משנה בבא קמא ט יא

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ט · משנה יא | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

הגוזל את הגר ונשבע לו, ומת, הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח, שנאמר (במדבר ה, ח): ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו, האשם המושב ליי לכהןמה, מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו.

היה מעלה את הכסף ואת האשם, ומת, הכסף ינתן לבניו, והאשם ירעה עד שיסתאב, וימכר ויפלו דמיו לנדבה.

נוסח הרמב"ם

הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח שנאמר ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו . (במדבר ה ח) היה מעלה את הכסף ואת האשם ומת הכסף יינתן לבניו והאשם ירעה עד שיסתאב ויימכר וייפלו דמיו לנדבה

פירוש הרמב"ם

הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הרי זה משלם כו': כבר ידעת כי הגר כשמת ולא הניח בנים בקדושה כי אין לו יורש וכל הקודם בנכסיו זכה ועל הגר שמת שאין לו יורשים נאמר ואם אין לאיש גואל אבל לאיש מישראל א"א שלא יהיה לו גואל כי קבלה הוא בידינו [שלא יכלה שבט מישראל] א"כ האיש שישאר משבטו הוא ירשנו. וכבר ידעת כי בכ"מ שיאמר נדבה ר"ל עולת נדבה וכבר בארנו זה במס' שקלים ודיני עולת נדבה יתבאר לך מזה הפסוק שהביא ראיה על זו ההלכה שאשם נקרא הקרן שהוא מחזיר כלומר הגזילה בעינה או דמיה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שנאמר ואם אין לאיש גואל - ואין לך אדם בישראל שאין לו גואלים למעלה עד יעקב אבינו. אלא זה הגר שמת ואין לו יורשין:

ומת - הגזלן:

הכסף ינתן לבניו - של גזלן. שכבר זכה בהן ממיתת הגר, אלא דהשבה בעי למעבד כי היכי דתהוי ליה כפרה אשבועתיה, והשתא תו ליכא כפרה כיון דמית ליה:

והאשם ירעה - כדין אשם שמתו בעליו, דקיי"ל כל שבחטאת מתה באשם רועה:

עד שיסתאב - עד שיפול בו מום:

ויפלו דמיו לנדבה - לקיץ המזבח לקנות מהם עולות:

פירוש תוספות יום טוב

להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן. ת"ר אשם זה קרן. המושב. זה חומש. כשהוא אומר מלבד איל הכפורים הוי אומר אשם זה קרן. ולמה קוריהו אשם שאם החזירו בלילה דלא יצא החזירו לחצאין לא יצא. ואין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר. כדין אשם. גמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(מה) (על המשנה) לכהן. ת"ר אשם זה קרן. המושב זה חומש. כשהוא אומר מלבד איל הכפורים, הוי אומר אשם זה קרן. ולמה קורהו אשם, שאם החזירו בלילה דלא יצא, החזירו לחצאין לא יצא, ואין חולקים גזל הגר כנגד גזל הגר כדין אשם. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הגוזל את הגר וכו':    ואיתא בגמ' דכהנים בגזל הגר כמקבלי מתנות הן ואם גזל חמץ מן הגר שאין לו יורשין ועבר עליו הפסח חייב ליתן לכהנים את דמיו כשעת הגזלה שאם יתנהו להם עכשיו אינה מתנה שהרי הוא אסור בהנאה ואילו היה הגר קיים היה אומר לו הש"ל:

תפארת ישראל

יכין

ואם אין לאיש גואל:    וזה אפשר רק בגר, דהרי כל ישראל יש לו קרוב במשפחתו:

להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן:    ר"ל הקרן והחומש שחייב להשיבם, קנאם ה', ויתנן לכהן:

מלבד איל הכפורים:    היינו אשם גזילות שמביא:

היה:    הגוזל את הגר:

מעלה את הכסף ואת האשם ומת:    הגזלן:

הכסף ינתן לבניו:    של גזלן, דגם הגזלן כבר זכה בהן משמת הגר, רק שהיה חייב להשיבם כדי שיתכפר, ומדמת א"צ תו כפרה:

והאשם ירעה עד שיסתאב:    שיפול בו מום, מדמת בעליו, דקיי"ל כל שבחטאת מתה, באשם ירעה:

וימכר ויפלו דמיו לנדבה:    לעולות קיץ המזבח:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

בבלי קי א  רמב"ם הלכות גזילה ואבידה ח ד