משנה חולין יב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) שילוח הקן, נוהג -

בארץ, ובחוצה לארץ,

בפני הבית, ושלא בפני הבית,

בחולין - אבל לא במוקדשין.

חומר בכיסוי הדם, משילוח הקן -

שכיסוי הדם -

נוהג - בחיה ובעוף, במזומן ובשאינו מזומן,

ושילוח הקן -

אינו נוהג - אלא בעוף,

ואינו נוהג - אלא בשאינו מזומן.

ואיזה הוא שאינו מזומן?

כגון - אווזין ותרנגולין שקננו בפרדס.

קננו בתוך הבית -

וכן יונים רודסיות - פטור מלשלח.

(ב) עוף טמא - פטור מלשלח.

עוף טמא, רובץ על ביצי עוף טהור -

וטהור, רובץ על ביצי עוף טמא - פטור מלשלח.

קורא זכר -

רבי אליעזר - מחייב.

וחכמים - פוטרין.

(ג) הייתה מעפעפת -

בזמן שכנפיה נוגעות בקן - חייב לשלח.

אין כנפיה נוגעות בקן - פטור מלשלח.

אין שם אלא אפרוח אחד, או ביצה אחת - חייב לשלח,

שנאמר: "קן" (דברים כב ו) - קן מכל מקום.

היו שם אפרוחין מפרחין, או ביצים מוזרות - פטור מלשלח,

שנאמר: "והאם רובצת על האפרוחים, או על הביצים" (שם),

מה אפרוחין בני קיימה, אף הביצים בני קיימה - יצאו מוזרות,

מה הביצים צריכין לאימן, אף האפרוחים צריכין לאימן - יצאו מפרחין.

שילחה וחזרה, שילחה וחזרה,

אפילו ארבעה וחמישה פעמים - חייב לשלח,

שנאמר "שלח תשלח" (דברים כב ז).

אמר: "הריני נוטל את האם, ומשלח את הבנים" - חייב לשלח,

שנאמר: "שלח תשלח את האם, ואת הבנים תיקח לך" (שם).

נטל את הבנים, והחזירן לקן -

ואחר כך חזרה האם עליהן - פטור מלשלח.

(ד) הנוטל אם על הבנים -

רבי יהודה אומר: לוקה, ואינו משלח.

וחכמים אומרין: משלח, ואינו לוקה.

זה הכלל -

כל מצוה בלא תעשה, שיש בה קום עשה - אין חייבין עליה.

(ה) לא יטול אדם אם על הבנים - אפילו לטהר בהן את המצורע.

ומה אם מצוה קלה שהיא באיסר - אמרה תורה: "למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב ז),

קל וחומר - על מצוות החמורות שבתורה.

הדף הראשי של משנה חולין יב

משנה חולין, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב