משנה חולין יב ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק יב · משנה ה | >>
לא יטול אדם אם על בנים, אפילו לטהר את המצורעח.
ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר, אמרה תורה (דברים כב) "למען ייטב לך והארכת ימים", קל וחומר על מצות חמורות שבתורה.
משנה מנוקדת
לֹא יִטֹּל אָדָם אֵם עַל בָּנִים,
- אֲפִלּוּ לְטַהֵר אֶת הַמְּצֹרָע.
- וּמָה אִם מִצְוָה קַלָּה שֶׁהִיא כְּאִסָּר,
- אָמְרָה תּוֹרָה (דברים כב, ז):
- "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים",–
- קַל וָחֹמֶר עַל מִצְוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה:
- אָמְרָה תּוֹרָה (דברים כב, ז):
נוסח הרמב"ם
לא יטול אדם אם על הבנים - אפילו לטהר בהן את המצורע.
- ומה אם מצוה קלה שהיא באיסר - אמרה תורה: "למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב ז),
- קל וחומר - על מצוות החמורות שבתורה.
- ומה אם מצוה קלה שהיא באיסר - אמרה תורה: "למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב ז),
פירוש הרמב"ם
כל העניין הזה מבואר, ואין צריך פירוש כל עיקר:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מצוה שהיא כאיסר - שאין בה חסרון כיס אלא דבר מועט:
פירוש תוספות יום טוב
אפילו לטהר את המצורע. נפקא לן לעיל בגמרא. מדכתיב תשלח מ"מ. ואי לאו קרא סד"א. הואיל ואמר מר גדול שלום שבין איש לאשתו שהרי אמרה תורה שמו של הקב"ה שנכתב בקדושה ימחה על המים. והאי מצורע כיון דכמה דלא מיטהר אסור בתשמיש המטה דכתיב (ויקרא י"ד) וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים. אהלו זו אשתו. מכאן שאסור בתשמיש המטה. מהו דתימא ליתי עשה דידיה וידחה עשה דשלוח הקן. קמ"ל:
קל וחומר על מצות חמורות. עמ"ש בזה ברפ"ב דאבות:
סליקא לה מסכת חולין
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ח) (על המשנה) אפילו כו'. דכתיב תשלח, מכל מקום. ואי לא קרא סד"א הואיל וגדול השלום שבין איש לאשתו כדאשכחן בסוטה שנמחה השם על המים, ומצורע אסור בתשמיש, ליתי עשה דידיה וידחה עשה דשילוח, קמ"ל. גמרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
לא יטול אדם אם על בנים אפי' לטהר בה את המצורע: נפקא לן מדכתיב שלח תשלח דמשמע אפי' לדבר מצוה וכמו שכתבתי לעיל בסמוך ובגמ' פרכינן אלא טעמא דכתב רחמנא תשלח הא לאו הכי ה"א לדבר מצוה לא מיחייב בשלוח אמאי עשה ולא תעשה הוא בשלוח הקן ואין עשה דטהרת מצורע דוחה את לא תעשה ועשה. ומפרקינן כגון שנטלה ע"מ לשלחה דלאו ליכא עשה הוא דאיכא סד"א ליתי עשה ולידחי עשה ופרכי' תו ומאי אולמיה דהאי מהאי דאיצטריך רבויא ומפרקינן איצטריך סד"א הואיל ואמר מר גדול שלום כו' ובתוספתא קתני ואפי' לטהר בה את המצורע מפני שנעבדה בה עבירה משמע אפי' אדם אחר שלא נתחייב בשלוחה אם הוא מכירה שנטלה מעל הבנים אסור לטהר בה את המצורע דו"ק:
למען ייטב לך והארכת ימים: מפרשי' ליה בגמ' למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך:
סליק פירקא וסליקא לה מסכת חולין:
תפארת ישראל
יכין
אפילו לטהר את המצורע: ולא נקט אפילו לטהר היולדת שמצוי טפי ממצורע. רבותא קמ"ל. דלא מבעי ביולדת שכשיקריב העוף יבטל העשה מדאי אפשר לשלחה אח"כ. וא"כ איך ידחה עשה דיולדת העשה ול"ת דשילוח. אלא אפילו לקחה לטהר מצורע דאחר שיטבול אותה במים חיים ישלחה על פני השדה כדינו בשילוח הקן. רק דביני ביני עבר אעשה. סד"א דתבוא עשה דטהרת מצורע דחמיר. דגדול השלום. שהרי ע"י שיתטהר יהיה מותר בפריה ורביה שנאסר בה תחלה. ולהכי הו"א דלדחי לעשה דשלוח. קמ"ל דמדכתיב תשלח משמע מכל מקום אפילו במקום קיום מצוה. [ואילה"ק ל"ל קרא דלא לדחי. הרי בל"ז לא דחי. דלא הוה בעידנא. דבשעה שמבטל (הלאו) [העשה] לא מקיים העשה. י"ל דכבר כתבו פסקי תוס' [זבחים סי' ס"ט] דהיכא דלא אפשר לקיים העשה מבלי שיעבור על הלאו. אז א"צ שיהיה בעידנא. עוד י"ל דעשה דטהרת מצורע דחמיר וכדאמרן. אפשר דדחי לעשה אפילו אינו בעידנא [כתוס' פסחים נ"ט א']. ואילת"ק עכ"פ אכתי ל"ל קרא דלא לדחי הרי באפשר לקיים שניהן אפילו ל"ת לא נדחה מקמי עשה [שבת קל"ג א']. והרי הכא אפשר שימתין עד שיזדמן לו עוף אחר. י"ל דשהויי מצוה לא משהינן. דנמי מקרי דחוי [כתוס' שבועות ד"ג א']:
ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר: הוא חלק כ"ד מדינר. שאפשר שיוציאנו בעד צפור קטן לטהרתו. ע"י שיקיים מצות שלוח הקן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת