רש"ש על המשנה/ברכות/ג
רש"ש על המשנה מסכת ברכות פרק ג
<< · רש"ש על המשנה · מסכת ברכות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א עריכה
בתוי"ט ד"ה מק"ש ומן התפלה כו'. והתוס' לא גרסי מן התפלה כו' דהא אתיא במכש"כ כו'. ונ"ל דלפניהם היה הגירסא תפלה לבסוף (ולעיל בסד"ה פטור יש ט"ס בדבריהם כמש"כ התוי"ט) ואהכי קשיא להו דהא הוה זו ואין צ"ל זו ויותר הו"ל לשנות תפלה ברישא דליהוי לא זו אף זו (עי' שבת ר"ד ל"ו) ואהא תירצו דנקיט התנא ברישא החילוק כו'. וכה"ג תמצא בר"פ כ"ח דכלים ע"ש בתוי"ט בשם מהר"ם: בתורע"א אות כ"ג. ומן התפילין כו' דהא מן התפילין בלא"ה פטור כו' רשב"א כו'. ונראה דהרשב"א לטעמי' אזיל דחה"מ לאו זמן תפילין הוא כו' עכ"ל. הנה גם בירושלמי מקשה קושיא זו וכמו שהביא הרשב"א עצמו בסה"ד והירושלמי סובר דחוה"מ זמן תפילין כמו שהביאו התוס' בעירובין (צ"ו) בד"ה ימים. ודע שהרשב"א כתב דהירושלמי תירץ בדרך אחר ובירושלמי שלפנינו כאן ובמו"ק פ"ג ה"ה משני כתירוץ הרשב"א:
ד עריכה
בתוס' רע"א אות ל' ד"ה מהרהר בלבו. בסוגיין אמר רבינא זאת אומרת הרהור כדבור דמי כו' וקשיא לי בסוגיא דהכא דאמרינן א"ל רבינא לרבא כו' הא לרבינא ממילא יוצא השומע מדין הרהור עכ"ל. (לכאורה רבינא דהכא הוא הקדמון מדנזכר קודם רב חסדא) ולי י"ל עוד כמו דמצינו במגילה דקראה ע"פ לא יצא. אלמא חזינן דיש קפידא שתהי' הקריאה מכח ספר וא"כ ה"נ י"ל דבעינן שיהא ההרהור מכח בר חיובא. אבל יקשה דלפ"ז אפילו יענה אחריהם ל"י ותנן בסוכה פ"ג מי שהיה עבד כו'. עונה אחריהן כו':