משנה ברכות א
ברכות פרק א', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר זרעים • מסכת ברכות • פרק ראשון ("מאימתי קורין") • >>
פרקי מסכת ברכות: א ב ג ד ה ו ז ח ט
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
מאימתי קורין את שמע בערבית?
משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן,
עד סוף האשמורה הראשונה; דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרים: עד חצות.
רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.
- מעשה שבאו בניו מבית המשתה. אמרו לו, לא קרינו את שמע.
אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר, חייבין אתם לקרות.
ולא זו בלבד, אלא: כל מה שאמרו חכמים עד חצות — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
הקטר חלבים ואברים — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
וכל הנאכלין ליום אחד — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? — כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
מאימתי קורין את שמע בשחרית?
— משיכיר בין תכלת ללבן.
רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי.
(וגומרה) עד הנץ החמה.
רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות.
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה.
בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר: "ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז).
ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם).
אם כן, למה נאמר "ובשכבך ובקומך"? בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים.
אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך, והטתי לקרות, כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים.
אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.
בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה,
ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה .
אחת ארוכה ואחת קצרה.
מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר.
לקצר, אינו רשאי להאריך.
לחתום, אינו רשאי שלא לחתום.
ושלא לחתום, אינו רשאי לחתום.
מזכירין יציאת מצרים בלילות.
אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא,
שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג).
"ימי חייך" — הימים;
"כל ימי חייך" — הלילות.
וחכמים אומרים: "ימי חייך" — העולם הזה;
"כל ימי חייך" — להביא לימות המשיח.
- מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן,
- עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה;
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת.
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה.
- אָמְרוּ לוֹ: לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע.
- אָמַר לָהֶם: אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר – חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת.
- וְלֹא זוֹ בִלְבַד:
- אֶלָּא כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת" – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
- הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
- וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
- אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"?
- כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה.
- וְלֹא זוֹ בִלְבַד:
- מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי.
וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת,
- שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.
הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ – לֹא הִפְסִיד,
- כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה.
- בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ,
- וּבַבֹּקֶר יַעַמְדוּ,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו ז).
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- כָּל אָדָם קוֹרֵא כְדַרְכּוֹ,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ" (שם).
- אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"?
- בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים,
- וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים.
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן:
- אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ,
- וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי,
- וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים.
אָמְרוּ לוֹ:
- כְּדַי הָיִיתָ לָחֹב בְּעַצְמְךָ,
- שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.
וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ, אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה.
- מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר.
- לְקַצֵּר – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ.
- לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם.
- וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם.
- אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:
- הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,
- וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,
- עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז ג).
- "יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַיָּמִים,
- "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַלֵּילוֹת.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- "יְמֵי חַיֶּיךָ" – הָעוֹלָם הַזֶּה,
- "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.
נוסח הרמב"ם
(א) מאימתי קורין את שמע בערבין? -
- משעה שהכוהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה - דברי רבי אליעזר.
- וחכמים אומרין: עד חצות.
- רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.
[ב]*הערה 1: מעשה שבאו בניו מבית המשתה, ואמרו לו: לא קרינו את שמע.
- אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר – מותרין אתם לקרות.
[ג] ולא זו בלבד אלא כל שאמרו חכמים "עד חצות" – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
- הקטר חלבים ואברים – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
- כל הנאכלים ליום אחד – מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
[ד] אם כן למה אמרו חכמים "עד חצות"? -
- אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
(ב) [ה] מאימתי קורין את שמע בשחרים? - משיכיר בין תכלת ללבן.
- רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתן.
- עד הנץ החמה.
- רבי יהושע אומר: עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות.
- הקורא מכאן ואילך לא הפסיד - כאדם שהוא קורא בתורה.
(ג) [ו] בית שמאי אומרין:
- בית הלל אומרין: כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם).
- אם כן למה נאמר "בשכבך ובקומך"? -
- אלא בשעה שדרך בני אדם שוכבין, ובשעה שדרך בני אדם עומדין.
[ז] אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי בית שמאי - וסיכנתי בעצמי מפני הלסטין.
- אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך - שעברת על דברי בית הלל.
(ד) [ח] בשחר - מברך שתיים לפניה ואחת לאחריה;
- ובערב - מברך שתיים לפניה, ושתיים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה.
- מקום שאמרו להאריך – אינו רשאי לקצר;
- לקצר – אינו רשאי להאריך;
- לחתום – אינו רשאי שלא לחתום;
- ושלא לחתום – אינו רשאי לחתום.
(ה) [ט] מזכירין יציאת מצרים בלילות.
- אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות,
- עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז ג),
- "ימי חייך" – הימים; "כל ימי חייך" – הלילות.
- וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה;
- "כל ימי חייך" – להביא את ימות המשיח.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה ברכות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב