משנה ברכות א
ברכות פרק א', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ראשון ("מאימתי קורין") · >>
פרקי מסכת ברכות: א ב ג ד ה ו ז ח ט
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
מאימתי קורין את שמע בערבית?
משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן,
עד סוף האשמורה הראשונה; דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרים: עד חצות.
רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.
- מעשה שבאו בניו מבית המשתה. אמרו לו, לא קרינו את שמע.
אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר, חייבין אתם לקרות.
ולא זו בלבד, אלא: כל מה שאמרו חכמים עד חצות — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
הקטר חלבים ואברים — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
וכל הנאכלין ליום אחד — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? — כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
משנה ב
מאימתי קורין את שמע בשחרית?
— משיכיר בין תכלת ללבן.
רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי.
(וגומרה) עד הנץ החמה.
רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות.
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה.
משנה ג
בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר: "ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז).
ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם).
אם כן, למה נאמר "ובשכבך ובקומך"? בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים.
אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך, והטתי לקרות, כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים.
אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.
משנה ד
בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה,
ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה .
אחת ארוכה ואחת קצרה.
מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר.
לקצר, אינו רשאי להאריך.
לחתום, אינו רשאי שלא לחתום.
ושלא לחתום, אינו רשאי לחתום.
משנה ה
מזכירין יציאת מצרים בלילות.
אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא,
שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג).
"ימי חייך" — הימים;
"כל ימי חייך" — הלילות.
וחכמים אומרים: "ימי חייך" — העולם הזה;
"כל ימי חייך" — להביא לימות המשיח.
- מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן,
- עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה;
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת.
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה.
- אָמְרוּ לוֹ: לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע.
- אָמַר לָהֶם: אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר – חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת.
- וְלֹא זוֹ בִלְבַד:
- אֶלָּא כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת" – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
- הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
- וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
- אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"?
- כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה.
- וְלֹא זוֹ בִלְבַד:
- מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי.
וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת,
- שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.
הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ – לֹא הִפְסִיד,
- כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה.
- בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ,
- וּבַבֹּקֶר יַעַמְדוּ,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו ז).
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- כָּל אָדָם קוֹרֵא כְדַרְכּוֹ,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ" (שם).
- אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"?
- בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים,
- וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים.
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן:
- אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ,
- וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי,
- וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים.
אָמְרוּ לוֹ:
- כְּדַי הָיִיתָ לָחֹב בְּעַצְמְךָ,
- שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.
וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ, אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה.
- מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר.
- לְקַצֵּר – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ.
- לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם.
- וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם.
- אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:
- הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,
- וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,
- עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז ג).
- "יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַיָּמִים,
- "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַלֵּילוֹת.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- "יְמֵי חַיֶּיךָ" – הָעוֹלָם הַזֶּה,
- "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.
נוסח הרמב"ם
(א) מאימתי קורין את שמע בערבין? -
- משעה שהכוהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה - דברי רבי אליעזר.
- וחכמים אומרין: עד חצות.
- רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.
[ב]*הערה 1: מעשה שבאו בניו מבית המשתה, ואמרו לו: לא קרינו את שמע.
- אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר – מותרין אתם לקרות.
[ג] ולא זו בלבד אלא כל שאמרו חכמים "עד חצות" – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
- הקטר חלבים ואברים – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
- כל הנאכלים ליום אחד – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
[ד] אם כן למה אמרו חכמים "עד חצות"? -
- אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
(ב) [ה] מאימתי קורין את שמע בשחרים? - משיכיר בין תכלת ללבן.
- רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתן.
- עד הנץ החמה.
- רבי יהושע אומר: עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות.
- הקורא מכאן ואילך לא הפסיד - כאדם שהוא קורא בתורה.
(ג) [ו] בית שמאי אומרין:
- בית הלל אומרין: כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם).
- אם כן למה נאמר "בשכבך ובקומך"? -
- אלא בשעה שדרך בני אדם שוכבין, ובשעה שדרך בני אדם עומדין.
[ז] אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי בית שמאי - וסיכנתי בעצמי מפני הלסטין.
- אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך - שעברת על דברי בית הלל.
(ד) [ח] בשחר - מברך שתיים לפניה ואחת לאחריה;
- ובערב - מברך שתיים לפניה, ושתיים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה.
- מקום שאמרו להאריך – אינו רשאי לקצר;
- לקצר – אינו רשאי להאריך;
- לחתום – אינו רשאי שלא לחתום;
- ושלא לחתום – אינו רשאי לחתום.
(ה) [ט] מזכירין יציאת מצרים בלילות.
- אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות,
- עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז ג),
- "ימי חייך" – הימים; "כל ימי חייך" – הלילות.
- וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה;
- "כל ימי חייך" – להביא את ימות המשיח.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה ברכות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב