משנה בכורות ו ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת בכורות · פרק ו · משנה ו | >>
אין לו ביצים, [ או ] אין לו אלא ביצה אחת.
רבי ישמעאל אומר, אם יש לו שני כיסין, יש לו שתי ביצים.
אין לו אלא כיס אחד, אין לו אלא ביצה אחת.
רבי עקיבא אומר, מושיבו על עכוזו וממעך, אם יש שם ביצה, סופה לצאת.
מעשה שמיעך ולא יצאת, ונשחט ונמצאת דבוקה בכסלים, והתיר רבי עקיבא ואסר רבי יוחנן בן נורי.
משנה מנוקדת
אֵין לוֹ בֵּיצִים,
- אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת.
- רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
- אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי כִּיסִין,
- יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים;
- אֵין לוֹ אֶלָּא כִּיס אֶחָד,
- אֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת.
- אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי כִּיסִין,
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- מוֹשִׁיבוֹ עַל עַכּוּזוֹ וּמְמַעֵךְ;
- אִם יֵשׁ שָׁם בֵּיצָה,
- סוֹפָהּ לָצֵאת.
- מַעֲשֶׂה שֶׁמִּעֵךְ וְלֹא יָצָאת,
- וְנִשְׁחַט,
- וְנִמְצֵאת דְּבוּקָה בַּכְּסָלִים,
- וְהִתִּיר רַבִּי עֲקִיבָא,
- וְאָסַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
נוסח הרמב"ם
אין לו ביצים
- אין לו אלא ביצה אחת.
- רבי ישמעאל אומר:
- אם יש לו שני כיסין - יש לו שתי ביצים,
- אין לו אלא כיס אחד - אין לו אלא ביצה אחת.
- רבי עקיבה אומר:
- מושיבו על חורגוזו וממעך,
- אם יש שם ביצה - סופה לצאת.
- מעשה שמיעך - ולא יצאת,
- ונשחט - ונמצאת דבוקה בכסלים,
- והתיר רבי עקיבה - ואסר רבי יוחנן בן נורי.
פירוש הרמב"ם
סדר המשנה הזאת כך היא, אין לו ביצים בשני כיסים אלא שתי ביצים בכיס אחד, או שתי כיסים וביצה אחת, הרי הוא בעל מום.
וחורגוזו - הוא סוף חליות השדרה, ויש מי שקורא עכוזו.
והביא המעשה הזה ללמדך שכל זמן שמעך ולא יצאת, אף על פי שמצאנו אותו בפנים הרי הוא בעל מום ומותר לאוכלו. וכן הלכה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אין לו ביצים או אין לו אלא ביצה אחת - מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אין לו שתי ביצים בשתי כיסין יג אלא בכיס אחד, אי נמי שני כיסין וביצה אחת, הרי זה מום:
ר' ישמעאל אומר אם יש לו שני כיסים - אסיפא פליג, דקאמר תנא קמא אם אין לו אלא ביצה אחת ושני כיסין הוי מום, לא היא, דכל שיש לו שני כיסין בידוע שיש לו שתי ביצים. אבל ארישא מודה דכי אין לו אלא כיס אחד כמי שאין לו אלא ביצה אחת דמי:
רבי עקיבא אומר - בידוע לא אמרינן, אלא מושיבו על עכוזו גרסינן יד. ודוגמתו טו בפרק כיצד מעברין [דף נ"ד]. עכוזו תנן או אכוזו תנן. על עכוזו, על עגבתו אחת מושיבין את הבכור שאין לו אלא ביצה אחת בשני כיסין:
וממעך - וממשמש בכיס ובכסלים:
אם יש שם ביצה אחת סופה לצאת - ואם אינה יוצאה הוה מום:
והתיר רבי עקיבא - דהוי מום, הואיל ולא מצאה במקומה כשמיעך ומשמש. וכן הלכה:
פירוש תוספות יום טוב
אין לו ביצים. כתב הר"ב. חסורי מחסרא והכי קתני. אין לו [שתי] ביצים בשני כיסים. פירש"י. דכל בהמה יש לה לכל ביצה כיס א' לפי שהכיס חלוק באמצעיתו ומבחוץ ניכר. שהרי באמצע הוא משקע. ונראית בו שורה העמוקה. ע"כ. הא דכתב דכל בהמה. לא למעוטי אדם. דהא תנן באידך פרקין גבי מומי אדם כי הא דהכא. והעתיקה הרמב"ם בפ"ז מה' ב"מ כדמחסרי' למתני' דהכא ועמ"ש לקמן. אלא נקט רש"י בהמה. משום דבבהמה איירינן:
רבי עקיבא אומר מושיבו על עכוזו. וכו'. כתב הר"ב. וכן הלכה וכ"כ הרמב"ם. ונ"ל טעמו דס"ל דר"י ור"ע במלתיה דת"ק פליגי. והלכה כר"ע מחברו. אבל הרא"ש כתב בשם הרמב"ן מסתברא לן דהלכתא כת"ק דאמר ב' כיסים וביצה אחת הוי מום. ולא בעי מיעוך. והיינו דאיכא בין ת"ק לר"ע:
עכוזו. לשון הר"ב עכוזו גרסינן ודוגמתו בפרק כיצד מעברין עכוזו תנן וכו' דף נ"ג בסוגיא דבני יהודה דייקי לישנא ואמתניתין דהכא אתמר הא מלתא. ולפיכך לא דייק הר"ב בלישניה שכתב ודוגמתו. דהא היא גופה היא. ולשון רש"י והכי אמרי' בערובין וכו'. והא דכתב הר"ב עכוזו גר' וכ"כ ג"כ רש"י לא אתו לאפוקי אכוזו באל"ף. דהא מסיק התם איכא דתני אכוזו ואיכא דתני עכוזו. אלא נ"ל דאתו לאפוקי הגירסא שהעתיק הרמב"ם בפירושו ובחבורו פ"ג מהלכות בכורות דגר' הרגיזו:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יג) (על הברטנורא) פירש"י, דכל בהמה יש לה לכל ביצה כיס אחד לפי שהכיס חלוק באמצעיתו ומבחוץ ניכר שהרי באמצע הוא משוקע ונראית בו שורה העמוקה. ע"כ. וה"ה דנחשב באידך פירקין גבי מומי אדם. ועתוי"ט:
(יד) (על הברטנורא) רש"י. ולא אתו לאפוקי אכוזו באל"ף, דהא איכא נמי התם דתני אכוזו. אלא נ"ל דאתי לאפוקי הגירסא שהעתיק הר"מ דגרס הרגיזו:
(טו) (על הברטנורא) לא דייק בלישניה שכתב ודוגמתו. דהא היא גופה היא, דאדהכא אתמר התם:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר' עקיבא אומר מושיבו על עכוזו: כתב רש"י ז"ל משיבו על עכוזו גרסינן בכף והכי אמרינן בעירובין בפ' כיצד מעברין אכוזו או עכוזו תנן וכו' אבל תוס' חיצוניות כתבו י"ס דגרסי הרגוזו ורש"י ז"ל הגיה עכוזו מההיא דכיצד מעברין ור"י אומר כי אין צריך להגיה דשמא ודאי במשנה גרסינן הרגוזו אבל בשום ברייתא שנוי עכוזו ואע"ג דקאמר התם עכוזו תנן מ"מ מצינו שאע"פ ששנוי בברייתא רגיל לומר תנן כמו עוממות תנן או אוממות תנן שאינו שנוי במשנה כלל ע"כ. והרמב"ם ז"ל ג"כ גריס הרגוזו בין בפי' המשנה בין ביד פ"ג מה' בכורות וכן ג"כ בעל הערוך ז"ל הביאו בערך הרגז וכתב וזהו אכוזו שכתוב בראש כיצד מעברין:
מעשה שמיעך וכו': נראה דהיינו פרו של בית מנחם דמייתי בגמרא בברייתא לפי פי' תוס' ז"ל וגם תוס' החיצוניות. ובברייתא א"ל ר' עקיבא לר' ישמעאל עד מתי אתה מכלה ממונם של ישראל א"ל ר' ישמעאל עד מתי אתה מאכיל לישראל קדשים בחוץ. וביד פ"ג דהלכות בכורות סי' ה':
תפארת ישראל
יכין
אין לו ביצים או אין לו אלא ביצה אחת: א"כ ל"ל רישא. אלא ה"ק אין לו ביצים בב' כיסין רק בכיס א'. או שיש לו ב' כיסין ואין לו רק ביצה א':
אין לו אלא כיס אחד אין לו אלא ביצה אחת: אסיפא פליג דקאמר ת"ק דביצה א' וב' כיסין הוה מום. וקאמר איהו דכל שיש לו ב' כיסין. בידוע שיש לו ב' ביצים. אבל ברישא מודה. דביש לו רק כיס א'. כאין לו רק ביצה א' דמי:
רבי עקיבא אומר: לא כר' ישמעאל דאמר בידוע. אלא בכור שיש לו ב' כיסין וביצה א'. מושיבו וכו':
מושיבו על עכוזו: על עגבות שלו:
וממעך: ממשמש בכיס ובכסלים:
סופה לצאת: ובלא יצאת. הוה מום:
מעשה שמיעך ולא יצאת ונשחט: כבכור בעל מום:
ואסר רבי יוחנן בן נורי: וקיי"ל כת"ק דא"צ למשמש. אלא שוחטו מיד בחזקת שאין לו רק ביצה א'. ואפילו כשימצא אח"כ הביצה דבוקה בכסליו הוה מום מדאינו במקמו הראוי [טור ש"ט]. וי"א שכשלא משמשו בו תחלה ונמצא אח"כ בכסלים. יקבר [רמב"ם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת