משנה ברכות ח


ברכות פרק ח: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק שמיני ("אלו דברים") · >>

פרקי מסכת ברכות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

אלו דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה.

ֹבית שמאי אומרים, מברך על היום ואחר כך מברך על היין.

ובית הלל אומרים, מברך על היין ואחר כך מברך על היום:

משנה בעריכה

בית שמאי אומרים, נוטלין לידים , ואחר כך מוזגין את הכוס.

ובית הלל אומרים, מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים.

משנה געריכה

בית שמאי אומרים, מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן.

ובית הלל אומרים, על הכסת.

משנה דעריכה

בית שמאי אומרים, מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים.

ובית הלל אומרים, נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.

משנה העריכה

בית שמאי אומרים, נר ומזון ובשמים והבדלה.

ובית הלל אומרים, נר ובשמים ומזון והבדלה.

בית שמאי אומרים, שברא מאור האש.

ובית הלל אומרים, בורא מאורי האש.

משנה ועריכה

אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של נכרים,

ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים,
ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני עבודה זרה.

אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו.

משנה זעריכה

מי שאכל ושכח ולא ברך,

בית שמאי אומרים, יחזר למקומו ויברך.

ובית הלל אומרים, יברך במקום שנזכר.

עד אימתי הוא מברך?

עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו.

משנה חעריכה

בא להם יין לאחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס,

בית שמאי אומרים,
מברך על היין ואחר כך מברך על המזון.
ובית הלל אומרים,
מברך על המזון ואחר כך מברך על היין.

עונין אמן אחר ישראל המברך,

ואין עונין אמן אחר הכותי המברך, עד שישמע כל הברכה.
(א)

אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בַּסְּעוּדָה.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם:

(ב)

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם:

(ג)

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְקַנֵחַ יָדָיו בַּמַּפָּה וּמַנִּיחָהּ עַל הַשּׁוּלְחָן.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַל הַכֶּסֶת:

(ד)

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַים וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת:

(ה)

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נֵר וּמָזוֹן וּבְשָׂמִים וְהַבְדָּלָה.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נֵר וּבְשָׂמִים וּמָזוֹן וְהַבְדָּלָה.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:

(ו)

אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל נָכְרִים,

וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים,
וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ:

(ז)

מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵרֵךְ,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יְבָרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכָּר.

עַד אֵימָתַי הוּא מְבָרֵךְ?

עַד כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו:

(ח)

בָּא לָהֶם יַיִן לְאַחַר הַמָּזוֹן וְאֵין שָׁם אֶלָא אוֹתוֹ הַכּוֹס,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן.

עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל הַמְבָרֵךְ,

וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר הַכּוּתִּי הַמְבָרֵךְ,
עַד שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַבְּרָכָה:


נוסח הרמב"םעריכה

ׁ(א) אלו דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה -

בית שמאי אומרין: מברך על היום, ואחר כך מברך על היין.
ובית הלל אומרין: מברך על היין, ואחר כך מברך על היום.


(ב) בית שמאי אומרין: נוטלין לידיים, ואחר כך מוזגין את הכוס.

ובית הלל אומרין: מוזגין את הכוס, ואחר כך נוטלים לידיים.


(ד) בית שמאי אומרין: מכבדין את הבית, ואחר כך נוטלין לידיים.

ובית הלל אומרין: נוטלין לידיים, ואחר כך מכבדין את הבית.


(ג) בית שמאי אומרין: מקנח ידו במפה, ומניחה על השולחן.

ובית הלל אומרין: על הכסת.


(ה) בית שמאי אומרין: נר ומזון ובשמים והבדלה.

ובית הלל אומרין: נר ובשמים ומזון והבדלה.
בית שמאי אומרין: "שברא מאור האש".
ובית הלל אומרין: "בורא מאורי האש".


(ו) אין מברכין, לא על הנר ולא על הבשמים של גוים, ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים, ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני עבודה זרה.

אין מברכין על הנר, עד שייאותו לאורו.


(ז) מי שאכל ושכח ולא בירך, בית שמאי אומרין: יחזור למקומו ויברך. ובית הלל אומרין: יברך במקום שנזכר.

עד אימתי הוא מברך? עד כדי שיתאכל המזון במעיו.


(ח) בא להם יין לאחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס -

בית שמאי אומרין: מברך על היין, ואחר כך מברך על המזון.
בית הלל אומרין: מברך על המזון, ואחר כך מברך על היין.
עונין אמן אחר ישראל המברך. ואין עונין אמן אחר הכותי המברך, עד שישמע כל הברכה.


פירושיםעריכה