייכא הא פלוגתא בהא פלוגתא דפלוגתא דת"ק ור' נחמיה בשהיתה המטה טמאה מדרס ובהא הלכה כת"ק דמטהר בניטלה ארוכה ושתי כרעים דכיון שאין צורת המטה עומד אזלא לה טומאה ופלוגתא דר' אליעזר וחכמים במטה טהורה וקאמרי חכמים שאע"פ שניטלה ארוכה ושתי כרעים מקבלת טומאה מפני שראויין לסומכן וליישן ולישנא דרבינו דייק הכי בהדיא ולישנא דמתני' נמי דייקא הכי דגבי פלוגתא דר' נחמיה קתני מטה שהיתה טמאה מדרס וגבי פלוגתא דר' אליעזר קתני מטה מיטמאת אברים עכ"ל ז"ל: