משנה ברכות ג


ברכות פרק ג', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<<משנהסדר זרעיםמסכת ברכותפרק שלישי ("מי שמתו")>>

פרקי מסכת ברכות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה אמשנה במשנה ג •  משנה ד •  משנה ה • משנה ו • 

נוסח הרמב"םמנוקדמפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקריאת שמע, (ומן התפילה) ומן התפילין.

נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן:

את שלפני המיטה ואת שלאחר המיטה:
את שלמיטה צורך בהן – פטורים,
ואת שאין למיטה צורך בהן – חייבין.

אלו ואלו פטורין מן התפלה.

קברו את המת וחזרו,
אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה – יתחילו,
ואם לאו – לא יתחילו.
העומדים בשורה:
הפנימים – פטורים, והחיצונים – חייבין.


נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפלין, וחיבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון.

בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה.

ועל המזון מברך לאחריו, ואינו מברך לפניו.

רבי יהודה אומר, מברך לפניהם ולאחריהם .

היה עומד בתפלה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק, אלא יקצר.

ירד לטבל, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא.

ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.

אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים.

וכמה ירחיק מהם ומן הצואה, ארבע אמות.

זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע , והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה, ורבי יהודה פוטר .


(א) מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע, (וּמִן הַתְּפִלָּה) וּמִן הַתְּפִלִּין.

נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה:

אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן – פְּטוּרִין,
וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן – חַיָּבִין.

אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה:

(ב) קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ:
אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה – יַתְחִילוּ;
וְאִם לָאו – לֹא יַתְחִילוּ.

הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה:

הַפְּנִימִים – פְּטוּרִין,
וְהַחִיצוֹנִים – חַיָּבִין:
(ג) נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים,
פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין,
וְחַיָּבִין בַּתְּפִלָּה וּבַמְּזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן:
(ד) בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ.

וְעַל הַמָּזוֹן, מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם:

(ה) הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַעַל קֶרִי:
לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר.

יָרַד לִטְבֹּל:

אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא;
וְאִם לָאו, יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא.

אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בְמַיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה, עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מַיִם. וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם וּמִן הַצּוֹאָה?

אַרְבַּע אַמּוֹת:
(ו) זָב שֶׁרָאָה קֶרִי, וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע, וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה,
צְרִיכִין טְבִילָה.
וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר:


נוסח הרמב"ם

(א) מי שמתו מוטל לפניו - פטור מקרית שמע, ומן התפילין.

נושאי המיטה, וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה ואת שלאחר המיטה -
את שלמיטה צורך בהן - פטורין;
ואת שאין למיטה צורך בהן - חייבין;
אלו ואלו - פטורין מן התפילה.


(ב) קברו את המת, וחזרו -

אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו;
ואם לאו - לא יתחילו.
העומדין בשורה -
הפנימיין - פטורין; והחיצונים - חייבין.


(ג) נשים, ועבדים, וקטנים -

פטורין - מקרית שמע, ומן התפילין;
וחייבין - בתפילה, ובמזוזה, ובברכת המזון.


(ד) בעל קרי - מהרהר בלבו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה;

ועל המזון - מברך לאחריו, ואינו מברך לפניו.
רבי יהודה אומר: מברך לפניהם, ולאחריהם.


(ה) היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי - לא יפסיק, אלא יקצר.

ירד לטבול -
אם יכול לעלות, ולהתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה - יעלה, ויתכסה, ויקרא;
ואם לאו - יתכסה במים, ויקרא.
אבל לא יתכסה, לא במים הרעים, ולא במי המשרה - עד שיטיל לתוכן מים.
וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? - ארבע אמות.


(ו) זב שראה קרי,

ונידה שפלטה שכבת זרע,
והמשמשת שראת נידה - צריכין טבילה.
רבי יהודה פוטר.