משנה בבא מציעא ה ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ה · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

שמין פרה וחמור וכל דבר שהוא עושה ואוכל למחצה.

מקום שנהגו לחלוק את הולדות מיד, חולקין, מקום שנהגו לגדל, יגדלו.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, שמין עגל עם אמו וסיח עם אמו.

ומפריז על שדהו, ואינו חושש משום רבית.

נוסח הרמב"ם

שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו לעשות ולאכל מקום שנהגו לחלוק את הוולד מיד חולקים מקום שנהגו לגדל יגדלו רבן שמעון בן גמליאל אומר שמין עגל עם אימו וסיח עם אימו ומפרין על שדהו ואינו חושש משום ריבית.

פירוש הרמב"ם

שמין פרה וחמור וכל דבר שהוא עושה ואוכל כו': מפריז על שדהו כגון מה שזכרו שישכור ראובן משמעון שדהו בעשרה כורין חטין בכל שנה ואם אמר לו ראובן תן לי כך וכך דינרין שאוציא על שדה זו ואני נותן לך שנים עשר כור כל שנה מותר. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל שאומר שמין עגל עם אמו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שמין פרה - גדולה, וחמור גדול, שראויין למלאכה, ומלאכתן כולה למקבל:

למחצה - לחלוק שבח שישביחו, בדמים ובולדות:

לחלוק את הולדות מיד - כשתבוא שעת חלוקתן, בבהמה דקה שלשים יום ובגסה חמישים יום:

שמין עגל עם אמו - ואין צריך ליתן עמל ומזון לעגל יז אלא לאם. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:

ומפרין על שדהו - לשון פרה ורבה. ואית דגרסי ומפריז, בזיי"ן, לשון "פרזות תשב ירושלים" (זכריה ב). כלומר, מרחיב על שדהו. והוא שיאמר לו [חוכר למחכיר]: אתה רגיל ליקח בחכירות שדך עשרה כורין לשנה, הלויני מאתים זוז שאוכל להוציא לזבל שדה זו ולזרעה ולחרשה, ואני מעלה לך בחכירותה י"ב כורים לשנה ואחזיר לך מעותיך, זה מותר, דהוי כאילו מעדיף לו שני כורים הללו מפני שחוכר ממנו שדה טובה ומשובחת שחכירותה יפה מחכירות שדה רעה:

פירוש תוספות יום טוב

רבן שמעון בן גמליאל אומר שמין עגל עם אמו. כתב הר"ב וא"צ ליתן שכר עמל ומזון לעגל. דאיכא גללים ואידך גללים אפקורי מפקיר להו. גמרא ד' ס"ח. ומ"ש הר"ב ואין הלכה כרשב"ג. עיין בפ"ח דעירובין [משנה ז']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על הברטנורא) דאיכא גללים. ואירך. גללים אפקורי מפקיר להו. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שמין פרה וחמור וכו':    פ"ח דהלכות שלוחין ושותפין סימן ג' ד':

וכל דבר שהוא עושה ואוכל למחצה:    אית דל"ג מלת למחצה. והר"ר יהוסף ז"ל הגיה וכל דבר שדרכו לעשות ולאכול מקום וכו' וכתב שכן מצא בכל הספרים. והילך לשון הרמב"ם ז"ל שם שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו לעשות ולאכול ויהי' השכר לאמצע אע"פ שזה מתעסק הרי יש לו ריוח אחר לעצמו בעבודת הבהמות שהרי שוכר אותה או עובד בה ונהנה בשכרה ובעבודתה:

וסייח עם אמו:    בנקודת חירק תחת הסמך של וסייח. ובפ"ק דר"ה דף ג' פרש"י ז"ל סייח עיר בן סוס ע"כ. בפי' רעז"ל ואין צריך ליתן שכר עמל ומזון לעגל דאיכא גללים ואידך גללים אפקורי מפקר להו גמ':

תפארת ישראל

יכין

שמין פרה וחמור:    גדולים:

וכל דבר שהוא עושה ואוכל:    שיהיה כל מלאכתן להמקבל:

למחצה:    לחלוק הרויח כשיתפטמו או כשילדו:

מקום שנהגו לגדל יגדלו:    ואע"ג דלקבל עגלים אסור, וכמשנה ד' בתרנגולים, הרי הכא מה שימות מהן אינו משלם כלום מדלא הוברר של מי הוא:

רבן שמעון בן גמליאל אומר שמין עגל עם אמו:    וא"צ ליתן שכר עמל ומזון לולד מדמרוויח המקבל במלאכת אמו:

ומפריז על שדהו:    לגירסת מפריז הוא כמו ערי פרזי, ר"ל מרחיב שדהו ולגירסת מפרין הוא לשון פרי וריבוי [או מלשון פורנא ליתמי [(כתובות כד, א)], שפירש רש"י שם הריווח ליתומים]. ור"ל שיאמר החוכר להמחכיר, בחכירות שדך יתנו לך י' כורין לשנה, הלוני ק' זוז, כדי שאוכל לזבל ולחרוש שדך יפה, ואתן לך בחיכורו ט"ו כורין לשנה, וזה מותר, דמה שמוסיף לו, לא שכר הלואת הק' הוא, רק בעבור שחכר ממנו שדה משובחת יותר, והכי קיי"ל [(שו"ע יו"ד קמו, ה)]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

בבלי סט ב  רמב"ם הלכות שלוחין ושותפין ח יג  שולחן ערוך יורה דעה קעז כג בבלי סט ב  שולחן ערוך יורה דעה קעו ה