משנה יבמות א ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק א · משנה ג | >>
שש עריות חמורות מאלו, מפני שנשואות לאחרים, צרותיהן מותרות.
אמו, ואשת אביו, ואחות אביו, אחותו מאביו, ואשת אחי אביו, ואשת אחיו מאביו.
שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵלּוּ,
- מִפְּנֵי שֶׁנְּשׂוּאוֹת לַאֲחֵרִים,
- צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת.
- אִמּוֹ,
- וְאֵשֶׁת אָבִיו,
- וַאֲחוֹת אָבִיו,
- אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו,
- וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו,
- וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו:
שש עריות חמורות מאלו,
- מפני שהן נשואות לאחרים,
- צרותיהן מותרות,
- אימו,
- ואשת אביו,
- ואחות אביו,
- ואחותו מאביו,
- ואשת אחיו מאביו,
- ואשת אחי אביו.
- צרותיהן מותרות,
אמרו חמורות מאלו - רוצה לומר מחמש עשרה נשים הנזכרות, לפי שאלו חמש עשרה אפשר שישא אותם אחיו מאביו. ואמנם אלו השש עריות אי אפשר שישא אותם אחיו מאביו, לפי שהן עריות על אחיו ואין קידושין תופסין בעריות. ואמנם יש להן קדושין על אחרים כמו שאמר מפני שהן נשואות לאחרים, ולפיכך אם עבר אחיו ונשא אחת משש עריות צרתה או חולצת או מתיבמת, לפי שעל דרך האמת היא אינה צרתה לפי שאין אלו נשואין אבל הוא זנות ועבירה. וכל שכן אם היתה אחת מהן נשואה לאיש אחר בנשואין גמורין כפי הראוי ויש לה צרות, הנה אלו הצרות מותרות, לפי שהעיקר אצלנו אין צרה אלא מאח.
וכבר בארנו במה שקדם, מן האפשר הוא שתהיה אמו נשואה לאחיו מאביו שלא בעבירה לפי סברת חכמים, והוא האמת:
שש עריות חמורות מאלו - ומה היא חומרא שלהן, שנשואות לאחרים. ואינן יכולות להנשא לאחיו של זה מאביו, ואם מתו בעליהן שהן נכרים אצל זה, צרותיהן מותרות לינשא לזה, שאין צרת ערוה אסורה אלא בנופלת לפניו ליבום מאחיו. טו ורבינו משה בר מיימון פירש, אם נישאו בעבירה לאחיו, ומת בלא בנים ונפלו ליבום לפניו, צרותיהן מותרות, שאין אלו צרות ערוה, הואיל ולא היו קדושין תופסין לאחיו באותן עריות:
אמו - אינה יכולה להנשא לאחיו מאביו, שהרי היא לו אשת האב, לדברי האומר שאנוסת אביו אסורה. ולעיל פירשתי שאין כן הלכה, אלא אמו פוטרת צרתה, שהיא יכולה להנשא לאחיו מאביו:
אשת אביו, אשת אחיו מאביו - [שהיה לו בנים] ואחות אביו, כולן אסורות לאחיו כמו שאסורות עליו, ואין בהם צד יבום על זה לעולם. ואם נשאום אחרים ולהם נשים אחרות ומתו, צרותיהן מותרות לינשא לזה. וכן אם נשא אותה אחיו בעבירה ומת בלא בנים צרותיהן מותרות:
צרותיהן מותרות. פירש הר"ב שאין צרת הערוה אסורה אלא בנופלת לפניו ליבום וכפירש"י והני ט"ו דלעיל נמי כשנישאו לאחרים צרותיהן מותרות וכדדייקינן במשנה א' מדלא תנן אוסרות והכא הכי קאמר ששה עריות חמורות מאלו ט"ו שהט"ו נשואים לאחיו וצרותיהן אסורות ואלו השש חמורות שאסורות לאחיו וצרותיהן מותרות:
[*ואשת אביו וכו'. כתב הר"ב אשת אביו אשת אחיו מאביו וכו' ואחות אביו ורש"י הוסיף אשת אחי אביו והשמיט ג"כ אחותו מאביו ולא ידעתי למה השמיטו. ולרש"י קשיא בחדא ולהר"ב בתרתי]:
(טו) (על הברטנורא) והני ט"ו דלעיל נמי כשנישאו לאחרים צרותיהן מותרות ואלו חמורות דאסורות וצרותיהן מותרות:
שש עריות: חמורות מן הט"ו הנז' לעיל שיכולות להנשא לאחיו מאמו מה שא"כ בשש עריות אלו שאין יכולות להנשא לאחיו אלא לאחרים. בפי' ר"ע ז"ל והרמב"ם ז"ל פי' אם נשאו בעבירה וכו' וז"ל ז"ל עוד ואמנם יש להם קדושי' על אחרים כמו שאמר מפני שהן נשואות לאחרים ולפיכך אם עבר אחיו ונשא אחת משש עריות וכו'. ובתו"כ ס"פ בתרא דפרשת קדושים ובטור אה"ע סי' קע"ג. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נ"ל לפרש דה"ק לעיל שנינו ט"ו עריות שצרותיהן מותרות מפני שהן נשואות לאחיו אבל יש שש עריות אחרות שאע"פ שהן חמורות מאלו אפ"ה צרותיהן מותרות מפני שהן נשואות לאחרים ולא לאחיו ועל כן הן מותרות וצ"ע עכ"ל ז"ל:
יכין
שש עריות חמורות מאלו: מט"ו הנ"ל.
מפני שנשואות לאחרים: ר"ל חומרתן היא שא"א שינשאו כ"א לאחרי', ולא לאחיו של זה מאביו ולפיכך צרותיהן מותרות, מדלא חלו קדושי אחיו בהן כלל, וכ"ש בנשאו לאחרי' דהרי איסור צרה לא כ' רק במקום יבום מג"ש דעליה עליה:
צרותיהן מותרות: בין שהיו נשואות שתיהן לאחרים, או לאחיו באיסור, צרותיהן מותרות להנשא או להתיבם אחר מיתת הבעל, אבל ט"ו עריות הנ"ל, דוקא בנשואות לאחרים צרותיהן מותרות [ונ"ל דלהכי קאמ' "מפני שנשואות לאחרי'" ולא קאמר מפני שאסורו' לאחיו. דרצה לאשמעי' דגם בנשואות לאחרים בהיתר. אפ"ה צרותיהן מותרות]:
אמו: אפילו היא אנוסת אביו אסורה להנשא לאחיו מאביו. ואנן קיי"ל דאנוסת אב מותרת לבן [(שו"ע אה"ע טו, ה)]:
ואשת אחיו מאביו: שהיה לו בנים ומת, ונשאת לאחר ומת גם הוא, צרתה דהיינו אשתו האחרת מותרת לאחי הבעל הראשון:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת